מגזין

הקריין של ספרי היהדות: "מרגש אותי שבזכותי עיוורים יכולים להתפלל וללמוד"

צבי פלורנטל הוא האחראי על הקלטת ספרי קודש בספרייה לעיוורים בישראל. בשיחה מוארת הוא מספר על הספרים שמקליט ואיך הוא בוחר אותם, על הבקשות המיוחדות של העיוורים, וגם על השיחות המיוחדות שהוא שומע. "זה להוציא אנשים מחושך לאור כפשוטו"

שתף במייל
| י' כסלו התש"פ |
צבי פלורנטל
whatsapp
אא

אם הייתם שואלים לפני כמה עשורים את צבי פלורנטל, אז קריין רדיו וטלוויזיה, אם הוא מכיר את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם, ספק רב אם הוא היה יודע על מה מדובר. גם שמות של רבנים כמו הרב זמיר כהן, הרב יצחק פנגר ועוד, לא היו אומרים לו הרבה. הוא לא שיער אז שיבוא יום בו הוא יופקד על הקלטת ספרי הקודש בספרייה לעיוורים, משימה שתחשוף אותו למאות רבות של ספרי קודש, לצד העמקה וחשיבה מקיפה על מה שעומד מאחוריהם, ועל החשיפה שלהם לציבור העיוורים בישראל.

אז איך בכל זאת הוא נקלע לתפקיד? מסתבר שהסיפור לא פחות ממרתק. "אשתי היא שופטת", מספר פלורנטל, "ובתקופת שנות ה-80 היא שלחה אנשים לעשות עבודות לטובת הציבור בספרייה לעיוורים בנתניה. העבודה העיקרית שלהם הייתה לגלגל את הסלילים ב'קלטות' או כפי שהן נקראו אז - 'קסטות'. אלו היו קלטות בהן הוקלטו כל מיני ספרים שהונגשו לעיוורים על ידי הספרייה, אך במשך הזמן החוטים הסתבכו, אז היו צריכים לתקן אותם. זה היה תהליך מורכב ודי מסובך, אך למעשה זו הייתה ההיכרות הראשונה שלנו עם התחום".

באותם ימים עבד פלורנטל ברדיו ובטלוויזיה, ובעיקר הוכר לציבור מהתכנית הקבועה שלו במוצאי שבת. "אשתי סיפרה לי כמה וכמה פעמים על הספרייה לעיוורים, ובאחד הימים כשהרחבנו את הדיבור על הנושא, היא אמרה לי דבר מאוד נכון: 'צדקה צריכה להתחיל מהבית'. בכך היא רמזה לי שאם אני רוצה לעשות משהו טוב בחיים, כדאי שאתנדב בספרייה לעיוורים ואקריין שם חלק מהספרים שמונגשים לציבור העיוורים בישראל". 

 

כך התחיל פלורנטל להתנדב בהקלטת ספרים בספרייה. בתחילה זה היה פעם בשבוע לכמה שעות. "הייתי מגיע בלילה, אחרי יום שלם של עבודה ומתחיל להקריא. זו הייתה עבורי אפשרות להירגע, מעין שעות של רפיון ורוגע".

בהמשך הוא כבר הגיע פעמיים ואפילו שלוש בשבוע, וכיום כפנסיונר זהו עיסוקו העיקרי. במשך השנים הפכה ההיכרות שלו עם הספרייה לקרובה מאוד, והוא גם הבין את החשיבות הגדולה שלה, כעמותה שפועלת מזה כ-70 שנה בתחום הנגשת התרבות והמידע לקהל העיוורים בישראל. בתחום הקריאה מפיקה הספרייה ספרים, ספרי לימוד, עיתונים ומגזינים בפורמטים שונים, ויש לה לא פחות מ-12 אלף מנויים. 

לפני כשמונה שנים הגיע לספרייה מנכ"ל חדש בשם עמוס באר, הוא עיוור מלידה שלמד בבית ספר הימלפרב, הוציא תואר באוניברסיטה והתקבל לעבודה במשטרת ישראל, שם סיים בדרגת ניצב משנה. מיד כשהוא נכנס לתפקידו הוא קרא לפלורנטל ושאל מה מצב ספרי הקודש בספרייה. "אמרתי לו את האמת", מספר פלורנטל, "'על הפנים', ובמילים אחרות: 'לא ממש נותנים לזה משקל'. פאר ביקש ממני: 'קח את זה עליך', ומאז התחום הזה נמצא תחת אחריותי. אני מקדיש לכך את כל זמני ומעסיק קריינים שמקריינים במשך מאות שעות בחודש".

למעשה, הוא אחראי על המחלקה התורנית לנושאי דת ויהדות, תחתיה יש מאות ספרים אשר מוקלטים באולפן מיוחד שהוקם בבית חינוך עיוורים בירושלים.

מה כוללת עבודתך כמי שמרכז את תחום ספרי הקודש?

"אני נדרש בראש ובראשונה לאתר קריינים מתאימים שיקליטו את ספרי היהדות. יש לנו אולפנים מיוחדים, מהמשוכללים בעולם, בהם אנו מקליטים את הקריינים. כמובן שכל קריין מקבל מאתנו את הספר לפני שהוא מקריין אותו, ונדרש להתכונן היטב לקראת ההקראה. חשוב מאוד שקולו יהיה ברור ושהעברית שלו תהיה ללא מתום. הוא חייב לדעת לקרוא נכון מבחינת פיסוק, הקפדה על מלעיל ומלרע, וכדומה. כמובן שלא כל הספרים מנוקדים, ולכן ההיכרות עם השפה העברית חייבת להיות מושלמת. אחרי שגומרים להקליט את הקריין, אני מעביר את ההקלטה לעריכה, שם יושב מי שאחראי ועוקב אחרי מה שהקריין הקליט – מילה במילה, מוודא שהוא לא דילג על מילים או עקף שורות, וגם 'מנקה' את ההקלטה. מכיוון שמדובר בעיוורים, גם צריכים לזכור שהם לא רואים את הטקסט ולכן עלולים להבין אותו בצורה שגויה. כך אם למשל אני מקריא את המילה 'הרואה'. הם לא יכולים לדעת אם כיוונתי ל'רואה' או ל'רועה צאן'. אני באופן אישי פותר זאת כאשר תוך כדי זרימת הקריאה, אני מציין אם המילה כתובה ב-א' או ב-ע', ב-ב' או ב-ו', וכדומה".

(צילום: shutterstock)

אתה בעצמך גם מקריא חלק מהספרים?

"בוודאי. במשך השנים הקראתי אלפי ספרים, כאשר בשנים האחרונות ההתמקדות היא כמובן בספרי קודש, כמו תנ"ך, סידור, מורה נבוכים של הרמב"ם, לצד ספרי הגות ומחשבה וגם ספרים שנכתבו על ידי אנשי הדור האחרון, כמו 'סולם יעקב' על ר' יעקב אדלשטיין ז"ל או 'ארגז הכלים' של הרב פנגר. יש לנו מבחר גדול מאוד, אם כי עדיין זה לא מספק. כיום קיימים בשוק למעלה מ-24 אלף ספרי יהדות. אנחנו רחוקים מכך מאוד, ומאז שהוקמה הספרייה הספקנו להקליט כ-700 ספרים בתחום זה".

איך אתם מחליטים אלו ספרים להקליט?

"לעתים זה קורה בעקבות בקשות של מנויים. הם פונים אלינו ומבקשים להקליט ספר כזה או אחר בעבורם, ואנחנו משתדלים כמובן להיעתר, גם אם מבחינת רייטינג אנחנו לא בטוחים שהספר 'ירוץ'. בנוסף, אני מתייעץ לפעמים עם חברים ועם קריינים ממגזרים שונים. אני משתדל לתת ייצוגיות לכל הקהלים והרבדים שבציבור שומר המצוות, כדי להצליח להתאים את התכנים לכולם. כמובן שאנו גם עוקבים בהתעניינות אחרי רבי מכר וספרים חדשים שיוצאים לאור ונותנים להם עדיפות".

ישנו ספר שעניין אותך במיוחד, או שנהנית מאוד מהקראתו?

פלורנטל מתקשה להניח את האצבע על ספר ספציפי, אך הוא מתייחס לכמה וכמה פרויקטים מיוחדים בהם השקיע את כל מרצו וכוחותיו. "היה לנו חשוב מאוד להקליט שישה סדרי משנה עם פירוש קהתי. לשם כך התחלתי פרויקט שנמשך בערך שנתיים ובמסגרתו הבאתי איתי לאולפן שלושה בחורי ישיבה שגויסו במיוחד למטרה זו. בהתחלה הייתה התלבטות אם לבקש מהם להקריא את המשניות בלשון הקודש או בהטעמה כזו או אחרת. בסופו של דבר החלטנו להקליט אותם בעברית עכשווית. התוצאה היא 400 שעות של שישה סדרי משנה  – אחד הדברים החשובים ביותר לעיוור שמעוניין ללמוד. בנוסף, ישנו פרויקט של הקלטת סידורי התפילה במגוון נוסחים, זה גם היה דבר חשוב מאין כמוהו".

אז זכית לצבור הרבה שעות של לימוד תורה...

"לצערי אני לא מגדיר זאת כלימוד. נכון שאני מקריא, אבל אני מבין את הדברים לפי השגת שכלי, ואני חייב להודות שיש מה לשפר בהשגה הזו. מה שאני יכול להגיד בצורה ברורה זה שהדברים הוקלטו בוודאי באופן תקני ונכון, באופן המדויק ביותר שהצלחנו".

תוך כדי דיבור הוא גם נזכר במקרה מרגש במיוחד: "באחד הימים המתנתי בסמוך לדלפק באחת מהמחלקות בבית החולים. כשהגיע תורי פתחתי את פי ושאלתי את השאלה שרציתי לשאול. פתאום האדם שעמד לידי הסתובב לעברי ואמר: 'שלום צבי'. עניתי לו: 'שלום גם לך. אנחנו מכירים?' הוא השיב להפתעתי: 'אני מכיר אותך היטב, אנחנו מתפללים ביחד כל בוקר'. ברגע הראשון לא הבנתי את דבריו, אך הוא המשיך ואמר: 'לא רואים עליי, אבל אני עיוור'. רק אז קלטתי. התברר שהוא מתפלל מידי יום עם סידור 'רינת ישראל' שהקלטתי בערך שנה קודם לכן. אני חייב לציין שזה ריגש אותי מאוד-מאוד. אני אף פעם לא יודע להיכן הספרים שאני מקליט מגיעים, אבל אני מאמין שכל הקלטה והקלטה מגיעה למקומות בהם זקוקים לה ביותר".

(צילום: shutterstock)

 

השיחות מוקלטות

יש גם אנשים שאינם עיוורים, אך מעוניינים להשתמש בספרים המוקלטים. זה מתאפשר להם?

"התשובה לצערי שלילית", משיב פלורנטל. "הסיבה שאנו מקליטים את הספרים היא מתוקף חוק שנחקק בכנסת בשנת 2014 שמאפשר הנגשת ספרים מוקלטים לאנשים עם מוגבלויות. בכל תחילתה של הקלטה אנו מכריזים שהספר הוקלט מתוקף החוק הזה, ואסור להשתמש או לפגוע בזכויות היוצרים שלו. במילים אחרות: רק מנויי ספרייה שהם עם לקויות ראייה, רשאים לקרוא בו ואין להם שום רשות להעבירו הלאה".

ומה עם אנשים עם דיסלקציה למשל? הם רשאים להשתמש בספרים המוקלטים?

"אכן, מבחינתנו אנשים עם דיסלקציה נחשבים ללקויי ראייה, והספרים מיועדים גם עבורם. לא כולם יודעים, אבל כיום הגענו למצב בו אחד מתוך ארבעה ילדים מוגדר כדיסלקט ברמה כזו או אחרת. זה אומר שבתחילת כל שנת לימודים אנו מקבלים הרבה מאוד בקשות של הורים שרוצים להקליט ספרי לימוד לילדיהם. זה נמצא אצלנו בעדיפות ראשונה, כי אנו מודעים לצורך הגדול".

אגב, אם מדברים על ילדים, פלורנטל מציין כי לפני כמה שנים הוא יצא ביוזמה מעניינת. "כפי שציינתי – אנו מקליטים כיום בתוך בית חינוך עיוורים בירושלים ונמצאים באינטראקציה בלתי פוסקת עם ילדים עיוורים. בערב ראש השנה שמתי לב לכך שכל הילדים ה'רגילים' חוזרים הביתה מהגן ומביאים איתם ציורים של שנה טובה לאמא ולאבא, לסבא ולסבתא, הם מצמידים אותם למקרר ומקבלים כל כך הרבה תשומת לב. ומה עם הילדים העיוורים, שלא יכולים לצייר ולכתוב? באותו רגע עלה במוחי רעיון מיוחד – הזמנתי את הילדים לאולפן והקלטתי כל אחד מהם בנפרד כשהוא מברך ומאחל שנה טובה. הם קיבלו את האיחולים הללו צרובים על תקליטור, וזה מה שההורים שמעו לבסוף בבית. זה היה כל כך מדהים ומרגש".   

עוד תחום מעניין שפלורנטל מציין שהם עוסקים בו, הוא הקלטת עיתונים ועלוני שבת, כולל עלון הידברות. "בכל מוצאי שבת אני מתיישב כדי להקליט את עצמי כשאני מקריין את כל העלונים והעיתונים, ולבסוף מוציא קובץ של כמה שעות הקראה. ביום שני הקובץ כבר עולה לאתר שלנו, ויש הרבה מאוד מנויים שמאזינים לו. אני רואה התעניינות גדולה דווקא בקרב כאלו שאינם עיוורים מלידה, ובמשך שנים הם היו רגילים לקרוא את העלונים או העיתונים. לעתים אלו אנשים מבוגרים שהתעוורו והדפדוף בעיתונים ובעלונים כל כך חסר להם.

(צילום: shutterstock)

"בדיוק לאחרונה", הוא נזכר, "יצרה איתי קשר אישה מבוגרת שסיפרה שהיא נהנית מאוד מההאזנה לקובץ המיוחד הזה. כששאלתי מה הכי מעניין אותה, היא השיבה ש'הדף היומי לילדים', "ותבינו", מתרגש פלורנטל, "מדובר באישה שרחוקה מאוד משמירת מצוות. אין שום סיכוי שהיא הייתה נחשפת לתכנים האלו בצורה אחרת. אגב, אותה אישה יצרה איתנו קשר לאחר מכן וביקשה שנקליט לה ספרי קודש נוספים. התברר שהיא ממש מתחזקת ומתקדמת.

"מכירים את התקליט שאומר לכם בקו הטלפון: 'לידיעתכם, חלק מהשיחות מוקלטות'"? הוא שואל לסיום, "לפעמים אחרי שאני משוחח עם מנויים ושומע איך הם לומדים תורה בזכות הספרים שהקלטנו, הוגים במוסר ובהלכה, אני נושא עיניים לשמיים ואומר – 'ריבונו של עולם, מקווה שאת השיחה הזו אתה הקלטת, והיא תישמר עבורי לעתיד לבוא".

הידברות שופס

האדם במעגל השנה - הרב זמיר כהן

89לרכישה

מוצרים נוספים

נעימות יאמרו - ימים נוראים - הרב ברוך רוזנבלום

יומן שנה וברכותיה לשנת תשפ"ג - הרבנית ימימה מזרחי

ערכת "שירת חיי" - הרבנית חגית שירה

ערכת משחקים לחגי תשרי

ערכה מהודרת לראש השנה מוזהב

סט מחזורים "עבודת השם" מהודר (5 כרכים)

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה