הטור של אתי-דור נחום

הדחת לבני: כך הפכה הפוליטיקה לתכנית ריאליטי זולה

לא עוד קרבות תרנגולים מאחורי הקלעים, 'חיסולים' פוליטיים מאחורי הפרגוד או התגוששות בוץ מעל בימת הכנסת. כך, ברגע מכונן אחד הפכה הפוליטיקה לתוכנית ריאליטי (כמעט). לנו נותר לתהות: מה עם האיסור להלבין פנים ברבים? מה עם ערכי המוסר הבסיסיים? תתכוננו, כי זה כנראה מה שמצפה לנו בשלושת החודשים הקרובים

| כ"ה טבת התשע"ט |
(צילום: פלאש 90)
אא

שום דבר לא הכין אותנו למהלך של יו"ר העבודה, אבי גבאי. ככה בשידור חי, בלי טקט, הוא הדיח את שותפתו. זה היה מעליב, מכווץ ומשפיל. אין עוררין על זכותו של גבאי לפרק את החבילה עם ח"כ ציפי לבני – אבל למה ככה? עצוב ומדאיג שערכים בסיסיים, שבעבר היו מקודשים או לפחות כובדו, נרמסים תחת רגליהם של מי שמתיימר להיות המנהיגים שלנו. ירידת הדורות, כבר אמרנו?  

הציבור מזמן מואס בפוליטיקה. התהליך מתרחש בעשור האחרון ביתר שאת בגלל שהפוליטיקאים (לא כולם כמובן) משקפים את תרבות האיכס שפשטה בקרבנו. מותר להדיח, לבזות, למרוט נוצות ולהתנקם בשידור חי, מול המצלמות חסרות הרחמים שמתעדות הכל. כמו בתוכנית ריאליטי, אלא שהחיים שלנו כאזרחים הם ממש לא ריאליטי, הם החיים עצמם. מה עם קצת איפוק? מה עם לא תיקום ולא תיטור? משהו? אכן סגנון פוליטי חדש - תקדימי. ומבלי להגזים, אולי קצת מסוכן לנו כחברה. גבאי פירק את המחנה הציוני – תרתי משמע.

כמה ימים לפני כן זכה המהלך של בנט ושקד לכינוי 'המפץ הגדול של הימין'. הפרשנים התחבטו ביניהם מה קורה עם הימין, ומה קורה עם השמאל ואם יש דבר כזה מרכז. חבר'ה, די. אין זה כזה המפץ הגדול. אין הפתעות ואין חדש תחת השמש. ומזמן אין ימין ושמאל. ההגדרות הללו כבר לא רלוונטיות, הן מטשטשות את האמת הכואבת שהיום יש הרבה אגו. האמת היא שקשה להחליט אם כדאי להתגעגע לימים של בגין, פרס ושרון - או ללכת על כל הקופה, ולחכות לבן דוד.      

 

דרושה פרופורציה: הערה על הבחירות

מהרגע שראשי הקואליציה הודיעו על פיזור הכנסת (לפני כשבועיים), אנחנו מוצפים במידע אינסופי על הבחירות הקרובות. משל היה זה העניין הכי חשוב על סדר היום. כאילו שבאמת אחרי הבחירות תהיה לנו בשורה. העתיד יהיה טוב יותר, ויהיה פה שמח. כאילו שמהפוליטיקה תצמח הישועה.

הם אלופים בלהכתיב לנו סדר יום שמסיח את הדעת מהדברים האמיתיים בחיים, כמו להתקרב לקדוש ברוך הוא ולעשות עבודה אישית, כל אחד בעניינו הוא. האם זה באמת משנה מי ייבחר לכנסת או לממשלה? ממילא הכל חולף, וממילא גם הממשלה הבאה תתקשה לשרוד עד יומה האחרון. אם כבר, בוא נתעסק בסל הבריאות, בקשישים הבודדים, ניצולי השואה שלא מקבלים מה שמגיע להם, ילדים שאין להם מה לאכול או בני נוער שהולכים לאיבוד. דווקא הפוליטיקאים מלמדים אותנו שיעור חשוב –  איך אפשר להתעסק עם הדברים הטפלים, ולהפוך אותם לעיקר. פטנט של היצר הרע כנראה.

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (89 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

48 ש"חלרכישה

מוצרים נוספים

זוגיות עם רגש - הרב מיכאל לסרי

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

בית אמי - הרבנית בת שבע קניבסקי

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

שבויות

לכל המוצרים