סיפורים אישיים

"בדרך ללימודי הכמורה, גיליתי את היהדות"

אלעזר נולד כבן יחיד למשפחה בולגרית אמידה, אך בהזדמנות הראשונה שהיה יכול, שמח לעזוב את ארץ מולדתו. בעקבות השגחה פרטית מופלאה שחווה, ושאלה אחת שנשאלה בזמן הנכון, הוא החליט להקדיש את חייו לעבודת אלוקים ולהפוך לכומר. אז איך דווקא בדרך הזו הוא הגיע ליהדות?

| י"ג סיון התשע"ט |
אלעזר גאורגייב, כיום
אא

אלעזר גאורגייב (36), מתגורר רק כחודש בארץ, אולם עם העברית המצוינת שבפיו, נראה כאילו הוא כאן כבר זמן רב. "בחרתי להיכנס דווקא לישיבה של ישראלים, ולא של 'חוצניקים', כדי ללמוד עברית היטב, ולהיטמע בחברה כראוי", הוא מספר. "כל חיי חיפשתי את הקב"ה, וכבר בתור נער צעיר הייתי קורא ספרים הקשורים לרוחניות. בשלב מסוים, החלטתי להקדיש את חיי לעבודת אלוקים ולהפוך לכומר, אולם דווקא שם התחילו לעלות השאלות".

 

חוסר קשר, חוסר משמעות

הוא גדל כבן יחיד למשפחה בולגרית אמידה, "למדתי בבית הספר הטוב ביותר בעיר הקרובה", מספר אלעזר, "שכן עניין ההשכלה היה חשוב מאד להוריי, והם ציפו שאקבל רק ציונים מ-95 ומעלה. עם זאת, ברמה החברתית פחות הסתדרתי, וכשגדלתי היו גם מקרים בהם סבלתי מאלימות של ממש. חוויה קשה שחזרה על עצמה כמה פעמים, היא שכאשר קיבלתי מהוריי חפץ בעל ערך, תפסו אותי בחורים ברחוב, הכו אותי וגנבו אותו ממני. מצב זה הביא אותי לידי כך שרק רציתי לברוח מבולגריה, ובהזדמנות הראשונה שהאפשרות עלתה, באמת עשיתי זאת".

בהיותו בן 16, נרשם אלעזר לתוכנית מיוחדת בה ממשיכים תלמידים את לימודי התיכון שלהם בארצות הברית, ועבר להתגורר שם. "כחלק מהפרויקט, התגוררתי בביתה של משפחה אמריקאית, ובשנה זו סיימתי את לימודיי. אולם גם בארצות הברית הרגשתי שאני לא שייך, והיתה חסרה לי משמעות. משום כך, ללימודי התואר שלי החלטתי לחזור שוב לאירופה, ונרשמתי לאוניברסיטה בגרמניה".

אליעזר בצעירותו

אולם גם שם לא היה לאלעזר קל. "הלימודים באוניברסיטה דרשו הרבה מאד, ובנוסף, ללא אזרחות גרמנית, אסור היה לי לעבוד. הגעתי למצב שבו נכנסתי לחובות, הייתי חייב לעזוב את הדירה בה התגוררתי, ובמשך תקופה שהיתי אצל חברים. מעבר לכך, גם מצבי הבריאותי התרופף, וכל הקשיים האלה יחד הובילו אותי למשבר נפשי גדול. הרגשתי שעוד רגע כבר אין לי ברירה, אלא לעזוב את הכל".

דווקא ברגעים קשים אלה, מצא אלעזר את עצמו פונה בתפילה לה' שיעזור לו. "אמרתי לה': 'כל החיים שלי שבורים, אני גמור, ואין אף אחד שיעזור לי מלבדך. רק אתה יכול להרים אותי מהמצב הזה'".

ומשהו קרה?

"קרה ובגדול. פתאום חל מפנה בכל המצב. פגשתי במקרה אדם עשיר שעזר לי למצוא דירה ועבודה, ואט אט הצלחתי לצאת מהחובות. העבודה עצמה הייתה כזו שכל חבריי איחלו לעצמם, באחד מהבנקים הטובים בעולם, והדרך בה התקבלתי אליה הייתה ניסית לחלוטין. הלכתי לארוחת ערב מיוחדת שארגן אותו בנק, בלי כוונה למצוא שם עבודה, ועניתי נכון על אחת השאלות שהופנו לקהל. תשובתי מצאה חן בעיני אנשי הבנק, והם  בחרו בי לעבוד אצלם. עם הזמן הגעתי למצב בו הרווחתי טוב, הצלחתי לחזור למצב בריאותי תקין, ואף סיימתי את לימודיי באוניברסיטה בהצלחה רבה".

 

"השאלה בשיעור יוגה ששינתה את חיי"

באותה תקופה, התעניין אלעזר בתנ"ך, והחל לקרוא את הברית החדשה. "שמתי לב שבכל תרגום של הברית החדשה כתוב משהו אחר", הוא מספר. "לעומת זאת, ראיתי שהתורה כתובה בכל שפה בדיוק אותו דבר. מצב זה הוביל אותי להבנה שהתורה היא הגיונית ואמתית, ואילו בברית החדשה, משהו לא חלק. בתנ"ך קראתי גם על ברית המילה שעשה אברהם אבינו, ומתוך רצון להיות שייך לברית הזו שלו עם הקב"ה, חיפשתי גם אני דרך לעבור ברית מילה. במהלך חיפושיי, הגעתי לאתר של קראים, אשר הסבירו איך שומרים מצוות. ניסיתי לקיים אותן בעצמי, אך ללא הכוונה מסודרת. הבנתי שלא אוכל לעמוד בכך. עם התחושה הזו חזרתי לכנסיה הנוצרית, אשר היתה הדבר היחיד שהכרתי. חיפשתי אמנם את אלוקים, אך לא היתה לי דרך אחרת לעבוד אותו".

זמן מה אחר כך, נרשם אלעזר ללימודי יוגה, ובאחד השיעורים, שאל אותם המנחה את השאלה ששינתה את חייו. "השאלה היתה, על מה אצטער שלא הספקתי בחיים, אם אני יודע שאמות מחר", הוא מספר. "חשבתי על כך לעומק, והרגשתי שאני אצטער אם לא אודה לה' על כל החסדים שהוא גמל איתי. אחרי כל כך הרבה מתנות, שלא הייתי צריך אפילו להתאמץ בעבורן, הרגשתי שאני חייב לו הרבה. מאז אותו רגע, שאלתי את עצמי איך אוכל להודות לו. אבל מה אפשר לתת לאלוקים, שהכל הוא שלו?"

אז מה בחרת לתת?

"החלטתי לתת לה' את הדבר היקר לי מכל - את הזמן שלי. משמעות הדבר עבורי הייתה לעזוב את העבודה ולהקדיש את חיי לעבודת אלוקים בלבד. כנוצרי, הדרך אותה הכרתי היתה להפוך לכומר, וזה מה שאכן החלטתי לעשות. בשלב ראשון, מצאתי מקום לימודים באוניברסיטה הנוצרית ועבודה בקרן של הכנסיה, ותכננתי לעזוב את מקום העבודה בו הייתי עד לאותו רגע. רק הדברים אותם קראתי באתר הקראי, והסילופים שראיתי בברית החדשה, שמו איזשהו ספק בליבי. הרגשתי שעליי לעבור בירור נוסף לפני שאני עושה את הצעד לתוך עולם הכמורה, וקיננה בי התחושה שעליי ללכת לאיזשהו מדבר שקט, בו אוכל להיות רק עם עצמי, כדי לעשות את הבירור הזה".

המדבר במצפה רמון

בינתיים, הבין אלעזר כי לצורך לימודי הכמורה עליו ללמוד גם שפות נוספות. "כדי לקרוא את התנ"ך באופן הכי אותנטי שלו, יש ללמוד עברית, לטינית ויוונית", הוא מספר. "החלטתי להתחיל עם עברית, וקניתי סידור יהודי עם תרגום. כשקראתי את המילים הראשונות שבו, הרגשתי כאילו נוגע בי איזשהו זרם חשמלי רב עוצמה. לאורך כל חיי התפללתי במילותיי וכתבתי שירים, אך מעולם לא ידעתי שקיים ספר כזה עם מילות תפילה יפיפיות, ושירה משמעותית כל כך. הייתי חייב לברר מי כתב את התפילות היפות האלה, וכדי להבין זאת, נכנסתי לבית הכנסת הראשון שמצאתי בברלין, בו קיוויתי שאמצא את התשובה. לפתע, ראיתי שם חבר שלא פגשתי בערך שמונה עשרה שנה, וכלל לא ידעתי שהוא יהודי. מצאתי את עצמי שוטח בפניו את הדרך שעברתי ואת לבטיי, והוא ענה לי שכאשר יהודי שואל את עצמו לאן לפנות בחייו, הוא הולך לבד למדבר וחושב על כך. אינני יודע מדוע הוא אמר זאת, אך זו היתה התשובה. דבר זה התרחש בשבת, וביום ראשון, כשהגעתי לכנסיה, המילים הראשונות ששמעתי את הכומר מקריא היו 'והוא הלך למדבר'. הרגשתי שיש כאן איזשהו רמז משמים עבורי, והחלטתי שכך באמת אעשה".

עם ההחלטה הזו, הגיע אלעזר לביקור בנגב. "חיפשתי את המקום הכי רחוק שאפשר להיות בו, והגעתי לאוהל שכור במצפה רמון. לקחתי את הסידור שלי, ומעט ספרים על ההיסטוריה הנוצרית, ובמשך שבועיים שהיתי שם".

האוהל במצפה רמון

למה דווקא ספרי היסטוריה נוצריים?

"היה חשוב לי להבין אחת ולתמיד מה מקור הנצרות, והאם היא אמתית או לא. כבר אז ידעתי שהדרך בה קמה הנצרות, לא היתה חלקה במיוחד. כך למשל, בתחילה היו נוצרים ששמרו תורה ומצוות, אולם אדם בשם פאולוס, שרצה להביא את הדת החדשה הזו לרומאים, הציג אותה בלי מחויבות למצוות, מכיוון שידע שהם גם ככה לא יקבלו זאת. באופן הזה התקבעה הנצרות להיות מה שהיא היום, ללא מצוות יהודיות. בנוסף, הנוצרים האמינו בתחילה בה' אחד, אך אז התקבלה בקרבם ההחלטה להאמין בשילוש, לדעתי, כדי להבדיל את עצמם מהיהודים. הבנתי שזו בעצם דת אשר אינה מבוססת על נאמנות לאמת, אלא על החלטות פוליטיות, שנבעו מהצורך לבסס את הנצרות בעולם. כמי שהתעתד להגיע לכמורה, איך יכולתי לקבל סילופים שכאלה? שם במדבר, הגעתי להבנה שאני יכול לבחור באחת מהשתיים: או לחזור לנצרות ההתחלתית, ולשכנע את כל העולם לשנות את דרכם גם הם, או לעשות את מה שנכון עבורי, ולהפוך ליהודי. בתום השבועיים במדבר מצאתי את עצמי בכותל המערבי, עומד בתפילה ומבקש מה' שיעזור לי להתגייר".

הבנת מהי המשמעות של גיור?

"בהתחלה רק חיפשתי קשר עם ה', ובאמת לא ידעתי הרבה לגבי מצוות. גם כאשר התחלתי להכיר אותן, הדברים היו נראים לי מוזרים וחסרי היגיון. אבל החלטתי לנסות, ולראות איך אני מרגיש עם הדברים, ומה שגיליתי שם הוא קדושה גדולה וחיבור לה'. כאשר נכנסתי לקבלת שבת בבית כנסת, למשל, הרגשתי את הקדושה ממש באוויר, וזו תחושה שמעולם לא חוויתי בכנסיה".

 

בדרך לעם הנבחר

אחרי שבועיים במצפה רמון, חזר אלעזר לגרמניה. "התחלתי שם תהליך של גיור, שארך כשנתיים, ובמהלכן הגעתי לתקופה קצרה לירושלים, כדי ללמוד עברית", הוא מתאר. "אני זוכר איך בערב שבת בירושלים חזרתי מבית הכנסת, ומשני צידי הרחוב שמעתי משפחות יהודיות יושבות בביתן ושרות שירי שבת. השירים האלה, והקדושה שלהם, נכנסו לי עמוק לנפש, והרגשתי שזהו העם שלי, וזו הארץ אליה אני שייך. זו היתה הפעם הראשונה בה הרגשתי קשר כזה עמוק לעם ישראל, וברחוב החשוך שבו הלכתי, ראיתי הרבה מאד אור".

אולם כאשר הגיע אלעזר לבית הדין לגיור בגרמניה, ציפתה לו הפתעה לא נעימה. "הדיינים שבדקו אותי אמרו שאני נראה להם מוכן, אך שהם לא מגיירים מיד בפעם הראשונה. מדובר בדיינים שהגיעו במיוחד מישראל, ומשום כך היה עליי לחכות עד לפעם הבאה בה הם יגיעו למקום, רק כמה חודשים אחר כך. לא הבנתי מדוע הם דוחים אותי, שכן כבר רציתי מאד להיות יהודי, והיו אלה החודשים הקשים ביותר בחיי. מאוחר יותר, כשבועיים לפני חג השבועות, זכיתי להגיע לבית הדין בשנית, ולחגוג את הגיור המיוחל. לאחר מכן, ישנו חוק, שאדם שהתגייר בחו"ל יכול לעשות עליה רק שנה אחר כך, ואני זכיתי להגיע ארצה לפני כחודש, אחרי כל התהליך הארוך".

אלו עוד קשיים עלו במהלך הגיור?

"להורים שלי היה קשה מאד עם המהלך הזה, ואחד הניסיונות הגדולים עבורי היה לכבד אותם, ויחד עם זאת לעמוד על דעתי ורצונותיי. אני ממשיך להשקיע בקשר איתם, אך נוצר בינינו איזשהו פער, שהוא לא קל לגישור. בנוסף, לאחר שהתגיירתי בגרמניה, התקופה הראשונה לא הייתה לי פשוטה. כדי לאכול כשר בברלין, צריכים להכין את הכל בבית, ואני לא הורגלתי בכך. אולם הקושי העיקרי היה כשדחו אותי ולא הבנתי למה. היום אני יודע שכך עושים לכל הגרים, כדי לבדוק עד כמה הם רציניים, אז באותה תקופה זו היתה עבורי תחושה לא קלה".

ואיך ההרגשה להיות בישראל?

"כשהגעתי לשדה התעופה, בכיתי כל הזמן. סוף סוף להיות שייך למקום שבו עוד אנשים מאמינים במה שאני מאמין, חושבים כמוני, ומהווים עבורי קהילה תומכת. בכל בוקר כשאני קם, עולה בתוכי שמחה גדולה על כך שאני זוכה להיות פה ולעשות את רצון ה', ובעיקר, אני יודע שכאשר אפטר מן העולם, לא אצטער על חיי, ואדע שעשיתי בהם את הדבר הנכון. כיום, כמי שרק זכה להכיר את היהדות, יש לי הרבה מה להשלים, ואני מקווה להספיק וללמוד תורה ככל האפשר".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (218 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים