הרב יאשיהו פינטו

ימים של תפילה: אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים

כל לימוד תורה לשמה בדבקות, כלימוד ספר דברים, כלימוד תורה בדבקות ובעיון ובעמל, מוחק וממית את המלאך הרע שנוצר בתוך האדם, וזה התחליף לקורבנות

שתף במייל
| י"ט אדר התש"פ |
(צילום: shutterstock)
whatsapp
אא

הקב״ה ברא את העולם בצורה שבכל דור יש בו את הכוחות, להתגבר על כל המצבים. 

אין שום מצב שיורד לעולם, באופן פרטי או באופן כללי, שאין לעולם את הכלים להתמודד עם המצב. וזה מה שאומר דוד המלך (תהלים קמז טז): ״הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר״ מתי יש שלג, מתי שיש צמר להתכסות. כפור, קור גדול, מתי שיש אפר לחמם את התנורים. 
אין נסיון, שאין לאדם כלים להתמודד בו. 

הנה אנו עומדים בפתח של נסיון קשה, שאינו מסתיים במצב של המגפה ומלאך המוות המסתובב בעולם. אלא גם גרורות של המגפה, קשיים בפרנסה, חרדות ועוד. אך עלינו לדעת, שכל בעיה שאנו עומדים בפתחה, לפני שנוצרה הבעייה, הקב״ה נתן לעולם את הפתרון של הבעיה. ורק עלינו להיות חכמים למצוא את הפתרון. והפתרון הראשון האמיתי לכל צרה ולכל בעיה, זה לדעת איך להשתמש בכלים הרוחניים שהקב״ה נתן לנו, וזו תורתינו הקדושה. 

והנה כשבית המקדש היה קיים, כל חטא ועוון שאדם היה עובר, מיד היה מביא קורבן על חטאיו והקרבן היה מכפר על החטאים ועל העונות. וכך היה מבחן שנתי, מה המצב של העולם ביום הכפורים. היה חוט בבית המקדש, אם היה אדום ערב יום כפור, על ידי הקרבנות והתפילות ועבודת כהן גדול ביום הכפורים, עד מוצאי יום הכפורים החוט היה מלבין. ועל זה נאמר ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ״. 

ועל ידי הקורבנות, כל העוונות היו מתכפרים. וכך כל יהודי היה רגוע, ויודע שמצבו טוב בשמים. ואם לא, היה עומד ועושה תשובה עד שהיה מתכפר לו. 
ומה מיוחד היה בעבודת הקורבנות, ומובא ברבנו האלשיך הקדוש (פרשת ויקרא א,ב) יסוד עצום על עבודת הקורבנות. 

שנינו בגמרא, אף על פי שאש יורדת מן השמים, מצוה להביא מן ההדיוט. וצריך ביאור, הרי הכהנים היו מדליקים אש על המזבח. אם כן, מדוע היתה יורדת אש מן השמים, גם לשרוף את הקרבן.  ועוד, מצאנו שהקב״ה ציוה שהחוטא, צריך לסמוך את ידיו על ראש הקרבן ולהתוודות. כמו שנאמר, ״וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו״ 

וכתב הרמב״ם (מעשה הקורבנות פג הלכה י״ג,טו) וצריך הסומך לסמוך בכל כוחו, בשתי ידיו, על ראש הבהמה. שנאמר, ״על ראש העולה״ ומניח שתי ידיו, בין שתי קרניו, ומתודה. כיצד מתודה, אומר: חטאתי, עויתי, פשעתי ועשיתי כך וכך, וחזרתי בתשובה לפניך, וזו כפרתי. 

ומבאר רבנו האלשיך הקדוש זצוק״ל על פי מה שגלוי וידוע, כי כאשר האדם חוטא, הרי הוא בורא מלאך רע, שהוא משחית לחבל. כמו ששנינו במשנה, (אבות פ״ד יא) רבי אליעזר בן יעקב אומר, העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת, קונה לו קטגור אחד. ופירש ה״אור החיים״ הקדוש (שמות ל יב) קונה לו קטגור. פירוש, מלאך משחית. 

והנה, המלאך המשחית שנברא מן העבירות, נמצא בתוך האדם ומפתה אותו לחטוא. בבחינת, עבירה גוררת עבירה. והנה, כאשר האדם מביא קורבן מכספו, המלאך הרע שנוצר, עובר לקורבן. וכאשר סומך את ידיו על הקורבן, קושר את עצמו לקורבן ולמלאך שנברא ממעשיו הרעים, והאש היורדת מן השמים, היא מכלה את המלאך הרע, שנברא. כי מלאך, רק אש של מעלה יכולה לכלות אותו. ולכן, סומך את שתי ידיו בכח, על הקורבן וכך עם השתדלות של אש של מטה, של הכהנים ואש של מעלה, מהקב״ה, מכלים את המלאך הרע שנוצר, ממעשיו הרעים. 

והנה אנו בעוונותינו, שאין לנו בית המקדש ואין לנו איך להקריב קורבנות, ואש קודש שתרד מן השמים, יש לנו את תורתינו הקדושה, אשר כוחה עצום. ״ונשלמה פרים שפתינו״, על ידי השפתיים שלומדים ומתפללים, זה קורבן ו״אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה״. 
וידוע שגדול לימוד התורה, יותר מן הקורבנות. ורבנו החתם סופר הביא כמה דברים, במה גדול כח התורה מן הקרבנות. (פרשת צו על שבת הגדול) 

ולכן בדור יתום שלנו, שהעיניים מכוסות, ולא יודעים ולא רואים, ובחוץ המשחית מסתובב, ואנשים עם משחיתים פנימיים שנוצרו על ידי עבירות ומעשים רעים, עלינו לדעת שאין כהן ואין מקדש ואין מזבח לכפר על עוונותינו, ולהמית את המשחיתים, שנוצרו בעולם ובתוך כל אחד ואחד מאיתנו. ומה שיש לנו זה האש של התורה, במסירות ובדבקות, היא המכלה ומשחיתה את המלאכים הרעים, שנוצרו בתוך כל אחד ואחד מאיתנו, במשך השנים. 

כל לימוד תורה לשמה בדבקות, כלימוד ספר דברים, כלימוד תורה בדבקות ובעיון ובעמל, מוחק וממית את המלאך הרע שנוצר בתוך האדם, וזה התחליף לקורבנות. אך עלינו לדעת, שהלימוד הזה צריך להיות לשם שמים, בדבקות ובמסירות. ואז הכח של הלימוד הזה להרוג המשחית שנוצר על ידי העוונות. 

והנה המשחית שנוצר בעולם ומסתובב, הוא משחית של בן אדם לחברו, וחוסר אמונה תמימה, וקלות בתלמידי חכמים. רומסים את החבר, רומסים את התורה, רומסים תלמידי חכמים. ובכדי להשמיד את המשחית, חייב ללמוד תורה בדבקות ולכוון שיהיה כפרה על בן אדם לחברו, אמונה תמימה וכבוד תלמידי חכמים. וכך זה אש שיורדת מן השמים, ומכלה את המשחית. ובדרך זאת החוט האדום של כל אחד מלבין ללבן.

* * *

אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים. כל עצה וחכמה, היא בגדר של ״כל חכמתם תתבלע״ עוד יצעקו ויאמרו, שכל מה שהמדינות והעולם פעלו בימים אלו, היה טעות והיה צריך לנהוג אחרת. אך הדרך האמיתית והנכונה, היא עמל התורה. שזה במקום קורבן, להמית את המשחית. וכאשר ינהג האדם כך, ידו תהיה על העליונה וינצל מכל הרעש והבהלה הנמצאים בחוץ. 

המשחית הזה נוצר על ידי מעשי העולם, על ידי התדרדרות קשה של הדורות האחרונים, שכל אדם שעבר משבר בחייו, לא למדו עליו זכות, אלא המשיכו ללחוץ ולהשפיל ולבזות ולהשחית כל חלקה טובה וכך נוצרו מלאכים קשים. וכך באמונה בהקב״ה כמה קמים על התורה ועל העבודה, שנים של רדיפה קשה על תלמידי חכמים, כמה בזיונות כמה שפיכות דמים עברו צדיקי אמת על שקר ודברים שאין בהם ממש. 
והתיקון להמית את המשחיתים האלו, הם לימוד התורה בדבקות ובאהבה, ולכןון להמית את המשחיתים שנוצרו. 

הנה צריכים להתפלל על חכמי ישראל, שהם עומדים בפרץ לבטל את הגזרה והם מצילים את העם והעולם מכל הגזרות. ולקראת סוף המגיפה ״דודי ירד לגנו ללקוט שושנים״ לאסוף צדיקים להיות כפרת הדור. 

ולכן הדבקות והתמימות והעבודה הזכה והתמה, היא תעמוד עם הדור ותוריד רחמים מרובים, לימוד זכות על הכלל ועל הפרט, וכך ירחם ה׳ וירא את ענינו ואת צרותינו ואת שברון ליבנו. 
בקרוב ממש נקבל על עצמנו עבודה עצמית, עם כונה להמית המשחית מעלינו ומעל הכלל, וכך נזכה למיתוק עונות, ולגאולה שלמה בקרוב ממש. 

״אל תירא עבדי יעקב״ כאשר יהודי הוא עבד של הקב״ה, לא ירא משום ענין. ונזכה להיכנס לימי ניסן בשמחה. כי בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל. חבלי משיח פה, וימי הגאולה השלמה זכינו שהם בימינו. נקבל עול מלכות שמים, והקב״ה יוריד מעלינו עול מלכויות ועול דרך ארץ, וברכת ה׳ תחול בכל מעשי ידינו.

הידברות שופס

ספר דניאל עם פירוש נזר חזיונות של הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

סט ארכיאולוגיה תנכ"ית הרב זמיר כהן

חבורת תריג 9 - בתעלומת הזהב

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

גביע קידוש מוכסף

מקראות שלובות - מגילת איכה

הקרב על המקדש

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה