היסטוריה וארכיאולוגיה

ארכיאולוגיה תנ"כית: הנביא ישעיהו מנבא את חורבן בבל

מהי הכרוניקה של נבונאיד, ואיך היא קשורה לחורבן בבל? ומה ניבא הנביא ישעיהו על חורבן זה, שנים רבות לפני שהתרחש? טעימה מתוך הספר "ארכיאולוגיה תנ"כית" חלק ד'

| ב' אייר התשע"ט |
"כתובת נבונואיד", המבקרת את מעשיו של המלך הבבלי. נמצאה בבבל, ומתוארכת לשנה בה העיר נכבשה על ידי צבאות פרס ומדי (צילום: ד''ר רבקה לברון)
אא

מקור ארכיאולוגי אמין למה שהתרחש באותן שנים אחרונות של ממלכת בבל, נמצא בכתובת בבלית הידועה בשם "הכרוניקה של נבונאיד". היא נכתבה על ידי סופר בבלי עצמאי, על לוח חימר, ומתארת תקופה רבת-שנים, מימי מלכותו של נבונאיד ועד הזמן שבבל כבר נשלטה על ידי מלכי פרס ומדי. הכתובת נרכשה בשנת 1879 מסוחרי עתיקות על ידי המוזיאון הבריטי, שם היא מוצגת, ומשערים שהיא נמצאה בין חורבות העיר בבל.

תוכן הכתובת מציין את יציאתו של נבונאיד לשהייה הממושכת בתימא שבמדבר הערבי, את פלישתו של כורש לבבל, כשלונם של הבבלים בקרבות מול צבא כורש, כיבוש סיפר, וכיבוש העיר בבל "ללא קרב", כדברי הכתובת.

באר מים עתיקה בעיר תֵימָא (Saudi Press Agency)

 

כתובת נבונאיד

מקור ארכיאולוגי נוסף למה שהתרחש בשנותיה האחרונות של בבל אנו מוצאים ב"כתובת נבונאיד". זהו לוח חימר שנמצא בבבל בשנת 1880, ונרכש על ידי הארכיאולוג הורמוזד ראסם עבור המוזיאון הבריטי, שם הוא מוצג עד היום. הכתובת הבבלית שעל הלוח מתוארכת בערך לשנת 539 לפני סה"נ, השנה בה נפלה בבל בידי כורש. תוכן הכתובת הוא מעין שיר ארוך, ולצד מידע היסטורי חשוב יש בו ביקורת לעגנית על מעשיו של נבונאיד, בעיקר ביחסו לדת הבבלית:

(cc by © Marie-Lan Nguyen / Wikimedia Commons)

"נבונאיד... יצא למסע ארוך... לתמיא... הוא בנה שם ארמון יפה...

הוא נעמד מול ציבור הנאספים, להלל את עצמו, באומרו: 'אני חכם, אני ידען, אנו רואה את מה שנסתר. אפילו שאיני יודע לכתוב בקולמוס, ראיתי דברים סודיים...'.

אבל הוא מבלבל את סדר הפולחן, ומערבב את מקומות הנבואה... הוא מבטל את עבודות הפולחן החשובות ביותר... ואומר דברי כפירה...".

"הכרוניקה של נבונאיד", שמתארת מאורעות חשובים מתקופת מלכותו של המלך הבבלי ולאחריה. משערים שנמצאה בין חורבות העיר בבל

 

בבל לאחר הכיבוש הפרסי

מרידות בודדות של כוחות בבליים נגד השלטון הפרסי לא הוכתרו בהצלחה, ודוכאו לאחר זמן קצר. אלכסנדר מוקדון כבש את בבל מידי הפרסים בשנת 331 לפני סה"נ. לאחר מותו, עבר השלטון בבבל לידי הממלכה הסֶלאוֹקית, שנוסדה על ידי סֶלאוֹקוס הראשון, מפקד בצבאו של אלכסנדר מוקדון.

האימפריה הַפַּרְתִּית, שעלתה לשלוט על פרס מאמצע המאה השלישית לפני סה"נ, הלכה וכבשה חלקים במזרח הקדום, עד שגם שטחה של בבל עבר לחסותה. באזור בבל היו קרבות בין הפרתים ליוונים, ובהמשך – עם הרומאים.

משנוסדה בפרס האימפריה הסאסאנית, בשנת 224 לסה"נ, שלטה היא בבבל, עד שהכיבוש הערבי-איסלאמי בשנת 651 לסה"נ שם סוף לשלטון הפרסי.

(CCSABY Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg)

 

העיר בבל בחורבנה

מאז שנכבשה בבל על ידי הפרסים, ירדה העיר המפוארת והמשגשגת מגדולתה. היא עברה בין ידיהם של הכובשים השונים שהגיעו לאזור, עד שנחרבה כליל והפכה לתילי שממה, מהגדולים ביותר במזרח הקרוב.

חורבות העיר נמצאים לא רחוק מבגדד, ליד העיר העיראקית המודרנית אל-חִלָה. אחד מתילי החורבות נקרא בשם "תל בָּאבִּיל", והוא משמר את שמה של העיר העתיקה.

העיר לא שוקמה מאז ועד היום. הממשלה העיראקית הקימה מחדש חלק מחורבותיה לצורך תצוגה בלבד, ואין מגורים בעיר. בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק הוא בנה לעצמו ארמון על ראש תל בעיר, אך כמעט לא הספיק להתגורר בו והמקום הפך למוזיאון. החוקרים כתבו כי "עיר זו, שהיתה במשך האלף השני והאלף הראשון לפני סה"נ בירתן של אימפריות שונות, לא נשאר ממנה היום אלא שדה חורבות נרחב על שפת נהר פרת". פרופ' ליאו אופנהיים, מומחה לתרבות המזרח הקדום, כתב על בבל כי "חורבותיה, שהנביא [ישעיהו] רואן בעיני רוחו, מתוארות תיאור מזעזע ורב רושם (ישעיהו יג, כ-כב), שהדיו נשמעים בדבריהם של נוסעים רבים שביקרו בחורבות אלה".

הנוסע היהודי רבי בנימין מטודלה עבר בחורבות בבל במאה השתים-עשרה, וכך הוא כותב בספרו: "ומשם [מהלך] יום לבבל, והיא בבל הקדומה החרבה, ומהלך שלושים מיל בחורבותיה. ועדיין ארמון נבוכדנצר מצוי שם, חרב, ויראים בני אדם להיכנס בו מפני הנחשים והעקרבים שבתוכו... ומשם ארבעה מילין למגדל שבנו דור הפלגה [מגדל בבל]".

דיווחו של רבי בנימין על "הנחשים והעקרבים" בארמונו החרב של נבוכדנצר בבבל, 

ופחדם של בני אדם להיכנס למתחם הארמון עקב כך, מעיד על התגשמות דברי נביאי התנ"ך על השממון העתידי המוחלט של בבל וארמונותיה. ככתוב: "לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ, וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם".

נזק גדול נגרם לשרידי המבנים בעיר בשנת 2003, על ידי הצבאות הזרים במלחמת המפרץ השנייה.

חפירות ארכיאולוגיות נערכו בחורבות בבל על ידי חוקרים ממדינות שונות, מתחילת המאה התשע-עשרה ועד לקראת סוף המאה העשרים.

במקומות מסויימים, הציף נהר פרת הסמוך את חורבות העיר, ולא התאפשר לגשת אליהן. יכולתם של החוקרים לחדור לעומק רב בחולות בו טמונות חורבות העיר הוגבלה גם בגלל מי התהום שעלו והפריעו לחפירות.

הממצאים הארכיאולוגיים שחולצו מבין החורבות מוצגים לראווה במוזיאונים ברחבי העולם, ומרשימים עיני כל רואה בתפארת העבר של בבל, שחלפה ואיננה.

נבואות הנביאים על חורבנה הנצחי של העיר בבל: "לֹא תֵשֵׁב לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר", "כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה", התגשמה לחלוטין.

 

הנבואות על חורבנה של בבל

נביאי ישראל – ישעיהו, ירמיהו ודניאל התנבאו על כיבושה של בבל בידי הפרסים וחורבנה המוחלט, כעונש משמים על אכזריותם לעם ישראל, על החרבת בית המקדש, ועל עבודת האלילים הרבה שפשתה אצלם.

הנבואות הללו נאמרו באופן ברור ובפירוט רב, שנים רבות לפני שהדברים התרחשו במציאות, בשעה שהמציאות הנראית לעין היתה שונה לגמרי.

הנביא ישעיהו התנבא על כך עוד בימי ממלכת אשור, כשממלכת בבל עדיין לא היתה כוח משמעותי במזרח הקדום. הנה חלק מדבריו, המתארים את השממה שתשרור בעיר בבל המפוארת לאחר חורבנה:

"וְהָיְתָה בָבֶל [שכעת היא] צְבִי [פאר] מַמְלָכוֹת, תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים,

כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה.

לֹא תֵשֵׁב [תיושב מחדש] לָנֶצַח, וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד דּוֹר וָדוֹר [לעולם]

וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי [אפילו נוודים לא יטו שם אהליהם, מגודל ההרס]

וְרֹעִים לֹא יַרְבִּצוּ שָׁם [את מקניהם, כי אפילו למרעה לא תהיה ראויה]".

וְרָבְצוּ שָׁם צִיִּים [נמיות]

וּמָלְאוּ בָתֵּיהֶם אֹחִים [קוצים, חוחים ודרדרים],

וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה, וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם.

וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו [חתולים יגורו בארמונותיה]

וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג [ותנים ישמיעו קולם בהיכליה]

וְקָרוֹב לָבוֹא עִתָּהּ וְיָמֶיהָ לֹא יִמָּשֵׁכוּ [היא תובס בקרוב]".

גם הנביא ירמיהו תיאר את חורבנה העתידי המוחלט של בבל, שנים רבות לפני שהדבר קרה:

"כֹּה אָמַר ה', הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל יֹשְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית.

וְשִׁלַּחְתִּי לְבָבֶל זָרִים, וְזֵרוּהָ וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ, כִּי הָיוּ עָלֶיהָ מִסָּבִיב בְּיוֹם רָעָה...

פִּתְאֹם נָפְלָה בָבֶל וַתִּשָּׁבֵר...

עָלָה עַל בָּבֶל... הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה, אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה, אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ, וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם.

... אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב, לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה...

וְהָיְתָה בָבֶל לְגַלִּים, מְעוֹן תַּנִּים שַׁמָּה, וּשְׁרֵקָה מֵאֵין יוֹשֵׁב".

 

קרבות באגמי בבל

בבבל היו מאז ומתמיד אגמים רבים, כמוזכר בדברי ירמיהו הנביא:

"אֶל יֹשְׁבֵי בָבֶל. שֹׁכַנְתְּ עַל מַיִם רַבִּים".

על גדות אגמים אלה גדלים שיחי גומא וסוף רבים, כפי שניתן לראות גם כיום.

חלק מהקרבות בין צבא פרס ומדי לצבא הבבלי התנהלו בסירות על פני האגמים הללו, והסתיימו בתבוסת הבבלים ונפילתם בשבי, כפי שניבא ירמיהו שנים רבות לפני כן:

"לְהַגִּיד לְמֶלֶךְ בָּבֶל, כִּי נִלְכְּדָה עִירוֹ מִקָּצֶה.

וְהַמַּעְבָּרוֹת [תעלות מעבר המים] נִתְפָּשׂוּ,

וְאֶת הָאֲגַמִּים [בהם צומחים שיחי הגומא] שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה נִבְהָלוּ".

לרכישת הספר "ארכיאולוגיה תנ"כית" חלק ד', לחצו כאן.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (2 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים