דתות

היהודים באים עם מוסר לעולם

מה גורם ליהודים לזלזל באבותיהם, בסבא רבא וסבתא רבתא שלהם אשר שמרו תורה, ובזכותם הם יהודים? הרי אינם רק לועגים לקבוצה בישראל, אלא לעצמם ולשורשיהם. איך אפשר להבין זאת?

שתף במייל
| י"ח אלול התש"פ |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

ליאת שואלת: "שלום רב. לאחרונה אני שומעת על המון זלזול בטלוויזיה נגד היהדות. היו אנשים שטענו כי מותר לצחוק על הכול בשם הדמוקרטיה וחופש הביטוי, אך לדעתי הזלזול שלהם מגיע מחוסר הבנה בסיסי לגבי חשיבות הערכים של התנ"ך לעם ישראל. איך אפשר להסביר זאת?".

* * *

שלום ליאת, ותודה על שאלתך.

הנני מסכים עם דבריך ואשמח להרחיבם, אך תחילה עלינו להביט בעובדות, ומתוכם להשיב על הטענות השגויות הנשמעות מפי המצדיקים את התוכנית הגסה של תאגיד השידור כאן.

דו"ח הלמ"ס העדכני ביותר נעשה בשנת 2016, ומראה כי הציבור הישראלי מונה 14% יהודים חרדים, 16% יהודים דתיים ו-25% יהודים מסורתיים. יש בישראל רוב של 55% יהודים המחוברים לערכי היהדות, כאשר למעשה, גם אצל 45% היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות - נוכל למצוא כי רובם מכבד את היהדות ואף שומר ברמה כזו או אחרת את חגי ישראל, עורך ברית מילה ובר-מצווה, צם ביום הכיפורים וכו'. אין זו השערה בלבד, סקרים נוספים שנעשו בקרב הציבור הראו כי 80% מהישראלים מאמינים באלוקים, ו-85% מכלל היהודים הישראלים חוגגים את ליל הסדר (ויקיפדיה, דת בישראל).

וכעת לעובדה כלכלית:

תקציב תאגיד השידור לשנת 2018 עמד על 747 מיליון שקל (וזאת לפני הכנסות מפרסום!), כאשר למרבה ההפתעה הוא מורכב ברובו (650 מיליון) מכסף שמעביר משרד התחבורה מגביית אגרת הרכב (סכום אגרת הרדיו, נכון ל-2017, הוא 161 ש"ח).

על כן, מבחינה עובדתית, מעשיהם לא יכולים להיות מושתתים על 'ערכי הדמוקרטיה', מאחר שתאגיד השידור עורך תוכניות אלה באמצעות כספי ציבור, אשר רובו ב"ה מתנגד לזלזול ביהדותנו, כפי שראינו בהפגנה האחרונה, בה השתתפו אנשים מכל חלקי האוכלוסייה הישראלית. ההחלטה לשלם עבור שידורים אנטי יהודיים במסווה הומור בטלוויזיה, לא נעשתה מתוך בחירה דמוקרטית של רוב הציבור או אפילו של חלקו, אלא מתוך החלטה של קומץ אנשים ברשות השידור אשר החליטו על דעתם מה ראוי לשדר לציבור הישראלי - מכספו.

גם "חופש הביטוי" הנו תירוץ רחוק מהאמת, שהרי החוק הישראלי אינו מתיר לפגוע ברגשות הציבור. נושא זה נקשר לאחד מחוקי היסוד: כבוד האדם.

בחוק העונשין, העונש הוא מאסר של שנה אחת ל-"מפרסם פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים. המשמיע במקום ציבורי ובתחום שמיעתו של פלוני מילה או קול שיש בהם כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתו או ברגשותיו הדתיים" [פגיעה ברגשי דת, א/149, תיקון מס' 23, תשמ"ח].

אך אפילו אם יטענו שיש לשנות את החוק הקיים, ניתן להוכיח בקלות רבה את האמת שבליבם, מאחר שאינם מעלים תוכניות דומות על מוחמד והאסלאם. בישראל, רק 20% מהתושבים הינם ערבים, אך בשם ערכי "כבוד האדם" אין פוגעים ברגשי הדת של הציבור הערבי... הצביעות כמובן זועקת לשמים.

גם הטענה של "הומור בריא" אינה עומדת במבחן האמת, שהרי בנושאים כמו השואה לא יעלו על דעתם לצחוק. הם יודעים טוב מאוד שגם להומור יש גבול, ואין מתלוצצים בנושאים חשובים של כבוד האדם וערכיו היקרים ללבו. כלומר: את כל חיציהם הם מפנים לציבור החרדי, ובכך מקיימים את אחת מנבואות אחרית הימים שלפני בוא המשיח:

- "בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא (החוצפה תִרבה)... ומלכות תהפך למינות (כפירה), ואין תוכחת... וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת (עם ישראל לא יכיר את יהדותו האותנטית)... ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים" (משנה, סוף מסכת סוטה).

יחד עם זאת, אפשר ללמד על אנשים אלה זכות, שלא גדלו על ברכי היהדות, ולכן אינם מכירים בחשיבותה.

צדקת מאוד בטענתך כי הזלזול האמתי נובע מבורות, מתוך חוסר הכרה בסיסי של ערכי התנ"ך, אשר לאנשים אלה נראים כהיסטוריה עתיקה שלא נוגעת לחיי החברה המודרנית. אין להם כל מושג כי הערכים היקרים והמקודשים ביותר ללב הציבור, כמו כבוד האדם וחירותו, לא תרצח ולא תגנוב, ואהבך לרעך כמוך, איסור לשון הרע, הדאגה לחלשים והנחשלים בחברה ועוד, מקורם בתורה הקדושה.

* * *

חוסר החיבור של ילדי ישראל לתנ"ך, הוא שמאפשר תוכניות הלועגות לקודשי ישראל

מה גורם ליהודים לזלזל באבותיהם, בסבא רבא וסבתא רבתא שלהם אשר שמרו תורה, ובזכותם הם יהודים? הרי אינם רק לועגים לקבוצה בישראל, אלא לעצמם ולשורשיהם. כיצד אפשר להבין זאת?

אולי נוכל ללמד עליהם נקודת זכות, שהם לא גדלו על ברכי היהדות בביתם, ובבתי ספר לא-דתיים בישראל, אין היכרות אמתית עם מסורת אבותינו. ידיעתם על היהדות היא ידיעה שטחית ביותר, עד שאינם מסוגלים לראות את הקשר בין התנ"ך ובינינו.

(צילום: shutterstock)

עובדה עצובה היא, כי אפילו דמויות מרכזיות כמו רבי יהודה הנשיא ורבי עקיבא אינן מוכרות לילד ישראלי ממוצע.

נסו לשאול ישראלי ברחוב, מה היה פרי עץ הדעת, ומן הסתם תשמעו שהיה זה תפוח. שאלו אותו מדוע בני ישראל הלכו במדבר במשך ארבעים שנה, ובמקרה הטוב תשמעו את התשובה "בגלל עגל הזהב", ובמקרה הגרוע, כי הלכו לאיבוד... שאלו אותו מדוע משה רבנו לא נכנס לארץ ישראל, ורבים ישיבו לכם, "בגלל שהוא שבר את לוחות הברית".

כל התשובות הללו שגויות, ומספיק לקרוא את התורה כפשוטה כדי לדעת זאת. לצערנו רוב בתי הספר בישראל אינם מקנים לתלמידים חיבור לערכי היהדות או אהבה לתנ"ך.

נושא זה זכה לתיעוד מחקרי לפני עשור:

"במחקר הכיתות הנמוכות השתתפו כ-450 תלמידי כיתות ד'-ו' משישה בתי ספר שונים בחינוך הממלכתי היהודי... כאשר נשאלו התלמידים אם הם אוהבים ללמוד את המקצוע, השיבו כמעט 40% מהם בשלילה. יתרה מזאת, כמעט שני שלישים מהילדים ציינו כי חבריהם לכיתה אינם אוהבים ללמוד תנ"ך" [הארץ, אור קשתי, 2009 - יש לציין כי הכתבה מנסה לייחס זאת לעברית הקשה, אך אנו מביטים על אותן עובדות וחולקים על פרשנותם].

לכך יש להוסיף אמת שלא זכתה למחקרים: ברוב בתי הספר הלא-דתיים בישראל ישמע הילד זלזול בסיפורי התנ"ך, לעתים קרובות אף מפי המורים המלמדים תנ"ך - אשר אינם מאמינים בו. תמוה הדבר, כיצד ניתן ללמוד מתמטיקה מפי מורה ששונא מתמטיקה? או ללמוד על ההיסטוריה מפי מורה שמכחיש היסטוריה?

(אין כאן מטרה להכליל, ואנו משבחים את אותם מורים אשר מלמדים את ילדי ישראל תנ"ך באהבה, ביושר ובאמונה. הלוואי שכל המורים ינהגו כך).

הבה נשאל שאלה סוציולוגית: מדוע תוכנית כזו נעשית בישראל נגד קודשי ישראל, אך לא נעשית באותה מידה נגד מוחמד והאסלאם?

התשובה לכך, כי הערבים מכבדים את ערכי דתם ולא מרשים בשום אופן את הזלזול בה. האנשים בתאגיד השידור מכבדים את ערכי הציבור הערבי בישראל - מאחר שהציבור הערבי מכבד את ערכיו.

פירוש הדבר, שרוב הציבור הישראלי, למרות שהנו שומר מסורת ומכבד את היהדות מרחוק, עדיין אינו מרגיש מחובר דיו ליהדותו ואינו רואה בה את צור מחצבתו.

אילו הציבור הישראלי היה מתקומם ורועש נגד הפגיעה ביהדותו, תוכניות כאלו לא היו נעשות עוד בישראל. חלילה אינני מתכוון להבעת אלימות, שכן היהדות דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, אלא כוונתי להפגנות רבות וגדולות בכל רחבי הארץ. הנה, לדוגמה, לאחרונה עורכים הפגנת מחאה נגד אלימות בכל רחבי הארץ, כולל שביתת בתי עסק, בעקבות פשע חמור שהתבצע באילת - שאף איש שפוי בדעתו אינו תומך בו. אם עבור הגברת המודעות הציבורית לנושא כמו אלימות, עורכים מחאה בסדר גודל ארצי, כיצד ייתכן ששותקים על הפגיעה ביהדותם הנעשית בריש גלי בטלוויזיה ולעיני כל?

הנני מאמין שהזלזול, והשתיקה מול הזלזול, מקורם בחוסר היכרות עם התנ"ך, כפי שכתבת. לצערנו רבים היהודים בישראל שאינם יודעים את חשיבות התנ"ך, את העובדה שכל הערכים המודרניים שהם מכבדים, כגון כבוד האדם וחירותו, לא תרצח ולא תגנוב, ואהבתך לרעך כמוך, מתן צדקה, איסור לשון הרע, הדאגה לחלשים והמסכנים - מקורם בתורת ישראל.

לסיכום:

1. ראינו ראיות לכך כי תאגיד השידור גובה 747 מיליון ש"ח מכספי ציבור, אשר רובו מסורתי ודתי. הבחירה לשדר שידורים אלה לא נעשתה מתוך החלטה דמוקרטית, אלא החלטה של קומץ אנשים הקובעים ע"פ דעתם מה לשדר בטלוויזיה הישראלית - מכספנו. כמו כן, ראינו כי שידורים אלה נוגדים את ערך כבוד האדם המושתת בחוק הישראלי, האוסר על פגיעה ברגשות דת. עובדה כי על האסלאם אינם לועגים, על אף שהציבור הערבי מונה בישראל כ-20% בלבד. הומור אינו מהווה הצדקה, והראיה לכך, שאת ההומור שלהם יודעים היטב שלא להפנות לנושאים חשובים כמו השואה.

2. נוכל לשער כי חוסר החיבור לתנ"ך, הבורות בכל הנוגע ליהדות, הוא הגורם המרכזי מאחורי העלאת תוכניות אלה מתחילה. השתיקה של רוב הציבור הישראלי נובעת מכך שאינו מכיר את חשיבות תורתו לעולם, אחרת היה יודע כי היא מקור גאוותו הגדול ביותר.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה