פורים

פורים: היום בו הכל התהפך

ימי הפורים, הנחגגים בי"ד וט"ו באדר, הם ימי הודאה על הנס שנעשה לעם ישראל בתקופת מרדכי ואסתר. אז, בימים שבשנים שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניין בית המקדש השני, גזר אחשוורוש בעצת המן להשמיד ולאבד את כל היהודים ביום י"ג באדר

| י"ג חשון התשע"ד |
אא

על מה החגיגה? ימי הפורים, הנחגגים בי"ד וט"ו באדר, הם ימי הודאה על הנס שנעשה לעם ישראל בתקופת מרדכי ואסתר. אז, בימים שבשנים שבין חורבן בית המקדש הראשון לבניין בית המקדש השני, גזר אחשוורוש בעצת המן להשמיד ולאבד את כל היהודים ביום י"ג באדר. בסופו של דבר קרה בדיוק ההיפך: ביום הזה השמידו היהודים את אויביהם. סיפור נס הפורים מתואר באריכות במגילת אסתר, שנקראת ביום הפורים. מגילת אסתר מתפרשת על פני עשרה פרקים, ומתארת את ההתרחשויות שקרו במשך למעלה מ-9 שנים. הדבר הייחודי במגילת אסתר הוא, ששם ה' אינו מופיע ולו פעם אחת בכל המגילה, דבר הרומז להסתר הפנים שהיה באותה התקופה – אך גם לכך שקיימת השגחה נסתרת על כל המציאות גם ללא גילוי מובהק.

מה עושים? מצוות ומנהגי פורים רבים הם:

  • תענית אסתר – יום לפני פורים נקבעה תענית, לזכר שלושת ימי התענית שקבעה אסתר לפני בואה אל המלך אחשוורוש.
  • מחצית השקל – מקדימים לתרום כסף, זכר למחצית השקל, כדי להקדים את שקלינו לשקליו של המן, ששקל על מנת להוציא לפועל את זממו להשמדת היהודים.
  • קריאת המגילה – קוראים את המגילה בבית הכנסת בליל פורים, ולמחרת ביום הפורים.
  • משלוח מנות – מעניקים איש לרעהו מזון לסעודת הפורים, לפחות שני סוגי מאכל לאדם.
  • מתנות לאביונים – דואגים שגם לעניים יהיה אפשרות לחגוג את הימים השמחים, בכך שיוכלו לסעוד כהוגן בסעודת פורים.
  • סעודת פורים - משתה ושמחה. כנאמר במגילה, ימי פורים נקבעו להיות "ימי משתה ושמחה". כחלק ממצוות המשתה והשמחה, מוזכר בגמרא מצווה לשתות יין, ולהשתכר "עד דלא ידע בין 'ארור המן' ל'ברוך מרדכי'", זאת מפני שהנס נעשה באמצעות משתה היין שערכה אסתר לאחשוורוש.
  • תחפושות – נהוג להתחפש ביום הפורים, כדי להמחיש את הנס של 'ונהפוך הוא', וכדי להזכיר שישראל חטאו רק כלפי חוץ, אך בפנים נשארו נאמנים לה'.

משהו מעניין לסיום. חג הפורים הוא היחיד מבין החגים שנחגג שמפוצל לשני ימים. בירושלים ובשאר הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון – נחגג פורים ביום ט"ו באדר, כאשר בשאר המקומות נחגג יום לפני כן. התלמוד הירושלמי מסביר את הבחירה בימות יהושע בן נון בכך ש"חלקו כבוד לארץ ישראל" שהייתה חרבה בזמן המגילה, ועל כן הרחיקו לזמן שבו הארץ הייתה בנויה. ישנם ערים שקיימת לגביהם מחלוקת האם הן מוקפות, ולכן חוגגים בהם במשך יומיים, ביניהן: צפת, טבריה, חברון ויפו. ובחו"ל: איזמיר (בטורקיה), חאלב (בסוריה) ובגדד (בעירק).


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (89 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים