סיון רהב מאיר

סיון רהב מאיר: לא היינו גיבורים מרשימים

ממה אנחנו מתלהבים ומיהם הגיבורים שלנו? וגם ההשפעה שלנו על הפרשנות למציאות, והדרך להפיל את החומות

| ה' טבת התשע"ט |
אא

לרגע במילים שהוספנו בימים הללו לתפילה: מָסַרְתָּ גִיבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים. אנחנו לא מתביישים להודות שלא היינו גיבורים וחזקים ומרשימים וכוחניים. אלפי שנים אחר כך, אנחנו זוכרים שניצחנו אף על פי שהיינו חלשים ומעטים – אבל טהורים וצדיקים.

 

לרפואתם

אומרים שחנוכה מזכיר לנו ממה אנחנו מתלהבים באמת, מה מדליק אותנו. במשך שמונה ימים, מה שעניין מיליוני יהודים בכל רחבי העולם מדי ערב הוא נרות החנוכה. שירים ותפילות, בית ומשפחה. פרשנינו מסבירים שאלה שמונה ימים שמזכירים לנו את הבסיס ואת העיקר, את מה שבאמת הכי נוצץ ומרתק בחיים. הימים האלה נותנים לנו כוח להתפעל ולהתרגש מהדברים הנכונים גם בהמשך השנה. 

יש מי שההתלהבות וההתפעלות שלו אינה מהאור, אלא מהחושך. זה מרכז התרבות שלו, שם הוא משקיע אנרגיה. בעל ואישה נפצעו השבוע בפיגוע ירי ליד עופרה. האישה פצועה קשה, והתינוק שהיה בבטנה נפטר, לצערנו. 

ב"מעוז צור" שרנו על כל הרדיפות והגזירות של אנטיוכוס, המן ושאר הרשעים בכל הדורות. מצבנו היום טוב הרבה יותר, אבל המאבק של החושך והאור עוד לא נגמר והוכרע, לצערנו. יש לנו עוד עבודה. אנחנו עדיין מקווים לקיום הבית האחרון בשיר: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה.

מוקדש לרפואת שירה-יעל בת ליאורה-שרה.

 

לגשת ולדבר

את הרעיון הבא שלחו דעאל ונועם-מרים כהן, שהתחתנו לפני חודשיים: "בפרשת השבוע, פרשת ויגש, יהודה מלמד אותנו גישה לחיים. האחים נמצאים מול השליט המצרי שמתעקש לקחת אליו את אחד מהם. העסק מסתבך לגמרי, ולכאורה אין שום מוצא. הרבה פעמים בחיים אנחנו נמצאים במשא ומתן קשה ומתיש. זה יכול להיות חייל שמבקש לצאת לקורס מכי"ם, מישהי שמנסה להתקבל לעבודה או אפילו נאשם שעומד בפני שופט. אתה מרגיש תקוע, נתקל בחומות של חוקים ואילוצים ופרוצדורות נוקשות. מה עושים? יהודה מלמד אותנו את מפתח הלב. הוא פשוט מגולל את הסיפור המלא, כולל כל הרגישויות והמורכבויות שבו. הוא מסיר את הלוט, מדבר בשטף ובכנות, משתף בתחושות שלו, ולא מתבייש גם לצעוק ולהביע מצוקה. ואז הבלתי יאמן קורה: יוסף לא יכול להתאפק, והוא מגלה להם שהשליט המצרי הקשוח הוא בעצם האח האובד שלהם. האחים מתאחדים. כשמתחילים לדבר בכנות, אז לב פוגש לב, ועולים מאווירה של דין לאווירה של חסד. פתאום חומות נופלות והכול נעשה גמיש ואפשרי יותר. נסו את זה בבית".

 

למה נשלחתי לכאן?

אנחנו לא תמיד יכולים להשפיע על המציאות, אבל אנחנו יכולים תמיד להשפיע על הפרשנות שלה. כשיוסף והאחים שלו נפגשים, המציאות היא קשה ומרה. האחים הרי מכרו אותו והפקירו אותו. ובכל זאת, יוסף מצליח לאחד את המשפחה על ידי פרשנות חיובית לעובדות היבשות, על ידי ראייה אופטימית ומלאת אמונה. שימו לב לטקסט המדהים שהוא אומר לאחים, כשהוא מגלה להם שהוא יוסף: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים לִפְנֵיכֶם... וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים". יוסף מסביר איך הוא בעצם נשלח למצרים כדי לעלות שם לגדולה, וכך הוא יכול להציל את המשפחה ואת כל האזור בתקופת הרעב. האחים לא יכולים למחוק את מעשיהם, יוסף לא יכול למחוק את הטרגדיה שעבר – אבל הוא יכול להחליט איך להסתכל עליה. האם להתלונן, לנקום, לנטור, או למצוא את הברכה בתוך הקללה. הוא בוחר בנקודת מבט שיכולה להועיל גם לנו, בכל סיטואציה שאליה ניקלע: "לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים". אם נשלחתי לכאן, עלי לחשוב איך להפיק מכך תועלת לי ולאחרים.

 

שוברים שיאים

בכל פעם אויבינו שוברים שיא חדש של אכזריות. כבר נקברו פה לצערנו תינוקות רכים וגם משפחות שנרצחו ביחד, אבל קורבן הטרור הצעיר ביותר במאבק שלנו נטמן הלילה, עובר ששהה ברחם אמו שבעה חודשים.

בכל פעם אנחנו שוברים שיא חדש של סולידריות. מיליונים ברחבי הארץ והעולם עקבו אחרי שירה ועמיחי איש-רן המצפים לילד הראשון. אנשים ראו את סרטון החתונה שלהם והתרגשו כאילו היו חלק מהמוזמנים. שלשום, בתור בחנות, שמעתי ילד שואל את אימו "מה שלום התינוק?", והיה ברור על איזה תינוק מדובר. נכנסתי הבוקר לאתר "תהלים יחד". כמעט 60,000 (!) פרקי תהלים נאמרו שם מאז הפיגוע, על ידי כ-20,000 (!) אנשים שונים. וזה רק אתר אחד. רוב הפרקים הרי נאמרו בלחש, בלי קליק בסוף. וחלק מהפרקים, כמו שאמרה לי השבוע מישהי, נאמרו "בלי שאני בכלל יודעת מה זה ובלי שאני מתחברת לזה, אבל שמעתי שזה מה שהמשפחה מבקשת, אז עשיתי". הסבא חיים סילברסטיין אמר הלילה בהלוויה בהר הזיתים: "הנכד שלנו, השם ייקום דמו, עשה רבות אפילו בטרם נולד. בארבעה ימים הוא איחד את עם ישראל".

חברה נמדדת בגיבורים שלה. יש מולנו חברה שאדם שיורה באישה הרה, פוצע אותה ורוצח את עוברה – הוא גיבור התרבות שלה. אלמלא חוסל הלילה – היה מתקבל בצהלות ובסוכריות, וכעת יהפוך לשאהיד. מנגד, יש חברה שגיבורי התרבות שלה השבוע הם זוג צעיר ואמיץ, והיא עוטפת אותם בדאגה ובאהבה, ובתפילה שיצליחו להתחזק ולראות מעתה רק טוב.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (85 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים