סיפורים אישיים

עד ראייה שניצל מהפיגוע בעפרה: "אני יודע שאני חי בנס גלוי"

הבחור שניצל מזירת הפיגוע בעפרה - משחזר את הרגעים בהם עברו במוחו מחשבות 'לא הגיוניות' שהפכו לחשש אמיתי כי אולי מדובר ברכב של מחבלים. מה הוא עשה באותם רגעים? קראו בפנים, והתרגשו 

| י' טבת התשע"ט |
אא

 

בנר שמיני של חנוכה השתנו חייו של יורם חי זכריה מן הקצה אל הקצה, לאחר שראה במו עיניו את הפיגוע בעפרה. "לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי י-ה", כתב זכריה בפוסט מרגש מאוד ברשתות החברתיות, תוך שהוא מספר את אשר ראו עיניו באותו יום ששינה את הפרספטיבה שלו על העולם ועל החיים. "מה שאתם מכירים זה את הוידאו של המצלמת אבטחה, מתעד את הרכב של המחבלים ימח שמם - עוצר, יורה ובורח. אני הייתי ברכב התכלת שנראה במצלמה כשהוא עוצר ועושה רוורס".

בנקודה זו מתאר זכריה את אשר אירע באותם רגעים, כאשר נסע בכביש 60 העובר בין יישובי בנימין - שאחד מהם הוא עפרה. "נסעתי והכביש היה ממש ריק, באופן מפתיע. בערך חמישה קילומטרים לפני עפרה, אני רואה רכב לבן קטן שנוסע לפניי. שנינו נוסעים בערך במהירות של 100 קמ"ש. לאחר זמן מה, הרכב שלפניי האט באופן קיצוני והוריד את מהירותו לסביבות ה-50 קמ"ש. אני במחשבה ראשונה חושב שיש לרכב תקלה ולכן הוא מאט. החלטתי לבצע עקיפה, כיוון שהיה שדה ראייה מצוין, אבל איך שאני בא לבצע את העקיפה ולפני שעשיתי משהו בפועל - הקב"ה ישתבח ויתעלה שמו לעד, נותן לי הבזק של מחשבה: 'אל תעקוף - אולי זה מחבל'".

ועכשיו תבינו את גודל הנס: לדברי זכריה, היה כאן משהו שהוא מעל לטבע, שכן הרכב של המחבל שנסע לפניו - היה עם לוחית זיהוי צהובה, ומשום כך - לא הייתה לו סיבה לחשוד כי מדובר במחבל. כמה פעמים ביום אתם כנהגים נתקלים ברכבים שמאטים פתאום את מהירות הנסיעה שלהם? כמה פעמים חלפה במוחכם המחשבה הזו, שאולי מדובר במחבל? סיכוי אפסי, אבל במוחו של זכריה המחשבה הזו לא נעצרה אלא הפכה לחשש של ממש. "אחרי שעלתה לי המחשבה הזאת, בחסדי השם יתברך התחלתי לפחד אולי מדובר באמת במחבלים. לאחר מכן, פעולות הרכב שלפניי העלו לי יותר ויותר את החשד. הם התחילו להאט ולהאט, וירדו כבר לשולי הכביש, ואני מרגיש שממש הם מחכים שאעקוף אותם".

 

"פתאום, בשנייה, אני רואה יד עם נשק יוצאת מהחלון"

תחושת הפחד בליבו של זכריה מתעצמת. הזמן נדמה לו כנצח, והוא מתחיל להאט גם כן את מהירות נסיעתו, ומבין אט אט שהוא לא באמת מתכוון לעקוף. "החלטתי באופן מוחלט שלא משנה מה קורה, אני לא הולך לעקוף אותם. פתאום באה לי מחשבה שאם הם חמושים הם יכולים להסתובב מהרכב ולירות עלי בלי שאני יעקוף, לא ידעתי מה לעשות".

פתאום, מאמצע שום מקום, נזכר זכריה במשפט ששמע בשיעור תורה ברבנות של שייטת 13 לפני כשנתיים, כאשר היה חייל. "הרב מאיר גול שהעביר את השיעור, סיפר על מישהי שהלכה לקיים מצוות טבילה במקווה בשעה מאוחרת בלילה, ומישהו עקב אחריה. היא פחדה ואמרה כל הזמן 'מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל'. באותו סיפור, לאחר שתפסו את האדם שהפחיד אותה, הוא סיפר שראה שתי דמויות של אנשים שליוו אותה, ולכן פחד ולא עשה לה כלום. כשנזכרתי בסיפור הזה, אני בפחד שלא יירו עליי נזכר במשפט הזה ואומר תוך כדי נהיגה - 'מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל ומעליי שכינת א-ל', והתפללתי להשם יתברך ואמרתי לו: ריבונו של עולם, שמור עלינו. מה אנחנו בלעדיך".

באותם רגעים ותוך כדי תפילה, החל זכריה להרגיש יותר ויותר ביטחון, כשבד בבד - בשבריר של שניות ממש, רכב המחבלים מתחיל לנסוע מהר יותר. כשזכריה מגיע לטרמפיאדה שבה התרחש הפיגוע - הוא החל להאט במטרה לאסוף טרמפיסטים, אך כשהסתכל קדימה קלט את הרכב של המחבלים כשהוא מאט ממש עד לכדי עצירה. "פתאום, בשנייה, אני רואה יד עם נשק יוצאת מהחלון, ופשוט יורה באנשים שנמצאים בטרמפיאדה. באותו רגע אני מבין שהחשד שלי היה אמיתי, ומדובר במחבלים ארורים. עצרתי, אבל אז היה לי פחד שהוא יסובב את היד ויכוון עליי. הסתכלתי במראה לראות שאין אחריי רכב, ונכנסתי לעפרה תוך כדי שאני מתחיל לעכל מה ראיתי. עם רעדה בידיים אני מבין שהשם יתברך נתן לי את החיים במתנה".

 

"קיבלתי על עצמי להודות להשם יתברך על הישועה הענקית"

בנקודה זו מונה זכריה אחת לאחת את המחשבות שהיו לו מרגע שהחשד כי מדובר במחבלים - ניצת בלבו, ומבין כי היה כאן נס ענק שהקב"ה עשה עמו. "כל העולם כולו קיים בנס. כל רגע מחדש הקב"ה מחדש את עולמו, כמו שאנחנו אומרים 'המחדש בטובו בכל יום תמיד, מעשה בראשית'. העניין שרוב העולם חיים בנס נסתר, ואני מאז אותו אירוע - יודע שאני חי בנס גלוי. לא סתם התרחש הנס דווקא בנר השמיני של חנוכה. כמו שבנר השמיני כל הנרות דולקים והחנוכייה מאירה בשלמות, כך הנס שלנו היה גלוי ומאיר לכל. ושמונה זה מספר מעל הטבע, כמו שכותב המהר"ל מפראג".

ממשיך זכריה וכותב כי רק לאחר שהצליח ליישב את דעתו, הרגיש את גודל הנס שאירע לו. "רבותינו אומרים בגמרא ש'אין בעל הנס מכיר בניסו', וגם כאן, אם לא הייתי רואה את המחבלים יורים הייתי חושב שמדובר על פחד טיפשי וסתם פחדתי, בלי סיבה. אבל כאן הקב"ה נתן לי, בעל הנס, להכיר באופן הכי גלוי שיש איזה נס ענק הוא עשה בשבילי בחסדיו המרובים. 

"באותו רגע הרגשתי בכל עצמותיי כמה השם יתברך אוהב אותי ושומר עליי, למרות שהוא לא חייב לי כלום. נוסף על הנס שלי שניצלתי, היו כאן עוד אינספור ניסים, למשל הכביש שהיה ריק באופן מפתיע ולא היו רכבים לפני המחבלים. בנוסף היריות היו מדויקות, והייתי בטוח שיש כמה הרוגים. זה נס גלוי שהסתיים בכמה פצועים שרובם יצאו מכלל סכנה. אחים יקרים, דעו לכם שהשם יתברך איתנו כל הזמן. גם כשקשה ולא מרגישים את זה, הוא לא עוזב אף פעם. זה מה שהרגשתי כשהבנתי כמה השם יתברך איתי תמיד. כשעוברים ניסים כאלה גלויים - מבינים כמה השם יתברך אוהב אותנו אהבת עולם. אהבה שהיא לא תלויה בדבר, ולא משנה מה מעשינו. השם יתברך אוהב אותנו. 

"קיבלתי על עצמי בלי נדר להודות להשם יתברך על הישועה הענקית, ולפרסם כמה שיותר את הנס הזה. מי שיכול, שיעביר את הסיפור לעוד כמה אנשים, וככה נזכה לקדם שם שמיים ביחד. לא סתם קראתי לכותרת על הסיפור שלי 'לא אמות כי אחיה, ואספר מעשי י-ה'. אין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמיים ורק על ידי התורה הקדושה ומצוותיה, נזכה להידבק בה' יתברך - שזה התענוג הכי גדול שיש".

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (93 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

הגדה לפסח עם פירוש הרב זמיר כהן

45לרכישה

מוצרים נוספים

הגדה לפסח "ברוך יאמרו" - הרב ברוך רוזנבלום

הגדה עומדת

ערכת יודאיקה "בני מלכים" לפסח

הגדה של פסח - חבורת תריג

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם בקומיקס 1 - חיים ולדר

לכל המוצרים