פרשת שלח

במחשבה תחילה לפרשת שלח-לך: התורמים שבטוחים שלמלאכים אין משקפיים

הכתב הבולט בחזית הבניין והדו"ח שמסרו המרגלים: איך זה קשור לעולם הפרסום? אבל חשוב יותר: איך הפרסום הזה קשור אליכם

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"פרסמתי מודעה בעיתון", מספר ששון לחבר, "כבר בלילה היו תוצאות".

"אתה רציני?", מתפעל החבר, "מה כתבת במודעה שהתוצאות הגיעו כל כך מהר?".

"פרסמתי מודעה עם כתובת המפעל שלי וציינתי שחייבים דחוף שומרים למשמרת לילה", מסביר ששון בעגמימות. "עוד באותו לילה פרצו גנבים למפעל"...

* * *

"נשלחה אנשים לפנינו", מבקשים עם ישראל ממשה, כפי שמלמדת התורה בפרשת דברים, "ויחפרו לנו את הארץ וישיבו אותנו דבר".

הקב"ה שומע את הבקשה ומצווה את משה "שלח לך אנשים". לא כמו שביקשו ישראל "נשלחה אנשים", אנחנו בעצמנו. אלא אתה, משה, תשלח מרגלים.

וצריך לעמוד על דיוק לשון המקרא: מדוע נכתב "שלח לך אנשים" ולא "שלח אתה אנשים". גם לפי רש"י בשם חז"ל שהכוונה היא "אני איני מצווה לך, אם תרצה שלח" - עדיין יש מקום להבין את השינוי.

הכנות אדירות הושקעו במסע החיזוק - אחד מתוך רבים - שערך הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. ראש הישיבה הישיש לא נמנע מטורח ומאמץ כדי לחזק יהודים רבים ללימוד התורה ועבודת השם.

כל מסע כזה הצריך תיאום לוגיסטי אדיר, לוח זמנים קפדני ומדוד, עשרות אנשים שהופקדו על פרטים אין סוף, והכל-הכל היה שווה כדי שעוד יהודי יתקרב לבוראו ויתחזק.

באחת הפעמים הגיעה פמליית ראש הישיבה אל בניין מפואר ומיוחד, בו אמורה הייתה להימסר שיחת החיזוק. הרכב חנה בצמוד למדרגות שהובילו להיכל הגדול, כדי למנוע מראש הישיבה ככל האפשר מאמץ שכרוך בהליכה, ולו קטנה. ראש הישיבה ירד מן הרכב, במקום לטפס במדרגות הביט על הבניין המתנשא מולו.

בעיניו הפקחיות קלט הגראי"ל בשברירי רגע מה שלא רואים אחרים. לא רק את הפרטים הבין, אלא אף את המשמעות שמאחוריהם. מדי פעם העניק שברי משפטים לסובביו, שהמחישו את מבט התורה בו הביט גדול הדור על כל דבר ועניין.

בחזית הבניין הופיעו שמות התורמים באותיות מוזהבות בגודל ענק. הגראי"ל הצביע כלפי מעלה ואמר: במכת בכורות נאמר "ועברתי בארץ מצרים", דרשו מכך רבותינו "אני ולא מלאך". דהיינו, הקב"ה בעצמו הכה והעניש את בכורות מצרים במכת בכורות. ומכך שהתורה מדגישה שמכת בכורות הייתה ייחודית בכך שנעשתה על ידי הקב"ה בעצמו, משמע שעל העניינים של שכר ועונש בדרך כלל ממונים המלאכים.

"מלאכים הרי לא יודעים הכל", חייך הרב שטיינמן בזיק פקחי, "ויש צורך לכתוב על הבניין מי בנה אותו כדי שידעו לתת לו את השכר המתאים. אבל למה אנשים חושבים שהמלאכים קצרי ראייה ואין להם משקפיים, שהם כותבים על הבניין את שמם באותיות גדולות כל כך???"... 

בספר "מאורה של תורה" הביא רעיון קצר ומעניין, מדוע אמר הקב"ה למשה דווקא "שלח לך אנשים".

נקדים לדבריו את תורף דברי ה"ספורנו" שמבאר מדוע לא הסכים הקב"ה עם בקשתם של ישראל "נשלחה אנשים לפנינו": אילו היו נשלחים אנשים פשוטים, שאינם בעלי השגה רוחנית, הם יכולים לראות עובדות ולפרש אותן בצורה שגויה. כפי שאירע למרגלים עצמם - הגם שהיו "כולם אנשים", צדיקים. המרגלים אכן סיפרו שהארץ היא זבת חלב ודבש, אבל טעו בפרשנות של החסד שעשה איתם הבורא כשהעסיק את הכנענים בלוויות מתים, וטענו שזו "ארץ אוכלת יושביה".

רק תארו לעצמכם, לפי ביאורו של ה"ספורנו", מה היה עומק הטרגדיה אם היו שולחים אנשים פשוטים לתור את הארץ...

מבאר ב"מאורה של תורה": אמר הקב"ה למשה "שלח לך אנשים", שיבואו עם המסקנות אך ורק אליך. שיאמרו אותן באוזניך בלבד.

מה עשו המרגלים? "ויבואו אל משה ואל אהרן.... וישיבו אותם דבר ואת כל העדה". מסרו דו"ח באוזני כולם.

האסון היה בלתי נמנע.

* * *

ריגול הוא כנראה לא הצד החזק של קוראי השורות הללו, לפחות רובם.

לכאורה גם פרסום לא.

אבל התורה מדברת גם אלינו כשהיא פונה למשה בלשון מדויקת "שלח לך אנשים": פרסום יכול להיות חיובי מאוד ויכול להזיק מאוד.

ראשית נזכור שיש דברים שמצווה לפרסם, כמו למשל "פרסומי ניסא". אבל עם זאת יש לזכור, שלא כל דבר ראוי לפרסם ולספר לאחרים. גם מה שכן כדאי לפרסם לא תמיד טוב לפרסם לכל אחד ולא בכל צורה. ובעיקר: יש לשקול את התוצאה של הפרסום לפני שעושים זאת.

תגיות:פרשת שלחהרב ישראל קעניג

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה