היסטוריה וארכיאולוגיה

באר שבע: נחשפה התיישבות יהודית מסוף תקופת בית שני

בחפירה אותרו ממצאים יוצאי דופן, המעידים על החיים היהודיים באזור לפני כ- 2,000 שנה. בין הממצאים הייחודיים ניתן לציין נר עם עיטור מנורה בעלת 9 קנים, שהינו אחד מהנרות הקדומים עם גילוף מנורה המוכרים במחקר

שבר הנר עם עיטור המנורה (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)שבר הנר עם עיטור המנורה (צילום: ענת רסיוק, רשות העתיקות)
אא

בחפירה ארכיאולוגית, המתנהלת בחודשים האחרונים בסמוך לכניסה הצפונית לבאר שבע, נחשפו ממצאים יוצאי דופן המעידים על החיים היהודיים שהתנהלו באזור לפני כ- 2,000 שנה. החפירה נערכת ביוזמת משרד השיכון והבינוי, לקראת הקמתן של אלפי יחידות דיור במקום.

האתר מתוארך למאה ה- 1 לספירה ועד למרד בר כוכבא (שנת 135 לספירה), תקופת סוף ימי בית שני וחורבנו בה שלטה בארץ האימפריה הרומית. הוא ממוקם בגבולה הדרומי של ממלכת יהודה הקדומה, בסמוך לתוואי דרך שהובילה מאזור תל שבע אל מישור החוף הדרומי. סביר להניח שהמיקום האסטרטגי היווה סיבה להקמת מגדל תצפית איתן שבסיסו התגלה בחפירה, ומשתרע על 10x10 מטרים. נראה כי גרם מדרגות לולייני הוביל לשתי הקומות העליונות, שלא שרדו. בתקופה הרומית המאוחרת נלקחו אבני המגדל ושימשו לבנייה באתרים סמוכים.

במהלך החפירה נחשפו פתחים שהובילו, ככל הנראה, למחילות מסתור או מילוט שנחפרו בקרקע. עוד התגלו באתר – בין היתר – כלי גיר שלא מקבלים טומאה, וכן עשרות מטבעות, כולם עשויים נחושת ומרביתם שייכים לתקופת הנציבים הרומיים. חלק מהמטבעות הוטבעו בעיר אשקלון וחלקם בערים שונות ברחבי האימפריה הרומית.

את החפירה מנהלים ד"ר פטר פביאן מהמחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ומזרח קדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וד"ר דניאל וורגה מרשות העתיקות. לדבריהם, "שרידי היישוב משתרעים על פני שטח של יותר משני דונמים, וכוללים מבנים ומתקנים שונים. בין השאר נחשפו מתקני אפייה, בורות אשפה קדומים ומערכת תת-קרקעית שייתכן כי שימשה כמקווה טהרה". על חלק מהשרידים באתר התגלו סימנים של שריפה עזה. מנהלי החפירה מציינים, כי סימנים אלו מעידים על משבר שעבר היישוב, ככל הנראה בתקופת המרד הגדול – סביב שנת 70 לספירה.

ממצא מיוחד שנחשף הינו שבר נר מסוג המוכר במחקר כ"נר דרום" יהודאי. לאחר ניקויו של הממצא התרגשו אנשי צוות החפירה לגלות על הנר עיטור של מנורת בעלת תשעה קנים. לדברי ד"ר פביאן וד"ר וורגה, "נראה שזו אחת ההופעות הקדומות המוכרות במחקר של מנורה באמנות". יצוין, כי בנרות הבודדים שנתגלו מסוג זה עם דוגמת מנורה, מספר הקנים של המנורה נע בין 8 ל- 11, ולא 7 קנים כפי שהייתה המנורה בבית המקדש. הסיבה לכך נעוצה, על פי התלמוד הבבלי, בכך שלצורך שימוש ביתי אין ליצור מנורה שנראית כדוגמת המנורה של בית המקדש.

(צילום וידיאו: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

תגיות:באר שבעחפירות ארכיאולוגיות

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה