סגולות
סגולה נדירה לכ"ד בשבט: 11 פסוקים סגוליים לקירוב הגאולה
את התפילה הזו אסור לכם לפספס: ביום רביעי, כ"ד בשבט, ראוי לקרוא את נבואתו של זכריה: "כֹּה-אָמַר יְהוָה, שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ"
- יונתן הלוי
- פורסם כ"ג שבט התשפ"ו
(צילום: shutterstock)בכ"ד בשבט, בשנה השנייה למלכות דריווש התנבא זכריה את נבואתו, בה נאמר: "כה אמר ה' שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלִַם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת; וקוה (וְקָו) יִנָּטֶה, עַל-יְרוּשָׁלִָם... עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי, מִטּוֹב; וְנִחַם יְהוָה עוֹד אֶת-צִיּוֹן, וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם".
במסכת סנהדרין (ק"א, א') נאמר: "כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר: 'ודבר בעיתו מה טוב"'. גם במסכת סופרים (פרק י"ח הלכה א') מובא: "כל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בונה מזבח חדש ומקריב עליו קרבן".
על כן ראוי ביום רביעי, כ"ד בשבט, 11.2.2026, לקרוא את הפסוקים הבאים, להביא טובה לעולם, וייחשב הדבר כאילו בנינו מזבח והקרבנו עליו קרבנות לרצון:
זכריה פרק א' (פסוקים ז' - י"ז)
(ז) בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר.
(ח) רָאִיתִי הַלַּיְלָה וְהִנֵּה אִישׁ רֹכֵב עַל סוּס אָדֹם וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.
(ט) וָאֹמַר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אֲנִי אַרְאֶךָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה.
(י) וַיַּעַן הָאִישׁ הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמַר אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׁלַח יְהֹוָה לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ.
(יא) וַיַּעֲנוּ אֶת מַלְאַךְ ה' הָעֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים וַיֹּאמְרוּ הִתְהַלַּכְנוּ בָאָרֶץ וְהִנֵּה כׇל הָאָרֶץ יֹשֶׁבֶת וְשֹׁקָטֶת.
(יב) וַיַּעַן מַלְאַךְ ה' וַיֹּאמַר ה' צְבָ-אוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה.
(יג) וַיַּעַן ה' אֶת הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי דְּבָרִים טוֹבִים דְּבָרִים נִחֻמִים.
(יד) וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָ-אוֹתקִנֵּאתִי לִירוּשָׁלַ͏ִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה.
(טו) וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה.
(טז) לָכֵן כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַ͏ִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם ה' צְבָ-אוֹתוְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָ͏ִם.
(יז) עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַרה' צְבָ-אוֹתעוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם ה' עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָ͏ִם.
