ניצוצות

לוקץ’ בראיון מפתיע על ההתקרבות ליהדות: "יכולתי למות בכל רגע"

איתי לוקץ', ראפר תל אביבי מוערך, מספר בראיון גלוי לב להידברות על הפער בין דימויו הציבורי לאופיו האמיתי, על פחדיו הגדולים ביותר, ועל התפילה העוצמתית ששינתה את חייו לתמיד

| כ"ח אדר ב' התשע"ט |
איתי לוקץ’ (צילום: שני רייך)
אא

נעים להכיר

"איתי לוקץ', 34, נשוי, גר בתל אביב, קומיקאי, מוזיקאי, מבקר מסעדות, מפיק וכותב פרסומות, יזם סטארט-אפ".

ניצוץ של שורשים

"אני בא מבית חילוני מאוד, בצפון תל אביב. אצלנו רק ציינו חגים, ולא יותר מזה. הפעם הראשונה שלא אכלתי כשר הייתה כבר בגיל 5. מישהו אמר לי פעם שעצם זה שאני זוכר את זה, רק מראה כמה אני קשור ליהדות. בנוסף לזה, אני יכול לומר שהיו שנים שבהן הייתי די אנטי דתי. אחד האחים שלי היה ממש אנטי דת, וזה השפיע עלי.

"אני מדבר איתך על רמות גבוהות של ניתוק וחוסר הבנה. למשל, ביום כיפור הייתי מזמין אלי חברים, והיינו עושים סעודות. קראנו לזה 'פסטילוקאץ'. ב"ה, מאז עשיתי עוד הרבה פרויקטים, אבל עד היום אני לא מסכים שיקראו לשום דבר בשם הזה. כיום אני יודע להגיד שפשוט חייתי חיים חסרי משמעות. בגיל 20 שקלתי 180 ק"ג ועישנתי 3 חבילות סיגריות ביום. זה היה פשוט הרס עצמי.

"יום אחד, כשהייתי בן 21, ישבתי עם חבר שהיה אז בתהליך תשובה והיום הוא חרדי, ובכיתי את נשמתי. אמרתי לו שאני גוסס, שרופא בכיר אמר לי שאני יכול למות בכל רגע, ושלמרות זאת אני לא מצליח להפסיק לעשן, ולהפסיק עם דברים נוספים שמזיקים לי. הוא חיזק אותי, סיפר לי מה זו התבודדות, ואמר לי: 'דבר עם ה'. פשוט דבר עם ה'. במילים שלך, בדרך שלך'. לא כל כך הבנתי את זה אז. ולמרות שידעתי והרגשתי שהוא קיים, לא האמנתי שה' יעזור לי. אמרתי לעצמי: 'אתה כולך בעבירות, למה שאלוקים יעזור לך'.

"ישבנו בבית ההורים שלי, אני זוכר את זה ממש כמו עכשיו, ואחרי שהוא הלך פשוט פרצתי בבכי ובזעקות. מזל שההורים שלי לא היו בבית. התחננתי לה' שיעזור לי להפסיק לעשן. שאני מבין שאם זה לא יקרה - אני אמות. מאות פעמים לפני התפילה הזו ניסיתי להפסיק לעשן, אבל זה לא קרה. יום אחרי התפילה – ב"ה הצלחתי. עישנתי את הסיגריה האחרונה שלי בחיים".

(צילום: שני רייך)

ניצוץ של התעוררות

"בתפילה הזו על הבריאות שלי, משהו נפתח לי. הבנתי שם משהו. הבנתי שה' שמר עלי אף על פי שלא הגיע לי. אף על פי שבעיני לא הייתי ראוי לזה. ה' הציל אותי, ופשוט העניק לי חיים. משהו בגישה שלי לה' ולחיים השתנה באותו רגע. מאותו יום הפסקתי לאכול חזיר. אחר כך גם הפסקתי עם פירות ים, לאחר זמן מסוים הפרדתי בשר וחלב, והתחלתי ללכת לשיעורי תורה בבית חב"ד במרכז תל אביב.

"לבית חב"ד הלכתי עם חששות כבדים מאוד. פחדתי מאוד שיגידו לי 'לך מפה, אתה לא יודע כלום'. אבל זה לא היה ככה. זה היה בדיוק להפך, וכל כך שמחתי מזה. אהבת ישראל זה דבר מאוד מאוד חשוב בעיני. קשה לי מאוד עם השנאה שיש בישראל. ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו'. והכי הזוי זה שזה נובע מבורות. אנשים יוצאים נגד בית חב"ד, למשל, אבל הם לא יודעים שאנחנו אבודים בלעדיהם. חברים שלי נסעו לחו"ל, וזה לא יאמן כמה החב"דניקים עזרו להם. עם שנאה לדת ולדתיים קשה לי מאוד. עם זה אני לא יכול להשלים.

"בכל מקרה, בעקבות ההתחזקות שלי החלטתי לעשות לעצמי כמה כללים. בכל פעם שמציעים לי - אני מניח תפילין. מעבר לכך, לפני החתונה קניתי תפילין, ויש לי אותן בבית. אני מקווה בעתיד להניח אותן יותר. בנוסף, אני גם תורם כסף לדברים שקשורים ליהדות, ואני גם הולך מדי פעם לבית כנסת. הרבה פעמים זה מוציא ממני בכי, וזה משחרר מאוד. עם זאת, מובן שיש לי עוד הרבה במה להשתפר. אני מאמין שזה יבוא, כי אני מאמין מאוד, ויודע שזה יגיע. בנוסף, חשוב לי לומר שגם בזכות התהליך שעברתי, החיים שלי טובים כל כך, ברוך ה', ואני מודה לה' עליהם מאוד".

ניצוץ של השראה

"בגלל שהתקרבתי דרך חב"ד, התחברתי מאוד לרבי מלובביץ', ואני שואב ממנו הרבה השראה. הרבי מדבר הרבה על גישה חיובית לחיים, על עין טובה ועל שמחה, וזה מדבר אלי מאוד. בתור אחד שחווה ייאוש מקרוב, אני יודע מה החשיבות של הסתכלות חיובית. ובכלל, להאמין שהכל לטובה זו מעלה מדהימה. גם מי שלא מאמין בזה, אם הוא יצליח לחשוב ככה – החיים שלו יהיו הרבה יותר טובים. זו עצה מעולה לכל אחד.

"יש לי חבר שכששואלים אותו מה שלומו, הוא עונה שהכל רע, ולכאורה יש לו סיבות 'טובות' להגיד את זה. אבל אפשר וצריך להסתכל על החיובי, ולהאמין שהכל לטובה מה'. מעבר לכך, הכוח של התפילה הוא מטורף. יש למילים הרבה משמעות. אני איש של מילים, גם בדיבור וגם בכתיבה, ויודע כמה חשוב להקפיד על מילים חיוביות".

ניצוץ של עשייה

"היצירה שלי כבר קשורה במובנים מסוימים לאלוקים, ואני רוצה לקשר אותה אליו עוד יותר. אני מאמין שזה יתחזק ויקרה עם הזמן. אני לא רואה את עצמי מוותר על ההומור הקיצוני שלי, שבא לידי ביטוי בשירים שלי, ועם זאת, בהחלט יש לי שירים שעוסקים בנושאים רציניים. אמנם קשה לי לפרסם את הדברים הכי אישיים שלי ביצירות שלי, וקשה לי לשים את האמת הכי פנימית שלי בחוץ, אבל אני משתדל. יש לי שיר שמדבר על אמונה, אבל אני רוצה להוציא אותו בלב שלם, וזה עדיין לא הזמן.

"מעבר לזה, אנשים חושבים עלי דברים לא נכונים. אם תשאל הרבה אנשים על לוקאץ', הם יגידו לך שבטח אני קם בארבע בצהרים, מעשן, שותה, וכו'. אבל האמת היא שאני קם מוקדם כל יום, לא שותה ולא מעשן. מעבר לזה, הרבה אנשים בטוחים שאני שמאלני, בגלל איפה שאני גר, העבודה שלי, וכו'. אבל אני ממש לא. לגבי העניין המדיני, זה עצוב, אבל אני לא מאמין שיש פתרון. אנשים חיים בסרט אם הם חושבים שיש פתרון נראה לעין. אני ממש לא אופטימי לגבי זה. אם גנץ יהיה ראש הממשלה אז יהיה שלום? התשובה היא לא. אז כדאי שלפחות הכלכלה תהיה במצב טוב".

(צילום: שני רייך)

ניצוץ של שבת

"בשאיפה, באופן שבו נראה העולם האידיאלי שלי, אני לחלוטין שומר שבת כהלכתה. אמנם זה עדיין לא קורה, אבל ב"ה אני לא עובד בשבת, גם כשמציעים לי הרבה כסף. בדרך כלל להופעות בשבת מציעים פי שניים מהרגיל. מעבר לכך, יש יחסית הרבה הזמנות להופעות בשבת, כך שאם הייתי מסכים לעבוד בשבת - גם היו לי פי שניים הופעות ממה שיש לי היום, וגם הסכום שהייתי מקבל עליהן היה כפול מהרגיל.

"מה שחשוב לי לומר זה שזה כביכול פוגע בי, אבל מבחינת האמת - זה לא. בעברי הייתי יח"צן ומפיק של מסיבות. לצערי, בערב שבת הייתי הולך עם הטלפון כבוי לבית כנסת, מתפלל, ואחרי התפילה מדליק אותו. עשיתי הרבה כסף מהמסיבות האלה, אבל הפסדתי את כולו. פתחתי עסק בעזרת הכסף שהרווחתי מהמסיבות. הוא עבד שלושה חודשים, ואז נפל. הפסדתי סכומי כסף גדולים שהרווחתי במשך שנים.

"אחרי שלמדתי את ערכה של השבת, אמרתי לצוות הניהול שלי אפילו לא להגיד לי כשיש הצעות להופעה בשבת. יש אמנים שאומרים לסוכנים שלהם: 'תגידו לי אם זה קורה, ואני אחליט לגבי כל אירוע בנפרד'. אבל אני בכלל לא רוצה לשמוע. התשובה היא 'לא' בכל מקרה. אני אוהב כסף, ורוצה להרוויח יותר, אבל לא בכל מחיר".

ניצוץ של פחד

"אני מפחד מאוד שיקרה לי משהו רע, אבל לא בגללי. אני מפחד כי אני דואג לאשתי. אני מנסה לשמור על הבריאות שלי כדי לא להשאיר את אשתי לבד. אני חושב שאני צריך לשפר את הבריאות שלי בשבילה, כי אני כל עולמה והיא כל עולמי. היא הדבר הכי חשוב לי בעולם, אפילו יותר ממני.

"מעבר לכך, אני מפחד שההורים שלי יחלו, כי אני אוהב אותם מאוד. ההורים שלי ואשתי חשובים יותר ממני. אני גם מפחד שלא אוכל לעשות מוזיקה, כי בלי המוזיקה העולם שלי ריק. אבל בכל מקרה, הם חשובים הרבה יותר".


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3.9 (109 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים