כשרות

מהו התפקיד של הצרכן בשמירה על כשרות המזון?

מערכות הכשרות חוסכות מאִתנו את רוב ככול הטִרחה בנושא כשרות המאכלים, אך עלינו להמשיך את השמירה וההשגחה על כַּשְׁרוּת המזון במסגרת הביתית

| כ"ג סיון התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

כידוע, עם ישראל מצֻוֶּה בתורה על סדרים ייחודיים בלקיחת המזון – בין מן החי ובין מן הצומח. חז"ל הוסיפו גדרים, כדי לבטח את שמירת סדרי התורה, ובמהלך הדורות נוספו מנהגים שונים בתפוצות השונות, וכל זאת – מפאת קדושתן של נשמות ישראל, שהן בבחינת "כלי קיבול" לתורתנו הקדושה. כלי הקיבול חייבים להישמר קדושים, שאם לא כן – לא יוכל לימוד התורה להיכנס ו/או להישמר בהם. כמו שהזכיר ה"חפץ חיים" את ההלכה: "אין קידוש אלא במקום סעודה" (הלכה הקובעת שאדם חייב לערוך את הקידוש בשבתות ובימים טובים דווקא במקום בו הוא עורך את סעודתו), ואמר שאין אדם מקדש את עצמו אלא בפיושהוא המקום שסועד בו את גופו, כלומר: בקידוש פיו, ע"י שמירת הלשון ופיקוח על הוצאת דיבורים מותרים בלבד (כלומר להוציא מפיו דברים מותרים ומאושרים, ולא להוציא דברים אסורים ומיותרים). קידוש הפה נעשה גם ע"י שמירה ופיקוח על הדברים הנכנסים לתוכו – שיהיו מן המזונות המותרים והמאושרים בלבד, עם דגש חזק על שמירה מחמץ בפסח.

ואמנם, משפט המפתח לחשיבות השמירה על כשרות המזון הוא במקרא (ויקרא י"א מ"ג): "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם". לכאורה, צריכה היתה התורה לכתוב: "וְנִטְמֵאתֶם בָּם", אלא שבאה לרמוז שאי שמירה על כשרות המזון, מלבד הטומאה הרוחנית שהיא גורמת – מביאה גם לאטימות הלב מלימוד התורה, ולקירור הלב משמירת מצוותיה.

כידוע, לכשרות המזון סעיפים רבים מאוד, בין במזון הבא מן החי ובין במזון הבא מן הצומח, וכדי לשׂבר את האוזן, נזכיר בקצרה חלק מסדרי הפעולות הנצרכות, כדי להגיע למזון כשר.

מזון מן החי – בכלליות (כאשר חלק מהפרטים אינם נצרכים עבור כולם, כגון שחיטה, שאינה נצרכת בדגים), חייב המקור להיות א. מבעלי החיים הטהורים (בהמות, חיות, עופות ודגים המפורטים בתורה); ב. שלא יהיו מבכורות הצאן והבקר; ג. שלא יהיו בהם טרפות; ד. שישחטו כדין; ה. שיומלחו לשם הוצאת הדם כדין; ו. שיבדקו מטרפות באיברים פנימיים, כגון: בָּרֵיאוֹת, בקיבה ובצומת הגידים – בעופות; ז. שיוסרו הַחֵלֶב וגיד הנשה; ח. נצרכת שמירה מתערובות בשר בחלב; ט. נצרכת השגחה שלא יישאר הבשר ללא פיקוח (כי בשר כשר שנתעלם מן העין – אסור באכילה); י. נצרכת שמירה מתערובת בשר בדגים, ובחלק מהעדות גם מתערובת דגים בחלב; יא. החָלָב צריך להיחלב בהשגחת יהודי; יב. נצרכת שמירה מנגיעוּת בתולעים וכדו'; ויש עוד פרטים רבים, כגון שמירה מבישולי גויים (ובזה קיימים מנהגים שונים, וכל אחד ישאל את רבוֹ).

מזון מן הצומח – בכלליות (ושוב, כאשר חלק מהפרטים אינם נצרכים עבור כולם, כגון: עורלה, שאינה קיימת בפירות האדמה): א. שלא יהיו גידולי כלאיים; ב. שלא יהיו מן העורלה; ג. שלא יהיו מגידולי שנה שביעית; ד. שיופרשו תרומות ומעשרות כדין; ה. שלא יהיו חמשת מיני דגן מגידולים חדשים, שגדלו ונקצרו לאחר "העומר" (והוא הדין למוצריהם, כגון: בירה); ו. ניפוי הקמח לפני הלישה; ז. הפרשת חלה כדין; ח. שהיין ומוצריו (כגון אלכוהול) יהיו מִשֶׁל יהודים – מתחילת הייצור ועד המזיגה; ט. שמירה מחמץ ומתערובות חמץ בפסח; י. שמירה מנגיעוּת של תולעים וכדו'; ויש עוד פרטים רבים, כגון שמירה מתערובות של תמציות שאינן כְּשֵׁרוֹת במוצרים תעשייתיים.

מובן שאין להקל ראש, ח"ו, במצוות שבין אדם לחברו, אפילו כאשר המטרה היא לשמור על רמת כשרות גבוהה, וחכם – עיניו בראשו, וישתדל להימנע ממקרים של הלבנת פנים, חלילה. עם ישראל – כולם קדושים, וכולם אוהבים את התורה ואת המצוות, אף שלצערנו יש המנסים לתת תמונת מצב שונה, וכל מי שעדיין אינו מקיים דבר מה, הסיבה היחידה היא חוסר ידע. המציאות מוכיחה, שלאחר שלומדים על החשיבות של קיום המצוות – מקיימים אותן בשמחה רבה!

ברחמי השי"ת עלינו, במהלך הדורות האחרונים, עם התפתחות תעשיית המזון, הוקמו מערכות כַּשְׁרוּת רבות בארץ ובעולם, המפקחות על כשרות המזון במהלך הייצור והשיווק, ומלבד מערכת הכשרות הענפה של הרבנות בישראל, הוקמו מערכות כשרות נוספות, תחת חסותם של בד"צים (בתי דין צדק), שמקפידות על רמת כַּשְׁרוּת מהודרת. למעשה, חוסכות מערכות כשרות אלה מאִתנו את רוב ככול הטִרחה בנושא זה, והאחריות שעדיין מוטלת עלינו מצטמצמת בעיקר לנושא של קניית מוצרי המזון – שיהיו מאלה המצויים תחת פיקוחם של גופי הכשרות האמורים, וכמו כן, עלינו להמשיך את השמירה וההשגחה על כַּשְׁרוּת המזון במסגרת הביתית.

למעשה, עיקר הבעיות העלולות להתעורר מתמקדות סביב נושא תערובות, כגון: בשר בחלב ובשר בדגים, וכן, בנושא השמירה מנגיעוּת המזון בחרקים ושרצים למיניהם. אלא שאע"פ שלכאורה הצטמצם הפיקוח על הַכַּשְׁרוּת במסגרת הביתית לתחומים בודדים – עדיין נדרשת ערנות מתמדת כדי לשמור על המשך כַּשְׁרוּת המזון עד אשר ייאכל!

בעניין ההשגחה בנושא תערובות, תפקיד ההשגחה מתחיל כבר בעת הקנייה בצרכניות וברשתות השיווק השונות. כלומר הואיל וברשימת הקניות שלנו נמצאים מוצרים בשריים, חלביים, ומוצרים סתמיים (לא בשריים ולא חלביים – פרוֶוה), יש להפריד ביניהם כבר בעגלת הקניות ולבודדם זה מזה, מחשש של מעבר רטבים מזה לזה, כגון ממארזי בשר, דגים ומוצרי חלב, במיוחד הטריים, ובכלל זאת נגיעת שקיות חלב (שברוב ככול המקרים הן רטובות בחלב שנזל משקיות שלא נאטמו כראוי, או שהתפוצצו) במוצרים בשריים, וכן להיפך. מלבד זאת, יש להשגיח מנזילוֹת דומות במקרר הביתי, כגון מהנחת שקית חלב פתוחה בדלת המקרר, כשכיוון הפתח לכיוון המקרר, שעם טריקת הדלת עלול להישפך ממנה חלב על סירים או מזון בשרי; או ממארזים פתוחים אחרים של סוג מזון אחד על סוג מזון אחר, וכדו'. כמו כן, יש להיזהר מהרתחה או בישול של מזון: בשרי, חלבי או של דגים, כאשר מצויים סירי מזון מהסוג האחר על הכיריים – מחשש פגיעה של נתזים רותחים של אחד ברעהו (ואין צריך לומר שיש להקפיד על הפרשי הזמן באכילה בין מזון בשרי לחלבי). מצווה רבה להשתדל כל אחד כפי יכולתו, ולהיוועץ במורה הוראה בכל שאלה ועניין המתעוררים בנושא זה.

יש לציין שעניין השמירה מחרקים ושאר שרצים במזון חמור הרבה יותר מאשר נושא התערובות. א. משום תדירות מציאותם במזון. ב. משום זעירותם. ג. משום שהם אסורים מדין "בריה" – שאינה בטילה כלפי המזון, אפילו כאשר שיעור המזון גדול ממנה פי אלף. ד. משום שאכילת חֶרֶק שלם, לדוגמא, עלולה להיות חמורה – פי ארבעה, פי חמישה, או פי ששה יותר מאכילת שיעור כזית חזיר ח"ו (שרץ המים – פי ארבעה; שרץ הארץ – פי חמישה; שרץ העוף – פי ששה). ואמנם, גם בנושא זה נדרשים אחריות ופיקוח כבר מעת קניית המוצרים עד שעת האכילה ממש (כגון: שמירה מנפילת חרקים מעופפים לצלחות המזון המרכזיות כאשר השולחן ערוך ומוכן לפני סעודות מרכזיות, בעת ההמתנה לציבור שיתאסף ויגיע לשולחן – במיוחד בחג הסוכות – תחת הסכך, שאם נראה חֶרֶק אחד נופל לצלחת מזון ולא ניתן למוצְאו – כל המזון שבצלחת אסור באכילה. אלא שבעיה זו ניתנת לפתרון בקלות, ע"י פרישׂת מפה חד פעמית על השולחן, המשמרת גם את טריות המזון).

 

דוגמאות מעשיות

בדגים - בסוגים מסוימים של דגים מצויים טפילים: בין בעור החיצוני, בין בחללי הראש והבטן ובין בתוך הבשר עצמו.

בזרעונים, כגון פירות, קטניות ומארזים של קמחים שונים – עלולים להימצא חרקים, מחמת תנאי ייצור ירודים או מחמת טפילים שחדרו למארזים לאחר השהיה ארוכה.

בפירות יבשים עלולים להימצא חרקים מחמת תנאי ייבוש ירודים בארצות המוצא, כגון על קרקע העולם, או מחמת השהיה ארוכה במארזים.

בקליות ובפיצוחים - בשל חביבותם הרבה, במיוחד לשם קינוח סעודות בשבתות וימים טובים, מעטרים קליות ופיצוחים שונים את שולחנות עם ישראל, עם קדוש. אלא שתחום זה רגיש אולי יותר מהשאר בנוגע לנגיעות בחרקים, בין בקלויים ובין בשאינם קלויים. בקלויים, ברוב המקרים, ימצאו החרקים במצב של ייבוש או חריכה, אלא אם כן הושהו זמן רב, והספיקו לחדור אליהם חרקים חיים (ויש מהם המוחזקים כנגועים – וחייבים בדיקה, כגון: גרעיני חמניות). בשאינם קלויים מצויים הם גם חיים.

בפירות ובירקות - אע"פ שנראים שלמים במראה החיצוני, לאחר פתיחתם הם עלולים להימצא נגועים (וכבר אמר חכם אחד: למצוא תולעת בתפוח – זה לא נעים, אלא שיש דבר הרבה פחות נעים – למצוא חצי תולעת בחצי תפוח).

(צילום: shutterstock)

לסיכום:

1. רמת הכשרות של המזון נמדדת כבר מעת קניית המצרכים, והנכון הוא לרכוש מוצרי מזון הנמצאים תחת השגחתם של גופי הכשרות (וכל אדם ינהג על פי הוראת רבותיו), וכן מבתי עסק שהקונים שם רבים, ולכן המוצרים שעל המדפים מתחלפים בתדירות גבוהה.

2. גם כאשר המזון נמצא תחת השגחתם של גופי הכשרות, בדרך כלל השגחתם מוגבלת לתחומים המפורטים לעיל, אלא שהשגחה מחשש חרקים לעולם אינה מוחלטת, ונצרכת השגחה נוספת, כגון: בְּעלי הירק המושגח מתולעים, ובחמץ שעבר עליו הפסח, כלומר: שלא נמכר לגוי לפני הפסח!

3. נאמנוֹת הכשרות של בתי ישראל, הן בנות ישראל – נשות החיל, שתורתנו הקדושה סומכת על נאמנוּתן בשמירה על חוקי התורה, אפילו באיסורים החמורים ביותר שבתורה. ויעידו עליהן רבני ישראל, שאינן מהססות להפנות אליהם שאלות בתחומים שונים כאשר מתעוררים ספקות לגבי כשרות וכדו', וכל זאת למען קיום תורתנו הקדושה בקדושה ובטהרה. אשריהן ואשרי חלקן!

אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלֹקיו!


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (5 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים