טורים נשיים

איך ניתן לילד הרגשה שהוא ייחודי ומיוחד?

"כאמא, כדאי לך לשים לב למיוחדות של כל אחד מהילדים שלך, לייחודיות את יכולה לתת הרבה דברים לכולם ביחד, אבל יש דברים שרק את יכולה לתת ורק באופן אישי וזה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי או מעבר להרי החושך". טור נוסף מפסי דבלינגר

| ח' אדר א' התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

"אין לי מה ללבוש!" בתך בת הארבע, בת השמונה בת הארבע עשרה או השמונה עשרה...

"מה עם השמלה השחורה? ומה עם הסרפן, אולי החולצה המכופתרת או אולי זו עם החגורה והשרשרת?"

"זו נדושה, את זו אני לא אוהבת, אותה כבר הלבשתי מספיק פעמים, החולצה לא נוחה והסרפן תינוקי..."

תירוצים למכביר – ואת נותרת ללא מענה.

איזה נס שיש להן תלבושת אחידה! לפחות לבית הספר יש משהו קבוע.

הבעיה של "אין לי מה ללבוש" לא עוברת עם הגיל, גם לבעל אין מענה נגד טענה מוחצת של "אין לי מה ללבוש"  גם כשהארון מלא בבגדים: "אוי, זה מהשבע ברכות שלי, זה קטן מידי, אבל אולי עוד יהיה טוב עלי יום אחד (איזו אופטימיות! יש סיכוי!) זה אלגנטי מידי, את זה צריך לגהץ וזה פשוט לא זה, ולא על הכל אני יכולה להסביר מה בדיוק הסיבה שזה בדיוק לא מתאים לי עכשיו..."

כל אחת רוצה להיות שונה ומיוחדת ויחד עם זאת להיראות טוב ואופנתי. כל אחת רוצה בגד מיוחד, ואבוי אם תפגשי משהי אם אותה שמלה כמוך (במיוחד אם את בת 50 והיא בת 15, או להפך) אבל מצד שני את לא רוצה להיות מקורית מידי, מוזרה או לא בתלם.

מעניין לראות, שגם כשהבנות בתלבושת אחידה הן מצליחות לייצר איזו שהיא ייחודית אישית "ולבטא את עצמן" על אף שמדובר באותה החולצה ואותה החצאית! אחת מלאת שיק ואחת לא משהו, אחת צנועה וחסודה ואחת על הגבול... לא ברור איך הן מייצרות את הייחודיות הזו, אם זה משהו בקוקו, בנעליים, בעגילים או בתיק, אופן קיפול השרוול הכנסת  או אי הכנסת החולצה לחצאית. אבל המציאות מוכיחה שכל אחת ייחודית גם בתלבושת אחידה.

לפעמים אומרים לך על הילדים "וואי, אצלך כולם אותו דבר, אותו פרצוף, פשוט קופי" ואת לא מבינה על מה זו מולך מדברת, איזה קופי ואיזה אותו דבר? כל אחד משהו אחר! אז או שאת מהנהנת בנימוס, "כן, תודה, ב"ה"  או שתתחילי לפרט: "מה פתאום אותו דבר? זו לגמרי חמותי, וזה דומה לאמא שלי, זה דומה לצד של שווארץ והיא בכלל דומה לצד של וויס", כאשר בת שיחך לא מבינה איך נקלעה לסיטואציה של הפרוט... רק חיפשה לומר משהו מעבר ל"מה נשמע, כבר שנים לא נפגשנו, ואיזה מזג אויר מוזר היום".

לעיתים יש דמיון בין הילדים, אך רק הרחוקים יותר יכולים להיווכח בכך, כי הם לא מכירים מ"בפנים" אלא רק את התווים החיצוניים.

את, שרואה מקרוב, מכירה, אוהבת, מחוברת – פחות רואה את הדמיון עליו מדברים מסביב. לכל אחד ואחד יש ייחודיות, לכל אחת ואחת יש אישיות אישית.

אולי דומים, אבל מאוד שונים, ולעיתים כל כך שונים אבל דומים, ולא משנה הסדר,

כאמא, כדאי לך לשים לב למיוחדות של כל אחד מהילדים שלך, לייחודיות,

את יכולה לתת הרבה דברים לכולם ביחד, אבל יש דברים שרק את יכולה לתת ורק באופן אישי וזה לא חייב להיות משהו גרנדיוזי או מעבר להרי החושך,

חיבוק, לטיפה, מחשבה וחיוך - גם בתוך היומיום העמוס או המשעמם - הם משמעותיים לילד שיש לו רק אמא ייחודית ומיוחדת!

פסי דבלינגר מרצה להעצמה אימהית. pid38a@gmail.com        


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 3 (3 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים