טורים אישיים - כללי

מיומנה של כלה טרייה: "לא הערכתי נכון כמה יקר זה להרים חתונה"

הישועה סוף סוף הגיעה, רק חבל שאף אחד לא הכין אותי לכמה כסף אצטרך בשביל להעמיד חתונה 'מכובדת' מבלי להזדקק לבריות 

| ט"ז אייר התשע"ט |
אא

זמן החתונה מתקרב, והלחץ גובר. אם הייתי יודעת שככה זה אמור להיות - אני מבטיחה בהן צדק שהייתי עושה הכל, אבל הכל - כדי לא להיכלל בקטגוריית הכלות הנזקקות. 

האמת היא שמי שמתבונן בי מבחוץ, לא מבין על מה אני מדברת. את? נזקקת? מה פתאום. את האחרונה שתצטרכי את עזרת הבריות. אבל אתם יודעים מה? זה מה שהרבה מאיתנו לא מבינים עד שאנחנו לא 'זוכים' להיות בנקודה הזו... לאף אחת לא כתוב על המצח 'נזקקת', ואף אחת לא באמת רוצה להיות שם. 

כל מי שנמצאת שם הגיעה לשם בחוסר ברירה, כתוצאה מסיבות רבות. 

אצלי למשל, פשוט לא הערכתי נכון כמה יקר זה להרים חתונה. ואני לא מדברת על הפקת ענק, כזו שכל פרט בה מחושב - הכל משילובי צבעים במפות השולחנות וכלה בעיצוב החופה. אני לא מדברת על בלונים וזיקוקי דינור בשמיים או על הזמנות פלסטיק שכואב הלב להשליך לפח מרוב שהן יפות. אני לא מדברת על להקה או זמר או רחבת ריקודים מלאת קרח יבש. לא, אני אפילו לא מדברת על צלם מגנטים - שבספק אם יהיה. 

אני מדברת על פשטות. 

אני מדברת על חתונה כזו שאולי לא ידברו על האוכל שהוגש בה במשך שנה שלימה, וגם לא על הנראות של האולם - שהיא סבירה ומטה. אני מדברת על חופה פשוטה של פעם - ארבע מקלות ובד כי החתן שלי ביקש, ואני נורא רוצה לשמח אותו. אני מדברת על כיסא כלה ממוצע, לא מנקר עיניים אך בכל זאת - מכובד. 

 

 

אלא שאתם מבינים, גם בשביל 'מכובד', צריכים כסף והרבה... לא תיארתי לעצמי עד כמה. 

אני בחורה ממוצעת, שעובדת בעבודות ממוצעות ומרוויחה משכורות מינימום. תמיד היה ככה, ומשום כך - אף פעם לא באמת יכולתי להרשות לעצמי לחסוך, אם לוקחים בחשבון את העובדה שאני כבר לא גרה אצל ההורים, ודי 'מחזיקה את עצמי' לבד. נכון, זה הכל סיעתא דשמייא, אבל עדיין... מותרות היו תמיד ממני והלאה (לא בגלל שלא רציתי, אלא בגלל שלרוב לא הייתה אפשרות).

והנה גם כאן, ביום החשוב בחיי, אני נאלצת לוותר על חלומות רבים שראיתי בדמיוני על איך שזה יהיה. הפקות של העולם החילוני אף פעם לא היו בחשבון גם ככה, אבל היי - אני מזכירה לכם שאני מדברת כאן על מושג 'מכובד' ולא מעבר לכך. קחו את כיסא הכלה למשל. חשוב או לא? חשוב. יפה, אז כמה מכם יודעים למשל שעל כיסא כלה מעוצב בצורה מינימלית עם פרחים ובדים מסביב - משלמים בין 1500 ל-2500 ש"ח? כמה מכם יודעים שאולמות אירועים לא מקשטים חופות ובשביל זה יש מעצבת חיצונית שגוזרת קופון לא רע מהאירוע שלכם? רק כדי לשבר את האוזן, חופה מקושטת עולה לא פחות מ-3000 ש"ח במקרה הטוב, וזה עוד נחשב לזול. 

אחת המעצבות ששוחחנו איתה הגדילה לעשות וביקשה 8,000 ש"ח לעיצוב חופה, כיסא כלה ושולחנות ל-300 איש, כי בפחות מזה "לא שווה לי לבוא". ובואו נשים את כל הקלפים על השולחן, אוקיי: זה לא שהיא שמה זהב בתוך האגרטלים היפים האלה שמונחים על השולחנות, וזה לא שאני לוקחת איתי הביתה איזו מתנה נחמדה. 

 

מישהו צריך לתת מקדמות כספיות לאולם

אז על מה למען השם משלמים כל כך הרבה, ואיפה ההתחשבות בחתן וכלה שאין להם? אני לא אומרת שלא תבואי על שכרך. אני רק אומרת שאפשר לבנות חבילות זולות יותר למי שאין לו, ולא לקבוע מחיר אחיד לכולם. אפשר וצריך להתחשב בכלות כמוני, שכל שקל עולה להן בעוד עבודה עד השעות הקטנות של הלילה, רק כדי להצליח לעשות את זה בצורה 'מכובדת'. 

לא הלכתי על אולם יקר, ויתרתי על צלם ז'ורנלים, התפשרתי על חופה עם ארבעה מקלות אבל היי... אני כלה. וככזו, הייתי רוצה להאמין שאני מקבלת את הטוב ביותר, ושיש אי שם אנשים שעובדים קשה כדי לאפשר את זה. יש הרבה גמ"חים של אנשים שהרימו כפפה והחליטו לעזור, ואני מברכת את כולם כי אני יודעת כמה זה קשה לגייס כספים עבור הכנסת כלה. 

אבל זה לא מספיק. 

כי חוץ מנדוניה, בשורה התחתונה מישהו צריך לתת מקדמות כספיות לאולם, צלם, תקליטן, שמלת כלה וחליפת חתן, ואם מדובר בחתן וכלה שאין להם משפחה שיכולה לתמוך כלכלית - אז זה אומר שהם די לבד בכל הסיפור הזה. 

נכון, עם סיעתא דשמייא גדולה וענקית שאני מרגישה על כל צעד ושעל, עם שליחים שנשלחים בזה אחר זה להשלים מחסורנו ועם ניסים ששזורים על הדרך בלי סוף, כדי להוציא את הישועה הזו מן הכוח אל הפועל. 

ועדיין, אני רואה לנכון להציף את הנושא הזה לפחות עבור הרווקות שבינינו שמתכוננות ליום הגדול שלהן, ולבקש מהן שיתחילו להפריש ולחסוך מכל הכנסה שיש להן עבור הכנסת הכלה שלהן עצמן. אל תזלזלו בפרוטות. תקבלו החלטה להפריש סכום קבוע בחודש שיילך אך ורק לקופת חיסכון עבור החתונה שלכן, וכשתצטרכו את הכסף הזה - אתן תברכו על כל פרוטה שחסכתן, אבל יותר מהכל תברכו על הזכות לממן בעצמכן את ההוצאות שלכן, מבלי להזדקק למתנות בשר ודם "ולא לידי הלוואתן".

שנזכה. 

לטורים נוספים מ'יומנה של כלה טרייה':

https://www.hidabroot.org/article/1122845

https://www.hidabroot.org/article/1124190

https://www.hidabroot.org/article/1124071

https://www.hidabroot.org/article/1122692

 


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (7 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים