category

חרדים

חרדופוביה: מדוע זכו החרדים לתדמית כל כך שלילית?

הדרת החרדים מהתקשורת והסיקור המוטה שלהם גורמים עוול גם לציבור הכללי. מה גורם לאנשים להתבטא באופן שלילי ובוטה כלפי החרדים, וכיצד זכו החרדים לתדמית כל-כך שלילית?

שתף במייל
| כ"ב תמוז התשע"ט |
(צילום אילוסטרציה: shutterstock)
whatsapp
אא

חרדים. תקראו שוב: ח-ר-ד-י-ם. עכשיו תגידו, מה האסוציאציה הראשונה שחלפה לכם בראש? יאיר שרקי, כתב הדתות של ערוץ 12, נוהג לפתוח בשאלה הזו את הרצאותיו על המגזר החרדי, והקהל לרוב מגיב בשלל כינויי גנאי. וזה לא מפתיע.

כינויי גנאי על המגזר החרדי הם תופעה שכיחה, שאף נתפסת כלגיטימית. השדרן לשעבר גבי גזית נתן ביטוי לגישה הזאת כאשר כינה את החרדים בשידור חי "עלוקות, תולעים ופרזיטים מן הסוג הגרוע ביותר".

כמו תקשורתנים, גם פוליטיקאים שמאמצים שיח אנטי-חרדי יודעים שהם מבטאים בכך דעות של חלק ניכר מהציבור. עבור חלק מהציבור החשש והרתיעה מהחרדים הפכו עם השנים לבעיה של ממש. ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי אמר שהחרדים מהווים "סכנה קיומית" למדינת ישראל, יותר מהאיום האיראני. לשיח הירידה מהארץ, שבעבר היה מוגבל לחוגים מצומצמים, נוספה הסיבה של "התגברות הכוח החרדי".

 

כמה עובדות שחשוב לדעת

מה גורם לאנשים להתבטא באופן כזה כלפי החרדים, וכיצד זכו החרדים לתדמית כל-כך שלילית? המקור שממנו רובנו שואבים מידע כמעט בכל נושא הוא התקשורת. בהיעדר סיבה שתעורר בנו ספק, אנו מקבלים את מה שהיא מאכילה אותנו כאמת מוחלטת. כך גם בנוגע למגזר החרדי. אלא שביחס של התקשורת לחרדים התגלו כמה עובדות שחשוב לדעת.

במחקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה עבור קרן לאוטמן נמצא כי מספר ההופעות של חרדים בתקשורת הכללית קטן ב-70% ביחס לחלקם באוכלוסייה, כאשר רוב ההופעות של חרדים הן בהקשרים פוליטיים או שליליים. לפי המחקר, התקשורת הישראלית מספקת לצרכניה מידע חלקי בלבד ושלילי ברובו על המגזר החרדי.

ד"ר פנינה שוקרון-נגר, בלשנית וחוקרת השיח הפוליטי ושיח התקשורת מהמחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון, קבעה בשנת 2011 כי "התקשורת היא הזירה המרכזית בימינו להנצחת סטריאוטיפים נגד המגזר החרדי. היא מייצגת את התפיסה שחרדים הם דבר מאיים ומסוכן". כך, באין גורם מאזן, רבים מצרכני התקשורת הישראלית גיבשו דעה שלילית על המגזר החרדי.

אך כל זה משתנה כאשר נפגשים באופן אישי עם העולם החרדי. ללא מחיצות ומסכים, האמת על הציבור החרדי מתגלה. מאז שנת 2012 ערכתי סיורי היכרות במגזר החרדי בהשתתפות מאות אנשים מהציבור הרחב, ונטלתי חלק בעשרות מפגשי חילונים-חרדים. המסר המרכזי שעולה במשובי המשתתפים הוא שקיים פער עצום בין האופן השלילי שהחרדים מוצגים בתקשורת לבין מה שמתגלה בהיכרות ישירה.

הדרת החרדים מהתקשורת והסיקור המוטה שלהם, מעבר לעוול שהם גורמים לחרדים, יוצרים תודעה כוזבת, מטפחים ומנפחים את החששות והפחדים של הציבור הכללי מפניהם. מזעזע לחשוב שהסבים והסבתות שלנו נמלטו לארץ ישראל מפחד הגויים, ואילו היום יש נכדים ונינים שלהם שנמלטים ממנה מפחד היהודים.

 

יצירת כתבות שקריות

אנשי תקשורת מוצאים בחברה החרדית קרקע פוריה ליצירת כתבות שקריות. במרץ 2017 עלתה לרשת ידיעה שלפיה בעקבות תלונות של חרדים על חוסר צניעות נאלצה חברת פרסום להסיר את דמותה של דרדסית משלטי פרסומת בבני-ברק. הידיעה עשתה גלים וייצרה כותרות גם באתרי חדשות מעבר לים. כפי שניתן היה לצפות, תגובות הקוראים ברובם היו שליליות ולעגניות כלפי הציבור החרדי.

בניהו יום-טוב, חרדי תושב חולון, יצא לבדוק לעומק ולתדהמתו גילה שהידיעה כולה היתה מצוצה מהאצבע. התברר שלא התקבלה כל תלונה מהתושבים החרדים על שלט הפרסומת, והידיעה השקרית היתה ניסיון לקדם שיווק של סרט תוך כדי השפלת החרדים.

חודשיים מאוחר יותר, בהתקרב יום העצמאות, הגיע גיא הוכמן, כתב של חברת רשת, לבני-ברק. הוא צעד ברחובות העיר עם דגל ישראל ענק במטרה לבחון את תגובות התושבים. בשלב כלשהו, כאשר הכתב הבין שהדגל לא מעורר את הפרובוקציה שביקש ליצור, הוא ביים את חטיפת הדגל ושבירתו על-ידי שני רוכבי קטנוע חרדים. למזלו הרע, האירוע המפוברק תועד במלואו על-ידי מצלמות אבטחה, כשהכתב מצולם לאחר אירוע החטיפה משוחח ולוחץ את ידיהם של "החוטפים". ברשת נאלצו להתנצל על הידיעה השקרית.

באוגוסט 2017, יעל פרידסון העלתה באתר ynet כתבה על כך שתושבי ירושלים החילונים משלמים על צהרונים פי שישה מהחרדים. יו"ר ועד ההורים בירושלים, פז כהן, פנה אל הכתבת והסביר לה שהעלות הנמוכה היא תוצאה של ויתור של החרדים על חוגים ומרכיבים שונים במסגרת הצהרונים. למרות זאת, הידיעה הוצגה תחת הכותרת המתסיסה "משלמים פי 6 על צהרונים בירושלים בהשוואה לחרדים: 'לאן הולך הכסף'?". הסברו של יו"ר ועד ההורים הובא במקום זניח בשולי הכתבה.

בספטמבר 2017, השדרן גבי גזית הקריא בשידור רדיו מתוך תלוש משכורת של אברך כולל את מרכיבי השכר שמבוססים על קצבאות שונות שהמדינה מעניקה, ושביחד מגיעים לסכום גבוה. גזית השווה בין קצבת האברך לקצבת הנכים, ולמעשה ביקש לשסות את הנכים באברכי הכוללים. אלא שאז הגיע איש התקשורת אמיר איבגי, שבדק את מרכיבי השכר מול נתוני האמת, וחשף שתלוש המשכורת היה פיקטיבי.

בדצמבר האחרון, במהלך הסערה התקשורתית סביב הפרשה שזכתה לכינוי "טיסת השבת", עורך בתוכנית בוקר בערוץ עשר שתל קטע אודיו מזויף שבו כביכול נשמעים גידופים וצעקות של נוסעים חרדים, בעוד בסרטון המקורי, שצולם על-ידי כתב "ישראל היום" יהודה שלזינגר, נשמעים המצולמים בכלל שרים שירי שבת.

התקשורת ככלל מרבה לטפול על החרדים האשמות שונות ומשונות ומתעלמת לחלוטין מהבעיה האמיתית שהיא עצמה מעצימה – הבורות. הציבור הרחב פשוט לא מכיר באמת את החרדים. פוליטיקאים צינים מנצלים היטב את הבורות הזו ועושים על גבו של הציבור הון פוליטי. אנשי תקשורת ואחרים עושים רייטינג על גבו השחוח ועל קולו המושתק של המגזר החרדי. חברה בריאה לא יכול להשלים עם מציאות כזו.

 

הגיע הזמן שהתקשורת תשנה את הגישה

גם כאשר התקשורת מסקרת את המגזר החרדי באופן מאוזן, היא עושה זאת בדרך כלל דרך משקפיים אנתרופולוגיות, כאילו מדובר בשבט פרימיטיבי שחי בג'ונגל. הגיע הזמן שהתקשורת תשנה את הגישה הזו. העולם החרדי לא מתחיל בסיפורים בסגנון הסדרות "שטיסל" ו"שבאבניקים" ולא מסתיים בצ'ולנט, קוגל וסגנון לבוש. אורח החיים החרדי משמר תרבות, חוכמה וניסיון של אלפי שנים, שיכולים לספק פתרונות ייחודיים למגוון רחב של בעיות אקטואליות.

הידע הזה שייך לא רק למגזר החרדי אלא לכולנו, ומגיע לציבור הרחב להיחשף אליו. הצורך בגיוון התקשורת באמצעות דעות וקולות של כל מרכיבי החברה הישראלית הוא לא רק עניין של צדק, הוא נדרש גם ובעיקר למען שלום הציבור.

יהודה אייזיקוביץ הוא רכז Idealist, מאגר המומחים והדוברים החרדים לתקשורת של ארגון אנו

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מגילת רות ופרקי אבות - הרב זמיר כהן

149לרכישה

מוצרים נוספים

זה אפשרי - הרב יצחק פנגר

מראש שניר - הרב שניר גואטה

וזאת התורה לילדים (7 כרכים)

ספר תורה לילדים

פרקי אבות לילדים

גביע קידוש מוזהב

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה