מגזין

"היה קשה להישאר אדיש אל מול דמעותיה של אמי"; ראיון מיוחד עם אמנים מגמגמים

מתי שריקי ואסף שפר, מוזיקאים מוכשרים הסובלים מגמגום, מתייצבים לראיון גלוי לב וחושפים את רגעי הבושה, הפחדים המשתקים, היתרונות המפתיעים, וההתמודדות שאף פעם לא נגמרת

| כ"ו ניסן התשע"ט |
אסף שפר ומתי שריקי (צילום: נתי גולד)
אא

במפגש ההיכרות הראשוני שנערך בין מדליקי המשואות בטקס הממלכתי בהר הרצל, אשר התקיים בשבוע שעבר וחשף בפני הציבור הרחב את דמותה המופלאה של מארי נחמיאס מחד ואת דבריו הנאלחים של השופט אל-יגון מאידך, התייחס היוצר יהודה פוליקר, שנמנה על מדליקי המשואות לשנת ה'תשע"ט, לפיל הגדול שנכח בחדר: "אני מקווה שכאשר אדליק את המשואה לא אגמגם", אמר בקול רועד, תרתי משמע.

הבעת תקוותו של פוליקר, אשר זכתה אותו במחיאות כפיים נרגשות, הנה משאלת לב של אנשים רבים (כאחוז מאוכלוסיית הגברים ואחת מתוך 400 נשים, אם תהיתם). עשרות מיליוני המגמגמים בעולם, ובכללם כותב שורות אלה, אשר נמנה עמהם ולכן חש קרבה אישית וחמה לכתבה זו באופן מיוחד, נושאים בלבם תפילה תמידית שלא יגיעו לכדי ביזיון ברגעי דיבור מורכבים ומרגשים מחד, ובשיחות שגרתיות שבכל יום מאידך.

בתוך כך, יש אנשים הסובלים מבעיות בשטף הדיבור אשר בוחרים להיחבא אל הכלים, ולצמצם ככל הניתן את רגעי דיבורם, ולעומתם ישנם מגמגמים שהחלטתם העקרונית שונה לחלוטין, ובחייהם יש מקום רב לעשייה ציבורית וורבלית והופעות פומביות. כאלה, בין היתר, הם מתי שריקי ואסף שפר, זמרים יוצרים ומוערכים, אשר גמרו אומר בלבם לנהל קריירות ציבוריות תוך התמודדות לא פשוטה ויומיומית עם מכשול שלעתים נראה כבד עד מאוד – הגמגום.

אסף שפר (צילום: מאיר בראל)

 

לדבר ולהיתקע

בעיות בשטף הדיבור, ברוב ככל המקרים, מתחילות בגיל צעיר, ובנושא זה בדיוק פותח שריקי את שיחתנו. "ברוך ה' הספקתי הרבה בחיי, אני נשוי ואב ל-6, מתגורר בשבות רחל, זמר יוצר, ומעבר לכך גם עוסק בעיצוב גרפי ואנימציה, אבל הגמגום הולך איתי מגיל מאוד צעיר. התחלתי לגמגם כשהייתי בן 4. אני לא יודע לומר באופן ודאי למה התחלתי לגמגם, אבל במהלך הרצאה שנתתי פעם עלתה תובנה מרתקת. מאוד יכול להיות שזה קשור למקרה שחוויתי בילדות, שבמהלכו אכלתי מכריך של ילדה אחת אותה פגשתי בגן שעשועים, ובתגובה היא התחילה להרביץ לי. אני מאמין שזה אולי קשור, בגלל שגם אכילה וגם גמגום קשורים לפה".

לעומתו, שפר, 40, זמר ופייטן, נשוי ואב ל-4 המתגורר בבני ברק, מתקשה לשים את האצבע על הסיבה המדויקת שבגללה הגמגום הופיע לפתע בחייו. "הקושי שלי בשטף הדיבור החל כשהייתי בגן, אבל אינני זוכר מה גרם לכך. בצעירותי ההורים שלי לקחו אותי לכל מיני טיפולים, הוצאנו סכומי עתק על קלינאי תקשורת, מטפל בעזרת חשמל, מכוני דיבור שניסו ללמד טכניקות דיבור, ועוד. שום דבר שעשינו לא עזר. כשה' החליט, זה לפתע השתפר פלאים. אמנם הגמגום הלך איתי לאורך רוב חיי הבוגרים, אך בשלב מסוים גיליתי שלנשמה אין את המגבלה הזו, ושאחת מהדרכים שהנשמה יכולה להתבטא בהן היא שירה, לכן חיי נותבו לכיוונה.

"מה שאני זוכר היטב, ואותו אספר למרות שמדובר במשהו אישי, הוא שבכיתה א', המחנך שלי, שכמובן ידע שאני מגמגם, הציע שאהיה סולן באחד האירועים בבית הספר. מאוד חששתי, האמנתי שלא אצליח לעשות זאת בגלל ההתרגשות הגדולה, אבל הוא מאוד האמין בי והחדיר בי את האמונה שאצליח. בסופו של דבר אכן שרתי מול כולם, סולו, והקהל מאוד התרגש. אני יכול להבין אותם, כי היה קשה להישאר אדיש אל נוכח דמעות האושר שזלגו מעיניה של אמי ברגעים הללו.

"היום, במבט לאחור, אני יכול לומר שהביטחון העצמי שקיבלתי מאותה מורה ומהוריי מאוד עזר לי, ואכן בסופו של דבר תמיד הייתי סביב המוזיקה. אחד משיאי הקריירה שלי היו כשהוצאתי אלבום בשם 'מזמור לאסף'. בנוסף לכך, הופעתי המון במהלך השנים, ואני עדיין מופיע, גם באירועים. אני משתדל לעשות זאת בדרך מקורית וייחודית שמקרבת ומחברת את הציבור הכללי ליהדות בנעימות ובאהבה.

מתי שריקי בשיר "מחר". צפו:

"מעבר לכך", מוסיף שפר, "הגמגום שלי פיתח אצלי רגישות מיוחדת לחלש, ובזכות זה אני מאוד מנסה לעזור לאנשים. למשל, על כל עשרה אירועים אני משתדל לעשות אירוע אחד בבחינת 'עשירי קודש', כלומר בלי לגבות תשלום. למדתי את זה מהרב יצחק פנגר שאני זוכה מדי פעם בפעם להופיע לצידו. ובכלל, לפעמים אני מופיע בהתנדבות, והרבה פעמים מגיעים הודות לכך דברים מאוד מיוחדים.

"למשל, לפני כמה שבועות הופעתי בהתנדבות בבר מצווה של בן למשפחה ברוכת ילדים. באולם הסמוך הייתה חתונת פרק ב' של זוג אתיופי, ולאחר שיצאתי מהאולם שבו הופעתי שמתי לב שהם בעיצומה של החופה. התלבטתי קצת, ולבסוף ניגשתי בעדינות לרב שחיתן אותם, הצעתי לו שאשיר, והם מאוד שמחו בהצעה. הנעמתי עבורם את החופה בשירים מוכרים, ואף אחד, כולל החתן והכלה, לא הבין מאיפה זה בא להם. תוך זמן קצר הקהל התחיל להצטרף, והייתה שירה אדירה. בסוף החופה הזוג ניגש אלי ואמר שמאוד שמח והתרגש. אין מה לומר, מצווה גוררת מצווה".

 

מתנה של גמגום

עולם הגמגום הנו מבוך מורכב ומפותל, בו עדיין רב הנסתר על הגלוי. המדע, חרף הישגיו המרשימים בתחומי חיים רבים, עומד נבוך, כן – גם בשנת ה'תשע"ט, אל מול השאלה עתיקת היומין – מהו הכשל שבעקבותיו אנשים נתקלים בקושי בעת דיבורם, וכיצד אפשר לסייע להם להתגבר עליו. בתוך כך, אחת החידות הגדולות הקשורות לגמגום, הגם שנתנו לה מספר תשובות חלקיות, היא היעלמותו של הגמגום בעת השירה. מסיבה זו, השירה עבור מגמגמים היא דרך ההתבטאות היחידה שדרכה יכולים הם להתבטא באופן שוטף, ויש המגדילים לאמצה כמקצוע וכעיסוק מרכזי בחייהם.

"הקשר שלי עם עולם המוסיקה", מספר שריקי, "החל בגיל 8, כשקיבלתי במתנה אורגנית צעצוע, שאחרי תקופה מסוימת התחלפה בפסנתר. מגיל צעיר למדתי לנגן מוסיקה קלאסית, הופעתי בקונצרטים, ובישיבה התיכונית בה למדתי התקיימו ההופעות הראשונות שלי. את השיר הראשון שלי כתבתי כשהייתי בן 15, לאחר שנערה בת גילי שהכרתי נפטרה באופן פתאומי.

"תמיד אהבתי לכתוב ולהלחין שירים, אבל רק אחרי גיל 20, זה הבשיל לכדי משהו מקצועי. התחלתי להופיע בתור זמר ונגן באירועים, ובשלב מסוים אזרתי מספיק אומץ כדי לגשת לאולפן ולהקליט את החומרים שלי. ברוך ה' אלבום הבכורה שלי יצא לפני כ-4 שנים, ולעולם לא אשכח את הימים שבהם הוא נולד. כשחלומות הופכים למציאות, זה הכי מרגש שיש. אני זוכר שהלכתי לבית הדפוס להביא את הארגזים עם האלבום המודפס, ופשוט הרגשתי בעננים.

"מאז זכיתי להופיע המון, גם בארץ וגם בחו"ל. בנוסף לכך, זכיתי בפרס 'תגלית השנה' של רדיו מורשת, בפרס אקו"ם לאלבום בכורה, ובשנה האחרונה התחלתי לעבוד על האלבום השני, שכמה סינגלים מתוכו כבר פורסמו. לאחרונה קיבלתי שוב בשורה משמחת - אקו"ם החליטו להעניק לי פרס תמיכה גם לאלבום השני".

אסף שפר מקבל את הרב זמיר כהן והרב דוד יוסף בית הכנסת הגדול תל אביב. צפו:

עושה רושם שהגמגום במידה מסוימת אפילו היה לך לעזר.

"אכן כך. יש מסר חשוב שאני מדבר עליו בהופעות שלי. אני אומר לאנשים שהגמגום הוא קיר ומכשול, והוא שם כדי שאתאמץ ואעבור אותו, גם אם זה אומר להתמודד שוב ושוב בכל פעם מחדש. כי אם עברתי אותו פעם אחת, זה לא אומר שעוד רגע לא אתקל בו שוב. ועיקר העניין הוא שאם מתגברים על מכשול – מיד מגיעים למקום יותר גבוה. מגלים אור שהיה נסתר, אור חדש שלא הכרנו עד כה. ולכן הקב"ה נותן לנו קשיים, כדי שנתעלה בעזרתם.

"בחיים האישיים שלי, אני הרבה פעמים מתגבר על הגמגום בעזרת היצירה, המוסיקה, הכתיבה, השירה, וכו'. אנשים לא מגמגמים כשהם שרים, וזה חסד אדיר מאת ה' יתברך. אגב, הגמגום גם אילץ אותי לשתוק הרבה פעמים. חז"ל מאוד משבחים את מעלת השתיקה, ואני מודה לה' על כך שזכיתי לשתוק הרבה פעמים, למרות שלא בחרתי בכך וזה נכפה עלי. הרבה פעמים שתיקה היא מעלה מאוד מאוד גדולה.

"וכן, החיסרון מוליד יתרון. דווקא בגלל שאני מגמגם - אני כל כך להוט ליצור ולשיר. הרבה פעמים יצירה מגיעה ממקום של דוחק, של התכנסות שנתקלת ברצון לפרוח. לפעמים אני חושב שאם לא הייתי מגמגם אולי לא הייתי מגיע למוסיקה, ולא הייתי נמצא במקום שאני נמצא בו היום".

מתי שריקי (צילום: אברהם יצחק מאיר)

 

תגיד, אתה פנוי?

בעניין זה, מחזק שפר את שריקי ואומר שהשירה איננה רק מפלט, אלא לעתים קרובות היא היא הפתרון. "חשוב לי לומר שבעשור האחרון, ברוך ה', חל שיפור משמעותי בשטף הדיבור שלי. אני מאמין שמה שמאוד עזר לזה לקרות הן ההופעות הרבות שהיו לי מול קהל, וההצלחות שהגיעו במהלך הקריירה. הדברים האלו חזקו את רוח התמודדות שלי עם קשיי הגמגום. בתוך כך אני יכול לומר שבהופעותיי הגמגום כלל לא מורגש, מכיוון שכידוע - מגמגמים לא מגמגמים כשהם שרים, ולדעתי זה אף מעצים את יכולת החיבור שלי עם הקהל".

לצד דבריהם של שפר ושריקי על הברכה שהשירה הביאה לחייהם, מספרים השניים בגילוי לב על הסבל הרב שהפציע בחייהם עם הופעתו של הגמגום, אשר נשאר שם שנים רבות למרות שאף פעם לא הוזמן. "הגמגום מפריע לי בעיקר בסיטואציות של מפגשים עם אנשים שלא הכרתי, הכרויות חדשות, השתתפות בדיונים, וכו'", אומר שריקי. "אבל מעבר לכך, גם אם זו סתם שיחה חברית שאני לא מצליח לזרום בה ולהגיד מה שבא לי זה מאוד קשה. בכלל, אם אני נתקע ברחוב, ולא יודע איך להגיע למקום מסוים, אני אעשה כל מאמץ כדי לא לשאול אנשים ולהסתדר בעצמי".

"לדעתי", מוסיף שפר, "הגמגום הוא סוג של נכות. בעבר סבלתי ממנו לא מעט, וב"ה היום פחות. בעבר זה היה מפריע בדברים שכל מגמגם מכיר, כמו הימנעות משאילת שאלות בכיתה, פנייה לאנשים ברחוב, וכו'. מקרה אחד שאני זוכר במיוחד מהשנים האחרונות היה כאשר קיבלתי טלפון מבני זוג שרצו שאלווה אותם בחתונתם עם שירי חופה, אך לאחר שדיברנו הם חששו. הם לא ידעו אם אצליח לשיר טוב למרות הגמגום. דיברנו בפתיחות, שלחתי להם סרטונים שלי שבהם רואים שאני שר ללא תקיעות, והם נרגעו. אבל כן, בכל זאת זו הייתה חוויה לא נעימה.

"מעבר לכך, אני יודע שהגמגום שלי גם מאוד הטריד את ההורים שלי. רק לפני כמה חודשים אבא שלי גילה לי שבמשך הרבה שנים הוא חשש שלא אצליח להתפרנס בגלל הגמגום, ושיהיה לי קשה להתחתן. היום, ב"ה, אני נשוי ואב ל-4, ומתפרנס יפה מהשירה, אז הוא הרבה יותר רגוע.

"אפרופו הנישואין שלי, יש מסר נפלא מהדרך שבה הכרתי את אשתי, והמסר שלו הוא שמעשיית חסד רק מרוויחים. ערב אחד הופעתי בהתנדבות בארגון חסד מסוים, ואחד האנשים שהיו שם הציע לי את השידוך של אשתי. אותו אדם שאל אותי אם אני פנוי, ועניתי 'מתי?' כי חשבתי שהוא רוצה להזמין אותי להופיע. הוא צחק, והסביר שהתכוון האם אני פנוי להצעת שידוך. זמן לא רב לאחר מכן, באחד מלילות ירח מלא, שרתי לכלתי את 'בואי בשלום' בחופה שלנו".

 

מעולם לא הרמתי יד, עד אותו מקרה

ככל שחולפות הדקות, וככל שהשיחה מתארכת, מתגלים רבדי עומק נוספים בחייהם של שריקי ושפר, ובאומץ לב מספרים הם על קשיים נוספים ומורכבים שנכחו בחייהם בעקבות הגמגום. "בגדול", אומר שריקי, "הסביבה שלי לא מאוד הקשתה עלי בעניין הגמגום. עם זאת, היו כמה מקרים חריגים. למשל אני זוכר שבישיבה התיכונית היה תלמיד שלמד בשכבה מעליי שבכל הזדמנות צחק על הגמגום שלי. רוב הזמן פשוט התעלמתי ממנו. אך לצערי זה לא הפסיק. שבת אחת, בה היינו כל הישיבה ביחד, בסעודה שלישית הוא שוב צחק עלי מול כולם, ובפעם ההיא לא הצלחתי להתאפק. קמתי במהירות מהכסא שלי, ניגשתי אליו, וסטרתי לו בחוזקה. הוא היה בהלם, תכל'ס - כולם היו בהלם, גם אני, כי מעולם לא הרמתי יד על מישהו עד אותו מקרה. עם זאת, יש לציין שמאז הוא הפסיק להציק לי.

מתי שריקי (צילום: נתי גולד)

"היחסים ביני לבין הגמגום שלי מורכבים" מוסיף שריקי. "לעיתים מופיעות בתוכי כלפיו תחושות של תסכול, של מחסום כבד שעוצר אותי ללא סיבה נראית לעין. לפעמים אני מוצא את עצמי שואל את ריבונו של עולם: 'למה אין לי זכות לברך בקול? לעשות קידוש? לעלות לתורה? ה', סך הכל אני רוצה לברך אותך'. אלה שאלות מאוד אישיות, שעולות בהתבודדויות שלי עם ה', או כשאני בחברת אנשים – ואז אני שואל אותן בלב.

"עם זאת, חשוב לי להגיד שלפעמים, כשהגמגום פחות מורגש, זו הרגשה נפלאה של הקלה. אני פתאום מעריך כל מילה ומילה שיוצאת לי מהפה בקלות יחסית. זו הרגשה מאוד חזקה של הכרת הטוב כלפי ה'. וקל וחומר שאני מרגיש את התחושות הללו כשזה קורה לי, באופן קבוע, בזמן שאני שר ועושה מוסיקה. אני מקבל באהבה את כל מה שהקב"ה טבע בי, ולמדתי, ואני עדיין לומד, לראות את הטוב גם בחסרונות ובקשיים, ולהפוך אותם לאתגר שמצמיח. עם זאת, אני בטוח שיש עוד הרבה אתגרים שיבואו לפתחי, גם אחרי שב"ה אדבר בשטף רגיל. הייתי רוצה להיות מסוגל לדבר בחופשיות, ללא מעצורים, לדבר ולספר גם הרבה מעבר למוסיקה. יש לי הרבה מה להגיד".

אסף, אתה מרגיש שיכולת להתקדם יותר בחיים, אילו לא היית מגמגם?

"תראו, חוויתי לא מעט קשיים שקשורים לגמגום בחיי, אבל לכל אדם יש קשיים. וה' הטוב נותן לנו כוח להתמודד. מעבר לקשיים בשטף הדיבור, יש גם קשיים שקשורים לקניית מידות מתוקנות, ולכן אני כל הזמן בעבודה על הדבר הזה. בעולם של היום יש יצר הרע ענק שכל הזמן דוחק בך להסתכל מה עושים הקולגות בתעשייה, ומשם זה קל מאוד להיסחף בקנאה. הרבה פעמים אני רואה קליפים והפקות מדהימות של שוואקי, הברקות יצירתיות של ישי ריבו, נפעם מההתחדשות הבלתי פוסקת של ישי לפידות, מתענג על שירי העומק של שולי רנד שחודרים לנשמה, וזה הרבה פעמים זה לא קל, כי כל אמן מאוד רוצה לפרוץ ולהצליח.

שולי רנד ואסף שפר

"עם זאת, אני מרגיש שכל הזמן אני בונה יסודות על גבי יסודות, וכל הזמן מתקדם. בסופו של דבר מה שמצליח באמת זה מה שיוצא מהלב, ומה שה' רוצה שיצליח. אדם יכול לבוא לעולם ולעשות דברים טובים, אך אם הוא לא יברר לעצמו מה השליחות שלו – אולי חייו יהיו פספוס במידה מסוימת. ולכן, בלי קשר להצלחה כזו או אחרת, אני מנסה להבין מה ה' הכי רוצה ממני, ומשתדל לעשות את זה בדרך הכי טובה שאני יכול. וכמובן, תמיד, מקווה שבסופו של דבר גם ההצלחה וההכרה הציבורית תגיע".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 5 (29 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים