5 נקודות למחשבה

מה הסיכוי למצוא פחית קולה על המאדים? 5 נקודות למחשבה

למה הקב"ה מעניש על חטאים? כיצד הקרקע נותרת יציבה מעל גבי הלבה הנוזלית? למה חשוב לעסוק בתורה בכל רגע פנוי, ומה קיבלנו במתנה מבנק הזמן?

| כ"ח אדר ב' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

האם ה' נקמן?

באחת משיחותי עם חברי הכופר, אמרתי לו את המשפט הבא: "אם אתה מחלל שבת, בורא עולם יעניש אותך...".

החבר השיב לי: "בלי איומים! אם אני לא שומע בקולו, הוא מעניש אותי? מה, הוא נוקם בי? זה האלוקים שלך - נקמן?!"...

הסברתי לו, שכאשר בורא העולם מעניש את האדם – אין זו נקמה בו על שלא שמע בקולו. בורא העולם אוהב אותנו! כל הייסורים והקשיים שבאים על האדם, הם לטובתו - וכולם בגדר ניקיון רוחני לנשמה, ולא נקמה.

משל למה הדבר דומה?

לאם, שהתעוררה משנת צהרים, ובבואה לסלון ראתה לתדהמתה, כי בנה בן ה-3 פתח את ארון חומרי הניקוי, למרות אזהרותיה, ושפך את בקבוק האקונומיקה על ידיו ורגליו. האם נלחצה, כי ידעה שחשיפה כזו לאקונומיקה עלולה להיות מסוכנת מאוד לנשימה ולעיניים, ואף להזיק לעור עד כדי כוויה!

מה עושה אם שאוהבת את בנה? מיד לוקחת אותו לחדר האמבטיה, בדרך עוברת במטבח ולוקחת את הסקוץ' של הכלים, ועם סבון מתחילה לשפשף, לשייף ולשטוף במים רבים את העור, שבא במגע עם החומר, גם אם עליה לשרוט את עורו תוך כדי כך.

הילד צורח: "אמא, זה כואב לי"! אך אמו ממשיכה, ביודעה שכל שנייה ללא חיטוי - זו סכנת נפשות!

מי שרואה את הדברים מהצד, האם יאמר שהאם מתנקמת בילד על כי לא שמע בקולה? חלילה! היא בוכה בליבה יחד איתו: "למה הבאת אותי למצב שאני נאלצת להכאיב לך? הרי מראש אמרתי לך לא לגעת בארון! זה לא טוב בשבילך!".

חברים, כשאדם חוטא, נשמתו "מתלכלכת". בורא העולם, ברחמיו, מעניש אותו - אך לא כדי לנקום בו, אלא כדי לנקות את נשמתו שהתלכלכה באופן רוחני, בדיוק כמו אותה אם, שבלית ברירה ובצער רב, צריכה להכאיב לבנה כדי לנקותו, על אף בכיותיו ולמרות הידיעה שהיא מכאיבה לו.

 

רוקע הארץ על המים

נעשה ניסוי: ניקח פיסה מן האדמה ונניח אותה בכוס מלאה מים. האם היא תצוף או תשקע? מהניסוי עולה כי העפר ישקע בתחתית הכוס. למה? כי כוח המשיכה גובר - צפיפות החומר של האדמה גדולה משל נוזל המים - ולכן הוא ישקע.

כדור הארץ מורכב מ"לוחות טקטוניים", המרכיבים את החלק המוצק של כדור הארץ, והם צפים ונעים ללא הרף על גבי גרעין כדור הארץ הנוזלי והגעשי. השאלה היא, אם כן, כיצד הקרקע נותרת יציבה מעל גבי הלבה הנוזלית? מדוע אינה שוקעת? כיצד כל העולם נמצא ביבשה, שמתחתיה מים - ואינו שוקע?

(צילום: shutterstock)

בברכות השחר אנו מברכים "רוקע הארץ על המים". ברכה זו היא הודאה לבורא עולם על הארץ המוצקה, שעל אף שעומדת על מים, היא אינה מתנדנדת, אלא עומדת בצורה ישרה ויציבה.

כלומר, מבחינה טבעית, כאשר נניח עפר במים - הוא מיד ישקע. בורא עולם עשה דבר הנוגד את חוקי הטבע שחקק בעולם, כאשר העמיד את הארץ על המים והיא אינה שוקעת. זהו נס, שאף על פי שכל העולם נמצא ביבשה שמתחתיה מים - אין אנו שוקעים. בורא עולם בחסדיו רוקע בשבילנו את הארץ על המים בכל עת ובכל רגע, ועלינו להכיר לו טובה על כך.

כיום אנו יודעים שהעולם מורכב מ"לוחות טקטוניים", מעין חלקי פאזל שנמצאים בתנועה תמידית על גבי גרעין כדור הארץ הנוזלי והגעשי, כך שכל תנועה קטנה של הלוחות הללו מסוגלת לגרום לרעידות אדמה איומות וגלי צונאמי קטלניים. מכאן אנו למדים שבכל רגע ורגע בורא עולם שומר על הקרקע שלנו יציבה מעל גבי הלבה הנוזלית - ממש כאילו הייתה סירה בים הגועש, וה' יתברך הוא קברניטה (תודה לרב דניאל בלס על האנלוגיה).

 

"חבל על כל דקה" 

לכל אחד מאתנו יש "כמה דקות מתות" בזמן המתנה לרופא בקופ"ח, בתור לאוטובוס וכדומה. מדובר במספר דקות מועטות, שלרוב אינן מנוצלות, דקות שניתן לעסוק בהן בדברי תורה. אבל מה כולנו אומרים? "זה רק 5 דקות! מה זה כבר משנה?".

"אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי" (ירמיהו ל"ג, כ"ה) - המקובלים מסבירים כי הדברים כפשוטם ממש, שאם העולם יהיה רגע אחד בלי תורה, יחזור כל העולם לתוהו ובוהו. כלומר, לימוד התורה מקיים את כל העולם. מזה נבין את חשיבותו של מי שעוסק בתורה. איזה שכר עצום יש לאדם כזה!

מי שלומד תורה - אפילו לדקה – נעשה באותה שעה שותף בקיום של כל כדור הארץ. כמה שכר יש לו על כל דקה של לימוד תורה. אבל מה אדם אומר? "מילא, אם רק אני הייתי לומד תורה בעולם - אני מבין איזה שכר יש לי בכך שאני מקיים את העולם, אבל יש עוד עשרות אלפים שלומדים תורה באותו הזמן, אז מה כבר יתרום החלק שלי?".

זוהי תפיסה שגויה! הרי כתוב "המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא" (סנהדרין, פרק ד' משנה ה'), ואם אתה שותף בהצלת עולם מלא (ולא רק נפש אחת), אף אם הנך אחד מתוך עשרות אלפים לומדי תורה - שכרך עצום!

(צילום: shutterstock)

נתאר לעצמנו שקנית כרטיס הגרלה על סכום של 1,000 ₪. והנה הטלפון מצלצל, ומבשרים לך כי אתה אחד מהזוכים, אלא שהפרס מתחלק בין כל הזוכים, ואתה מוזמן לבוא ולקחת את החלק שלך. בתגובה אתה אומר: "אני אבוא בשמחה, אבל כמה זכו?". אם יענו לך ש-1,000 אנשים זכו, האם תלך? ברור שלא! אתה תגיד למארגנים שאתה תורם את השקל שזכית בו, חבל על הדלק להגיע לשם...

רגע, אבל אם ההגרלה היא על אלף מיליארד דולר! ואתה אחד מאלף שזכו - האם תלך לקחת את זה? ברור! כי מיליארד דולר יסדר אותך כלכלית וגם את כל זרעך אחריך עד סוף הדורות...

מכאן נבין את גודל השכר של אדם שלומד תורה אפילו לדקה אחת - הזוכה לקיים את כל העולם, שגם אם הוא אחד מעשרות אלפים שלומדים תורה באותה שעה - זהו שכר עצום! ללמדנו, כמה צריך לנצל כל רגע ורגע של לימוד תורה!

 

פחית קוקה קולה

האמריקנים, הרוסים והסינים החליטו לשלוח חללית מאוישת למאדים. לאחר השקעה כספית עצומה מצד כל הגורמים ולאחר שנים של הכנה, החללית יוצאת סוף סוף לדרכה.

לאחר שהחללית נחתה, נראה האסטרונאוט פוסע - צעד קטן לאדם אך צעד גדול לאנושות - על אדמת המאדים. המצלמות מנציחות למען תושבי כדור הארץ כל תנועה מתנועותיו. לפתע, העולם כולו עוצר את נשימתו למראה פחית "קוקה קולה", המונחת לה לתומה על אחד הסלעים. האסטרונאוט מרים את הפחית ומאמת על פי הכיתוב "מיוצר בארה"ב", כי מדובר בפחית מקורית...

הרוסים והסינים משתוללים מכעס. נראה, שהאמריקנים רימו אותם ושלחו חללית נוספת קודם לכן. האמריקנים דוחים את ההאשמה, אך נבוכים גם הם למראה הפחית. לבסוף, העיתונות מראיינת פרופסור מאוקספורד, שמנסה להרגיע את הרוחות בהשערה כי לפני מיליארדי שנים, נוצרה אותה פחית קוקה קולה בתהליך האבולוציה, ועליה מוטבעות לא פחות ולא יותר, המילים "תוצרת ארה"ב"...

מובן, שהערותיו זוכות לקיתונות של בוז כלל-עולמי. אפילו אחרי מיליארדי שנים, ההסתברות המתמטית, שמילים אלה תיווצרנה מאליהן, היא אפסית.

על אחת כמה וכמה בריאת עולמנו שהוא בבחינת חידה סתומה!

גם בימינו, אנשי מדע הגיעו למסקנה שהם הצליחו לחקור רק אפס קצהו של היקום. איך יתכן, אם כן, שהעולם נוצר מעצמו, ללא כל יד מכוונת?

קטע זה רץ ברשת (אני יודע מקורו).

 

בנק הזמן

תארו לעצמכם, שיש לכם חשבון בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 שקלים.

היתרה אינה משתנה או עוברת מיום ליום שאחריו. בכל לילה, כל סכום שלא הוצאתם במשך היום נמחק - והחשבון שלכם חוזר לסכום של 86,400 שקלים...

מה הייתם עושים עם הכסף? כמובן, מוציאים כל שקל!

אבל האמת היא, שלכל אחד מאתנו יש בנק כזה. שמו הוא בנק הזמן. בכל בוקר אנו מקבלים במתנה 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל כדי לעשות טוב, יורד לטמיון.

היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת, וגם אי אפשר להיכנס למינוס.  אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון - ההפסד כולו שלכם.

אי אפשר לחזור לאחור, אי אפשר למשוך על חשבון מחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו.

נצלו את הזמן שלכם כדי לעשות רק טוב. הפיקו תועלת ממנו בגמילות חסדים ובמצוות לעילוי נשמתכם, וכך תזכו לניצול מקסימלי של הזמן. השעון ממשיך לתקתק, נצלו את הזמן, היום!

זכרו - הזמן אינו ממתין לשום אדם, האתמול הוא היסטוריה, המחר אינו ידוע, היום הוא מתנה. אולי זו הסיבה שבאנגלית קוראים לזמן הווה PRESENT...

התבוננו: אדם חכם מנצל כל רגע בחייו להחכים, לדעת, ללמוד, להבין מהי משמעות החיים ומה תפקידו בעולם הזמני הזה... יהי רצון שנזכה להבין מהי תכלית החיים, ונחיה חיים של משמעות אמיתית, אמן!

קטע זה רץ ברשת (איני יודע מקורו).


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.8 (28 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים