מידע ליולדת

לידה ללא כאבים: כל מה שרצית לדעת על הרדמה אפידורלית

קדמונינו מתארים נשים צדקניות שזכו ללדת ללא כאבים, מכאן שצער הלידה אינו קללה שאי-אפשר להיפטר ממנה, קל-וחומר שאין איסור להיפטר ממנו. אין על-פי ההלכה והמסורת היהודית שום ענין לרצות בכאב, גם לא בכאב הלידה

| כ"ב תשרי התשע"ט |
אא

כאב הלידה במקרא

כאב הלידה מתואר במקרא פעמים רבות, לראשונה בפסוק הידוע – חלק מהקללה שספג כל המין האנושי – בעצב תלדי בנים, ובהמשך ככאב קלאסי, אליו נמשלו ייסורים וצרות שנפלו על עם ישראל לדורותיו. המיוחד בכאב הזה הוא שזהו כאב שסופו תקווה, סופו אושר, ולכן נמשלו לו בעיקר הכאבים הסופיים שבעקבותיהם באה הישועה, למשל כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה – כן היינו מפניך ה, ובהמשך: ...יציץ ופרח ישראל, ומלאו פני תבל תנובה. ולעתיד לבוא תתבטל הקללה הזו: בטרם תחיל – ילדה, בטרם יבוא חבל לה – והמליטה זכר!
 

מניעת כאב הלידה

קדמונינו מתארים נשים צדקניות שזכו ללדת ללא כאבים, מכאן שצער הלידה אינו קללה שאי-אפשר להיפטר ממנה, קל-וחומר שאין איסור להיפטר ממנו. אין על-פי ההלכה והמסורת היהודית שום ענין לרצות בכאב, גם לא בכאב הלידה. מעולם לא עלה הנושא בדורות הקודמים לדיון הלכתי, מרוב פשטותו, בניגוד לגישות נוצריות מסויימות הרואות בקללה – ציווי. ההתחשבות בכאב הלידה היא כה גדולה, עד שלמרות החשיבות שבמצוות פרו ורבו, ולמרות האיסור הגדול שיש על-פי ההלכה במניעת הריון [כמובן כשאין סכנה] – התירו כבר לפני דורות רבים חלק מהפוסקים לאשה המצטערת יתר-על-המידה בלידותיה לשתות כוס של עקרין, כדי להימנע מהריונות שיביאו בעקבותיהם את כאב הלידה.
החשש היחיד העומד בפני פוסקי דורנו הוא שהאילחושים למיניהם יכניסו למצב של סכנה את היולדת או את עוברה, ושהשיקולים הרפואיים ישמרו על יחס ערכים נאות בין ייסורי האשה לבין בריאותה ובריאות וולדה. אם נוסיף על כך את הגישה הזהירה באופן כללי של הרבה מהפוסקים הגדולים – נוכל להבין את ההסתייגות המסויימת שיש לחלק מן הפוסקים מפני שיטות אילחוש חדשות, בעיקר אילחוש אפידורלי [epidural, על-קשיתי]. למעשה בשעת צורך גם הפוסקים המחמירים ביותר מקילים בענין זה.
כאמור, למרות הקללה בעצב תלדי בנים שמלווה את האשה מזמן בריאת העולם – יש כיום אמצעים לטשטש עצב זה. נעסוק בעיקר בשיטת האילחוש האפידורלית, המקובלת יותר ויותר כאמצעי להקלת כאב הלידה.

 

האילחוש האפידורלי

ההרדמה האפידורלית נמצאת בשימוש, בניגוד למה שמקובל לחשוב, כבר קרוב למאה שנה. השימוש בה החל לצורך ניתוחים אורטופדיים, בעיקר בפלג הגוף התחתון. למיילדוּת נכנסה ההרדמה האפידורלית לפני למעלה משלושים שנה. בספרות העולמית מתוארת שכיחות השימוש בהרדמה זו כנעה בין 20% בבתי חולים אוניברסיטאיים שונים לבין 80% בצרפת למשל. נשים רבות נמנעות מלהשתמש בשיטה זו עקב חששות הנובעות מההנחה שהרדמה זו נחשבת עדיין פעולה נסיונית, שלא נצבר בה נסיון מספיק; כאמור הנחה זו אינה נכונה.
מהי הרדמה זו? מדובר על הרדמה מקומית המבוצעת על-ידי החדרת חומר מאלחש לרווח האפידורלי, שהוא המרווח שבין ה-דורה (השיכבה החיצונית הקשה המקיפה את חוט השידרה) לבין המרווח הקשתי (הפנימי יותר), שבו נמצא נוזל המקיף את חוט השידרה. חוט השידרה הוא מרכז עצבים הנמצא בתעלת השידרה, שהיא חלל העובר לאורך חוליות השידרה עד למוח. מטרת הזריקה לשתק את העצבים התחושתיים בחוט השידרה ולא את העצבים המוטוריים, על-מנת לשתק את הכאב של האשה, ומאידך לאפשר את המשך פעילות השרירים.

 

כיצד מבצעים הרדמה אפידורלית?

האילחוש האפידורלי נעשה בשלבים: בשלב הראשון האישה מקבלת כמות של 1-2 ליטר נוזלים לווריד, על מנת למנוע ירידה בלחץ דמה, העלול להיגרם עקב הרפיה של שרירי דופן כלי הדם בעקבות הזרקת חומר ההרדמה למרווח האפידורלי של חוט השידרה.
בשלב השני האשה נבדקת על-ידי רופא מרדים. הרופא שולל הוריות-נגד להרדמה אפידורלית [שנדון בהם בהמשך], וכן בודק את מבנה הגב של היולדת על-מנת למצוא את המקום המתאים להחדרת המחט בין החוליות.
בשלב השלישי האשה מושכבת על צידה בכיפוף מירבי, כשהברכיים כפופות וצמודות לבטנה, או כשהיא יושבת וכפופה כיפוף מקסימלי קדימה.
בשלב הרביעי מבוצע חיטוי קפדני במקום שנבחר להחדרת המחט, מוזרקת הרדמה מקומית לעור, ואח"כ מוחדרת מחט עבה לרווח האפידורלי. המרדים מזהה שאכן המחט נכנסה למקום המתאים, וזאת כאשר הוא מרגיש שנעלמת ההתנגדות של הרקמות לכניסת המחט, דהיינו שהוא חדר לתוך המירווח האפידורלי. הפעולה דורשת מיומנות של המרדים, וכמו כל פעולה חודרנית דרושה הסכמה מראש (ובכתב) של האשה.
בגמר הכנסת המחט למקום המתאים מחדירים במקומה צינורית דקה, כדי לאפשר להוסיף מנות של חומר במשך הטיפול הרפואי כאשר זה ידרש (בערך פעם בשעה). החומר שהוחדר לתוך המירווח האפידורלי מתפשט אט אט וגורם להרדמה של שורשי העצבים. זוהי שיטת ה-single bolus, המתן במנות קטנות. קיימות עוד שתי צורות מתן: האחד הוא מתן מתמשך וממושך, והשני הוא מתן הנשלט על-ידי החולה – patient-controlled analgesia  (PCA).
מאת ד"ר חנה קטן, מומחית ברפואת נשים ופריון
 
לפניות אל מחלקת אמ"א – סיוע, ייעוץ והכוונה לנשים למניעת הפסקות היריון: טל' 073-2221333, נייד 052-9551591. מייל  kalina@htv.co.il
 
 

דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (76 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים
שוקלת הפלה? צרי קשר כאן