מגזין

דניאל גורדון: "יצאתי לצוד את הסיפורים המופלאים ביותר בעולם"

כשדניאל גורדון החל ללקט סיפורי השגחה מרחבי הגלובוס, הוא לא שיער כי הם יהיו אינסופיים. לאחר מסע חובק עולם בו הוא שוחח עם שליחי חב"ד מכל רחבי תבל, הוא מגיש ספר ראשון בסדרה: "בהשגחה פרטית"

| ל' חשון התשע"ט |
דניאל גורדון
אא

מה הוביל את זיו שילון, החייל הפצוע, לצאת מהאוהל של הרבי מלובביץ כשהוא בוכה? מיהו התינוק ק' שהופיע בארוחת ערב בביתם של שליחי חב"ד בוויאטנם? וכיצד מסייעת תחפושת היהודי הקדום לשליח מאזור ים המלח, לגרור יהודים לבוא להתפלל?

השאלות האלו לא נועדו כדי להצית את הסקרנות בלבד, אלא הן חלק מעבודתו רחבת ההיקף של דניאל גורדון, האיש שנענה לאתגר, ולאחר עשרות שנים בהן שליחי חב"ד פזורים ברחבי העולם ופועלים כמעט בכל נקודה על פני תבל, הוא פנה למאות רבות מהם וביקש בקשה פשוטה ולכאורה טריוויאלית: "ספר לי את הסיפור המופלא ביותר שחווית".

 

המטרה: לתעד, לתעד

"אני חושב שרוב הציבור אינו מודע מספיק לעבודת השלוחים", אומר גורדון, כאשר הוא מספר על המטרה שהסתתרה מאחורי היוזמה שאותה לקח על עצמו – הוצאת ספר שמגבש בתוכו את גולת הכותרת של הסיפורים המיוחדים ביותר של שליחי חב"ד, שיצא לאור דרך הוצאת 'לדורות'. "צריך להבין שהשלוחים פזורים ברחבי תבל, וברחבי ארץ ישראל, פעמים כל כך רחוק מהיכן שההורים שלהם גידלו אותם, לפעמים אפילו באותו מקום בדיוק, אבל כשכל חייהם מוקדשים לטובת הזולת מבחינה רוחנית וגשמית. למתבונן מהצד זה נראה אולי כמו עבודה מעניינת, אך הוא אף פעם לא נחשף לסיפורים המדהימים באמת, אותם אלו שקשה להירגע מהם. רק כשפוגשים אותם מקרוב מבינים עד כמה מדהים מה שכל אחד מהשלוחים האלו ומשפחתו חווים. עם כל אחד מהשלוחים ששוחחתי, שמעתי שוב ושוב שהוא בטוח כי בלי אותה סייעתא דשמיא והשגחה פרטית מופלאה, לא היה שייך בכלל להתקיים ולהצליח במקום בו הוא נמצא".

בהשגחה פרטית בהוצאת לדורות - שער העטיפה

אז מה, קמת בבוקר והחלטת להוציא ספר?

"ישנה אמירה חסידית ידועה: 'המופתים היו מתגלגלים מתחת לשולחן ולא היה מי שיטרח להרים אותם'", מצטט גורדון, "הכוונה בכך היא שקורים כל כך הרבה דברים מופלאים, שכבר לא עושים מזה עניין. כך תמיד סברו בחב"ד, אבל בדור האחרון הרבי ביקש דווקא כן לפרסם בכדי להפיק מכך תועלת וחיזוק. זוהי מטרת חיינו. אני אישית עוסק רבות בסיוע לשלוחים במדינות חבר-העמים לשעבר, וכך נחשפתי על הדרך לפעילות הרבה של השלוחים. בכל הזדמנות שאלתי אותם – למה אתם לא מספרים ומשתפים במה שעובר עליכם? והבנתי שמדובר פשוט בחוסר זמן, אולי גם חוסר יוזמה, כי עד היום לא היה מי שהרים את הכפפה.

"בפועל, מה שקורה הוא שכאשר הסיפורים האלו מתרחשים הם בדרך כלל לא מתועדים, אלא במקרה הטוב עוברים מפה לאוזן. לפעמים אנשים שומעים ומספרים עליהם לחבריהם, אבל הם אף פעם לא מקבלים את מלוא הבמה הראויה להם, כז'אנר מיוחד בפני עצמו. לא כל הסיפורים הם ניסים מבחינת ההגדרה, נכון יותר להגדיר אותם כהשגחה פרטית מופלאה או כמאורע שמימי. פעמים רבות ניתן לראות שדברים פשוט קורים בעיתוי הנכון, בזמן הנכון ועם האנשים הנכונים.

סטודנט מברך על ארבעת המינים באנגליה

"לאחר שנחשפתי למעשים הללו, גיליתי שיש הרבה יותר סיפורים מאלו שיכול להכיל הספר. כי למעשה, שוחחתי עם שלוחים כמעט בכל רחבי העולם וניצלתי את העובדה שאני דובר אנגלית, מה שאפשר לי גישה ליותר רבנים. היו גם מעטים שתקשרתי איתם בעזרת מתווכים בשפות רוסית, צרפתית או ביידיש. היה מעניין לראות שחלק מהשליחים מיד התלהבו כששמעו את הרעיון ועוד באותה שיחה 'שלפו' סיפור מיוחד במינו שממש 'היו חייבים להוציא מהבטן', והיו כאלו שביקשו זמן כדי לחשוב. לפעמים לקח להם יום או יומיים ואפילו שבועיים עד שחזרו עם סיפור. היו גם כאלו שטענו שאין להם בכלל מה לספר, אבל אחרי שלחצתי עליהם הם מצאו משהו ולא הבינו למה אני מתפעל כל כך. 'אצלי זה מאורע יומיומי - שגרת חיים', הם אמרו בפשטות אמתית.

"גם אני בעצמי חוויתי סוג של השגחה פרטית במהלך הכתיבה, כאשר יצרתי קשר עם שליח אמריקאי שרעיון כתיבת הספר מאוד מצא חן בעיניו, והוא עזר לי עם מאגר סיפורים שאסף משליחים שהכיר באופן אישי. כך יצא שבסופו של יום זכינו ליצור ספר עם סיפורי שלוחים מהרבה מאוד מדינות שונות – הודו, אוקראינה, ארה"ב, מדינות שונות באירופה, ברוסיה, ועוד, ועוד. היה מעניין לגלות איך כל שליח פועל בצורה אחרת מחברו, כי בסופו של דבר כל אחד מתאים את אופי הפעילות ליכולותיו ולטבע שלו. יש שליחים שהם מאוד טובים בדיבור ובעיקר מוסרים הרצאות ושיעורים, יש כאלו שמצוינים בהפקת אירועים, יש אנשי חינוך שמקרבים אנשים 'אחד על אחד', יש גם עסקנים. כל אחד פועל מהכיוון שלו. 

"יש גם הרבה פעילויות שמשתלבות עם התרבות המקומית והן אלו שיוצרות קוריוזים כל כך מעניינים. כך למשל היה עם סוג של אירוע שהתרחש בארה"ב, בו השליח תקע בשופר. בדיוק אז עבר מאחוריו כלב והנביחות שהוא נבח, היוו חיקוי מושלם לתקיעות השופר. הכל הוסרט כמובן והפך לוויראלי ברשת. נכון שזה יכול לקרות בכל מקום, אבל ההתלהבות הגדולה הגיעה ללא ספק בגלל שמדובר בקהל אמריקאי. מי שמכיר את המנטאליות האמריקאית מבין עד כמה שמתאים להם להתלהב מכזה דבר, לעומת מקומות אחרים בהם התרבות יותר קשוחה ורצינית".

הכלב המילל שתקע יחד עם השופר - ארצות הברית

מאיזה סיפורים אתה הכי התרגשת?

"האמת היא שכל הסיפורים ריתקו אותי מאוד, אבל כמובן שהיו כאלו שנקשרתי אליהם במיוחד. בראש ובראשונה אחד השליחים שראיינתי הוא גיסי הרב הולצברג שמתגורר בעיירה באוקראינה בשם בליאצ'רקוב שיש לה עבר חסידי מרתק. הבעל שם  טוב ביקר שם כמה פעמים והיו בה גם חצרות חסידיות מגוונות. הזדמן לי לבקר את גיסי בעיירה, וכשהוא סיפר לי סיפורים מדהימים כמו על איך שהם הוציאו ילדה יהודיה מבית היתומים המקומי, ואיך שהחזירו כומר לצור מחצבתו, שכן הוא היה בעצם יהודי, זה היה בשבילי כמו להלך בין מראות שאני מכיר ורחובות שהסתובבתי בהם.

הכומר היהודי ששב לצור מחצבתו - אוקראינה

"ישנו סיפור נוסף שנחרט בליבי, דווקא על ילד שגר במזרח הרחוק ושאיפת חייו הייתה לטוס לחבר שיוכל לשחק איתו, ילד יהודי כמוהו, בן של שליח ממדינה סמוכה שגדל על אותם ערכים ורק הוא יכול להבין אותו. הילד הגיע לשדה תעופה, אבל בשל קשיי הבירוקרטיה לא נתנו לו לעלות על המטוס והוא כמעט נשלח הביתה. בהשגחה פרטית מופלאה בדיוק עבר שם שליח אחר לכאורה בטעות, הוא עזר לו, וכך הוא נפגש עם החבר והגשים את החלום. לא יודע למה, אבל דווקא הסיפור הזה שמדבר על ילד שכל החיים גדל בשליחות, דיבר אל ליבי מאוד. גם הסיפור על סרן זיו שילון שחווה חוויה ייחודית כשהגיע לאהל של הרבי מלובביץ' מאוד ריגש אותי. שילון, שאיבד את ידו בפעולה צבאית, התבקש לומר את פרק התהילים 'שלו' באהל של הרבי. מדובר בפרק תהילים שאומרים לפי שנת הלידה. אם אתה למשל בן 35 עליך להגיד את פרק ל"ו, אם אתה בן שלוש עשרה עליך להגיד את פרק י"ד, וכך הלאה. זיו קרא את פרק כ"ה מתוך ידיעה שהוא עדיין לא חגג את יום הולדתו העשרים וחמש, שכן יום ההולדת יחול רק עשרה ימים לאחר מכן. לאחר מכן הוא יצא מהאוהל כולו מאוכזב. הוא אמר שחיפש בפרק התהילים רמז כלשהו לגבי הצלחת הטיפולים בידו הפגועה, אך לא מצא אפילו אחד. השליח שליווה אותו ביקש שינקוב בתאריך העברי בו נולד. זיו השיב: כ"ג אייר, והתברר שזהו בדיוק אותו יום. למעשה הוא היה צריך לקרוא את פרק כ"ו. כשהוא קרא אותו התגלו בו המילים: 'ארחץ בניקיון כפיי', 'אשר בידיהם', וכן המילה – 'בימינם'. מה שנתן לו כל כך הרבה כוח להאמין שידו תחזור לתפקד. המרגש מכל הוא שימים ספורים לאחר הביקור הופיע זיו לפני השליח כשהוא אומר לו בהתרגשות: 'תראה, אני מצליח להזיז את כף ידי ולעשות עם האצבעות שלום'.

סרן זיו שילון באוהל של הרבי מליובאוויטש

 

הכל בהשגחה

אם ציפיתם לקרוא ספר ברמה ספרותית מליצית וגבוהה, גורדון אומר שלא תמצאו זאת כאן. "המטרה של הספר לא הייתה להביע את היצירתיות של הכותב", הוא מדגיש, "התכוונתי לאורך הדרך לכתוב סיפורים תמציתיים וקצרים, לא מרוחים. זו גם הסיבה שאין בספר תיאורי אילוסטרציה, מזג אוויר וכדומה. היה חשוב לי לשמר כמה שיותר את הדברים בסגנון בו הם נאמרו לי על ידי השלוחים, רציתי לשמור על אוטנטיות. לא הייתי צריך לייצר דרמה, כי הסיפורים עצמם הם מספיק דרמטיים".

קבר האחים שהתגלה ברוסיה

למי אתה מייעד את הספר?

"אמנם שמעתי על לא מעט דרשנים שמשתמשים בסיפורים מהספר וכן באנשים שמקריאים אותם על יד שולחן שבת. קיבלתי הרבה משובים בסגנון הזה וכמובן ששמחתי מאוד. אבל למעשה, אני מפנה את הספר לכל אדם שמעוניין לקרוא ספר שיחבר אותו ליהדות ושיעזור לו לחוש את הנשמה היהודית שבוערת בו. כי כשרואים איך הניצוץ היהודי נמצא בכל מקום על פני הגלובוס, נראה שבאמת אין שום אפשרות להישמע אדישים".

הנקראים ביותר
הידברות שופס

מעבר לסגולה - הרב אליהו עמר

55 לרכישה

מוצרים נוספים

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

ספר קהלת עם פירוש ’נזר חכמה’ של הרב זמיר כהן

יפה באמת

הפרשה בה נולדת

שבויות

התחושות שלי - חיים ולדר

לכל המוצרים