השבת שלי

"חיכינו לשמוע שאיתן מיכאל התעורר, אך הנס לא קרה": השבת של ריעות לוי

ריעות לוי, אמו של איתן מיכאל בן ה-8, שנפצע בתאונת דרכים קשה, מספרת על החברים שלא נרתעים מלהתקרב, על אלה שדווקא כן מתקשים לארח, ועל האהבה האינסופית שרק אמא יכולה לתת במשך שבת שלימה

| כ"ה אייר התשע"ט |
הילד איתן מיכאל (צילום: אלבום פרטי)
אא

מהי שבת בשבילך?

"זמן של שקט ורוגע, בלי כל לחצי היום יום ובלי צורך להפעיל את הראש, וכמובן זמן איכות עם המשפחה".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת, ומה זה כולל?

"נפתח בכך שבננו איתן מיכאל נפצע לפני שש שנים בתאונת דרכים, ומאז הוא עם פגיעה מוחית קשה, אשר מונעת ממנו להניע את רוב איבריו, או לדבר ולתקשר אתנו. הוא מביע את רגשותיו רק בעזרת קולות, ואנחנו משתדלים להבין אותו ככל האפשר. בימי שישי איתן מיכאל חוזר הביתה באחת, וחשוב לי להיות איתו, להאכיל, לקלח ולהלביש אותו בנחת. בנוסף, אני רוצה להיות פנויה גם לשאר הילדים, ולכן משאירה ליום זה רק את הדברים הקטנים של הרגע האחרון. את הקניות אנחנו עושים ביום רביעי, ובחמישי בצהריים אני משתדלת לסיים את כל הבישולים. ביום שישי, בזמן ההכנות האחרונות, איתן מיכאל יושב לידי בעגלה, ואני מסבירה לו כל דבר שאני עושה, ושמה לב שהוא עוקב אחריי בראשו, מה שמראה שהוא קשוב אליי. בשלב מסוים אנחנו משמיעים לו שירי שבת, ורואים איך הוא נהנה מניגונים שאהובים עליו במיוחד.

"באופן כללי, לדבר לילד שלא מגיב, זה דבר שדורש סבלנות גדולה, סבלנות שרק אמא, שאוהבת את הילד שלה הכי בעולם, ורוצה שהוא יהיה כמה שיותר פעיל, מסוגלת אליה. בזמן הבישולים ביום חמישי, איתן מיכאל נמצא ליד אחיותיו, אבל כשאני רואה שהן כבר פחות מתייחסות אליו, אני שוב לוקחת אותו לידי ומדברת איתו, שלא ירגיש לבד.

"את השבת אנחנו מכניסים בנחת, כשבעלי מספיק לשבת קודם ולשתות קפה שחור, ואז הוא יוצא עם איתן מיכאל והבנות לבית הכנסת. אני מגיעה אליהם בהמשך, אחרי שארגנתי את הבית לסעודה. חשוב לנו לקחת את איתן מיכאל לתפילה, והוא מאושר לשמוע את שירי קבלת השבת ולראות את השמחה שיש מסביב. בזמן אמירת קריאת שמע, בעלי מניח עליו את ידו עם הטלית, ואותי אישית הרגע הזה מרגש בכל פעם מחדש. בסיום התפילה יש אנשים שיוצאים מבית הכנסת ואולי כואב להם לראות אותנו, ולכן הם שומרים על מרחק, ויש כאלה שניגשים, אומרים לנו שבת שלום, ומשמחים את איתן מיכאל במילים חמות. אחרי המאמץ הגדול שאנחנו עושים כדי לצאת איתו בכל פעם מהבית, היחס האוהב של אנשים נותן לנו הרבה כוח. לפעמים אני ממש אומרת לאנשים תודה על שניגשו לאיתן מיכאל והתייחסו אליו, כדי שידעו עד כמה זה תורם לו ולנו".

תארי את התפריט השבתי שלכם.

"יש אצלנו בערך עשרה סלטים, שעליהם אנחנו לא מוותרים, ובדרך כלל יש גם בורקס בשר. מעבר לכך האוכל הוא מגוון: פרגיות, בשר כתף, מרק, תפוחי אדמה ועוד. איתן מיכאל מקבל אוכל טחון, וחשוב לי להכניס לו פנימה את מה שאנחנו אוכלים, ולערבב עם הירקות שלו, שירגיש שהוא איתנו. גם כשיש מרק, אנחנו שמים לו בפנים שקדי מרק ומחכים שהם יתרככו, כדי שהוא יהיה כמו כולם".

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"איתן מיכאל יושב יחד אתנו בעגלה שלו, ובשולחן שבת הוא מאושר. לאחר הקידוש, אנחנו מחלקים את היין לפי סדר הילדים, בלי לדלג עליו, וכמובן גם מברכים אותו בתורו. כאשר מגיעים לזמירות השבת, בעלי מאכיל אותו תוך כדי שירה. הראש של איתן מיכאל נופל פעמים רבות לצד, ובזמן הסעודה זה התפקיד של בתנו בת הארבע להרים אותו. בכל פעם שהיא עושה זאת, איתן מיכאל מתגלגל מצחוק, ואנחנו שמחים לצחוק יחד איתו.

"בליל התאונה, כשהבנו שהמצב הוא קשה, החלטנו שנעשה הכל כדי שהילדים הנוספים לא ירגישו נפגעים בעקבותיה. ובאמת, אנחנו משתדלים לתת להם ילדות כמה שיותר רגילה וטובה, וגם שבת מבחינתנו היא יום רגיל לכל המשפחה, כשאיתן מיכאל יושב לצידנו ומקשיב לכל. גם כשמדובר בנסיעה ארוכה להורים, המהווה עבורנו מאמץ גדול, אנחנו עדיין עושים זאת, מכיוון שחשוב לנו לחיות בכמה שיותר נורמליות, עם כל המצב המורכב.  

"מאוחר יותר בצהריים אנחנו יוצאים יחד עם הילדים לגינה, ואיתן מיכאל כמובן בא אתנו. הוא נהנה לראות את אחיותיו משחקות, ובכל פעם שעובר מטוס בשמים הוא מתרגש מאד. החום בחוץ אמנם מפריע לו, אבל עצם הגיוון של היציאה החוצה משמח אותו".

האם אתם מצליחים לארח או להתארח במצב הזה?

"אנחנו אוהבים להזמין אלינו חברים לסעודות השבת, והרבה פעמים לאחר שהם מגיעים, הם מתפלאים לראות את איתן מיכאל שונה ממה שראו בחוץ. בבית הוא הרבה יותר רגוע ושמח, ולפעמים בחוץ קצת קשה לו בגלל החום והשמש. חברים קבועים שמגיעים אלינו מכירים אותו כבר, אוהבים אותו ומתייחסים אליו, והוא כמובן שמח מאד מהיחס ומכל ההמולה שמסביב.

"לגבי אירוח שלנו אצל משפחות אחרות, הדבר הוא לפעמים קצת יותר מורכב. אני מרגישה שלאנשים קצת יותר קשה להזמין אותנו אליהם, אולי בגלל שהם רואים אותנו כגיבורים בהתמודדות שלנו, ומתביישים לעמוד לידנו. יש גם כאלה שאולי לא רוצים להטריח אותנו לעלות את כל מדרגות הבניין, למרות שאנחנו רגילים לכך, ומעלים את העגלה הכבדה גם לקומה שישית, אם יש בכך צורך. בנוסף, נראה לי שיש כאלה שזוכרים את איתן מיכאל עוד מלפני תאונת הדרכים שעבר, והמפגש איתו קשה להם, מכיוון שהוא מעלה אצלם שוב את הכאב. בכל מקרה, מי שמכיר אותנו טוב יודע שאין ממה לחשוש, ומזמין אותנו בשמחה, ואני מעריכה את זה מאד".

"אני אישית הייתי שמחה להיות מוזמנת לפעמים לסעודות, כמו כל משפחה רגילה, ולהתפנק על כך שאינני צריכה לבשל. יש לנו לפעמים שבועות קשים, בהם איתן מיכאל לא ישן טוב בלילה או נמצא בקושי כזה או אחר, ובזמנים כאלה מאד עוזר כשיש מי שתומך ונמצא איתנו. גם איתן מיכאל עצמו, ושאר הילדים, שמחים מאד ללכת לחברים, אך אני בהחלט מבינה שאנשים עסוקים בחייהם, ולא תמיד שמים לב לכך שמישהו אחר זקוק לעזרה".

החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"לישון בצהריים, ופשוט לנקות את הראש ולא לחשוב על כלום, למרות שגם כשאני עושה זאת, לא קל לי להשאיר את איתן מיכאל בלי תעסוקה. חשוב לי להיות לידו ולתקשר איתו כל הזמן, כדי שלא ישכב סתם כך ויבהה בתקרה, אך מה לעשות שגם אני זקוקה למעט מנוחה. בזמן הזה, לפעמים הוא שוכב על הספה ומקשיב לבנות שמשחקות, ולפעמים שוכב לידי, ואז קצת זז ומרעיש, ולא באמת נותן לי לישון עד הסוף.

"באופן כללי, שבת עבורנו היא יום של עבודה רבה יותר עם איתן מיכאל. אנחנו צריכים להרים אותו מהמיטה לעגלה, אחר כך להעביר אותו לספה, ומשם שוב לעגלה. בזמן הארוחה אנחנו מושיבים אותו עלינו, וכשיוצאים לטיול, מעבירים אותו שוב, כך שאפשר בהחלט לומר ששרירי הידיים שלנו הם מפותחים. מעבר לכך, צריך להאכיל אותו ולטפל בו, ואני משתדלת שלאורך כל השבת הוא יהיה כמה שפחות לבד. זה לא קל נפשית ופיזית, אבל אנחנו אוהבים אותו כל כך, ולכן עושים זאת עבורו. ישנן רק פעמיים בשנה שבהן אנחנו יוצאים לנופש בסוף השבוע, ואז איתן מיכאל נמצא אצל קרובי משפחה, ואנחנו ממלאים מצברים. יחד עם זאת, גם היציאות לנופש הן לא פשוטות עבורי, מכיוון שאני יודעת שלא טוב לו כשהוא לא אתנו. היתה פעם אחת ששלחנו אותו לשבת שארגנה איזו עמותה, ולאחר מכן סיפר לנו המדריך שהיה איתו, שהוא היה עצוב כל השבת. הרבה פעמים אנשים הציעו לי לשלוח אותו לשבתות לכל מיני מקומות, אך אני רואה שהכי טוב לו בבית, ולא מסוגלת לעשות זאת. כשהוא לא איתנו, גם האחיות שלו עצובות, ולכן אנחנו מקבלים על עצמנו את התפקיד שה' נתן לנו, ומשתדלים לעשות אותו כמה שיותר טוב. בוודאי שיש לפעמים משברים בדרך, אבל זו מציאות החיים שלנו, ואנחנו משלימים איתה".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"בעלי מביא להם ממתקים מבית הכנסת, ואני משתדלת להכין אוכל שהם אוהבים ומבקשים. בנוסף, הזמן שיש להם בשבת עם אבא הוא משמעותי מאד, והיחד המשפחתי נותן להם הרבה שמחה".

שבת בלתי נשכחת

"בשבתות הראשונות שאחרי התאונה, היו פעמים שהיינו בבית, וקרובי משפחה אחרים היו עם איתן מיכאל בבית החולים. באותו זמן, היה ברור לנו שבמוצאי שבת הם יתקשרו ויספרו לנו איך הוא פקח את העיניים וחזר לעצמו, וכי לאחר תקופה קצרה נחזור לשגרה. התפללנו הרבה כדי לשמוע את הבשורה הזו, אך בכל מוצאי שבת התאכזבנו מחדש. גם להיות בבית ולראות את המיטה הריקה שלו, לא היה קל, ולאט לאט הבנו שחיינו משתנים לגמרי. זכורה לי גם השבת האחרונה לפני התאונה, בה היינו אצל הוריי. איתן מיכאל השתולל המון, עשה לא מעט בלגן ואפילו איבד את השלט של המזגן. לראות את השינוי שחל מאז, זה לא קל".

 

מתכון שבתי אהוב במיוחד

בורקס ביתי

מטגנים בצל אחד, מוסיפים לו קילו בשר בקר טחון, וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב עם מזלג. מתבלים בכפית אבקת מרק עוף, טיפונת אגוז מוסקט, קינמון וכמון, ומעט פפריקה, מלח ופלפל. פורסים את הבצק, שמים את הבשר בקצהו ומקפלים לפס ארוך של בורקס. מחבילה שלימה של בצק יוצאים בערך חמישה פסים, בהם חותכים בהם סימוני ריבועים, ולאחר האפייה מסיימים את החיתוך עד הסוף.

רוצה לספר לנו על השבת שלכם? כתבי אל support@htv.co.il, השאירי פרטים ומספר טלפון, ונחזור אליך בקרוב.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (21 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים