חנוכה

הדלקת נרות חנוכה - מתי מדליקים נרות חנוכה

מהו הזמן הראוי ביותר להדלקת הנרות? מה עדיף - להדליק בשעה מאוחרת או להגיד לאישה להדליק בזמן?

| כ"ד כסלו התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

צאת הכוכבים

לכתחילה צריך להדליק את הנרות מיד בתחילת הלילה שהוא זמן צאת הכוכבים [16:55 בערך], ולא קודם לכן. וכמו שכתב מרן בשולחן ערוך (סימן תרע"ב סעיף א): "אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה [צאת הכוכבים], לא מאחרים ולא מקדימים". עכ"ל. וכן נוהגים בני ספרד. (סב)

 

בני אשכנז

יש מבני אשכנז הנוהגים להדליק בצאת הכוכבים כדעת מרן השולחן ערוך. ויש הנוהגים להדליק בשקיעת החמה [16:45 בערך]. ומכל מקום גם המדליקים בשקיעת החמה ישתדלו לתת כמות שמן מרובה שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. (משנ"ב סימן תרע"ב ס"ק א. סג. ת"ה צב)

 

בשעת הדחק

מי שנאלץ לצאת לדרך קודם השקיעה, יברך וידליק מזמן "פלג המנחה" [דהיינו כשעה ורבע לפני צאת הכוכבים לפי שעות זמניות, בערך: 15:50 (משנ"ב סימן תרע"ב ס"ק ג)]. ויקפיד לתת שמן רב שידלק עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. (סימן תרע"ב ס"א. סט) ועיין להלן בדין זמן ההדלקה שבבית הכנסת.

 

עד מתי מדליקים

מי שלא הדליק מיד בתחילת הלילה, לכתחילה ידליק בתוך חצי שעה מתחילת זמן ההדלקה. ואם עברה חצי שעה ולא הדליק, רשאי לברך ולהדליק כל הלילה, ואפילו הגיע כבר סמוך לסוף הלילה [וכגון שהגיע לביתו מטיסה מחוץ לארץ], ונשאר לו פחות מחצי שעה עד עלות השחר, יברך וידליק את הנרות עד עלות השחר [5:05 בבוקר בערך]. (סב, סד, סז)

המדליק בשעה מאוחרת מאוד, טוב שיעיר אחד או שניים מבני ביתו, כדי שיהיו נוכחים בעת ההדלקה לפרסום הנס. אולם אם לא נֹח כל כך להעירם, ידליק לבדו, שהריהו כאדם המתגורר לבדו בביתו, שחייב לברך ולהדליק בכל לילה. (סד. ת"ה צט)

 

מהו סדר הברכות בהדלקה, ובאיזה אופן מדליקים את נרות חנוכה? צפו בסרטון ההדרכה

 

זמן תפילת ערבית

יש לדעת, כי רשאי כל אדם בכל ימות השנה, להתפלל תפילת ערבית מזמן "פלג המנחה", אלא שצריך לחזור ולקרוא קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים. וכך נהגו גדולי ישראל ספרדים ואשכנזים כאחד, שנים רבות בארץ ישראל ובחוץ לארץ. אמנם כיום בארץ ישראל הרבה מבני אשכנז מקפידים שלא להתפלל תפילת ערבית אלא לאחר צאת הכוכבים, ותבוא עליהם ברכה. ומכל מקום אף להם, אם יש איזה צורך שהוא להתפלל מוקדם, בודאי שרשאים להתפלל מ"פלג המנחה", ובפרט אם יש חשש שאם ימתינו לאחר צאת הכוכבים, יצטרכו להתפלל ביחיד, שבודאי עליהם להתפלל במנין ב"פלג המנחה", ולא ביחיד בצאת הכוכבים. וכמבואר בחוברת "השבת בהלכה ובאגדה".

 

איזו מצוה קודמת?

שתי מצוות הבאות לפנינו לעשות, איזו מהן צריכים להקדים? כלל גדול למדונו חז"ל (מסכת שבת דף כג עמוד ב): "תדיר [תמידי] ושאינו תדיר, תדיר קודם". דהיינו, שאם מצוה אחת תמידית, והמצוה השניה אינה תמידית כמו הראשונה, יקדים את המצוה התמידית יותר, ואחר כך יעשה את המצוה השניה.

אי לכך, בלילות חנוכה שבאות לפנינו עתה שתי מצוות: א. תפילת ערבית. ב. הדלקת נרות חנוכה. מכיון שתפילת ערבית תמידית, שבכל יום קיימת המצוה להתפלל ערבית, ולעומת זאת מצות הדלקת נרות חנוכה, היא שמונה ימים בשנה, לכך צריכים אנו להקדים ולהתפלל ערבית, ואחר כך להדליק נרות חנוכה.

ומאחר ולדעת מרן השולחן ערוך, זמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים, צריכים בני ספרד להקדים ולהתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים, כדי שבגמר תפילת ערבית ילכו לביתם, וידליקו את הנרות מיד בצאת הכוכבים. ועל כל פנים, אם נזכר בשעה מאוחרת יותר, באופן שאם יתפלל תחילה ערבית, יעבור זמן חצי שעה מצאת הכוכבים, רשאי להדליק קודם ואחר כך להתפלל ערבית. (עא. ת"ה קה)

 

קריאת שמע קודם נר חנוכה

המתפללים ערבית קודם צאת הכוכבים, מאחר וצריכים הם לחזור ולקרוא קריאת שמע בזמנה לאחר צאת הכוכבים, ישימו לב לקרוא קריאת שמע קודם שידליקו נר חנוכה, כיון שקריאת שמע היא תדירה, וקודמת להדלקה שאינה תדירה. (עא)

מי שהגיע לביתו אחר חצי השעה מצאת הכוכבים, ולא התפלל עדיין ערבית, יקדים להתפלל ערבית, מאחר והיא תדירה, ויש בה גם קריאת שמע שהיא מן התורה, וקודמת להדלקת נר חנוכה שאינה תדירה והיא מדברי חכמים. (עא)

 

זריזים מקדימים

ראוי ונכון מאוד להכין את השמן והפתילות מבעוד יום, כדי שמיד בבואו מבית הכנסת בצאת הכוכבים, ידליק את הנרות ולא יתעכב בהכנתם. (משנ"ב תרעב סק"א)

 

בני אשכנז

הנוהגים מבני אשכנז להדליק נרות חנוכה בשקיעה, אם מקפידים הם להתפלל ערבית לאחר צאת הכוכבים, ידליקו את הנרות ואחר כך יתפללו ערבית. אולם אם קרה והתעכבו ולא הדליקו בשקיעת החמה, והגיע צאת הכוכבים, יקדימו להתפלל ערבית ואחר כך ידליקו. אך אם עד שיתפללו יעבור זמן חצי שעה מצאת הכוכבים, רשאים להדליק קודם ואחר כך להתפלל ערבית, כנ"ל. (משנה ברורה סימן תרעב סק"א)

 

"ותלמוד תורה כנגד כולם"

בתי הכנסת היקרים שמתקיימים בהם שיעורי תורה מידי ערב לאחר תפילת ערבית, טוב שידחו את השיעור לשעה מאוחרת יותר, כך שיספיקו הציבור להדליק בביתם בזמן, ולשהות מעט עם בני ביתם, כדי לספר להם על נפלאותיו של הבורא יתברך, ולאחר מכן יחזרו לשיעור וילמדו כמידי יום. אולם אם קיים חשש שאם ילכו לביתם, מקצתם לא יחזרו לשיעור מחמת עצלותם או מחמת שיש מרחק מביתם לבית הכנסת, לא יבטלו את השיעור, אלא יקיימוהו בשעה הקבועה כמידי יום, ואחר כך ילכו לביתם וידליקו את נרות החנוכה בשמחה וגיל. וטוב שיכריזו לאחר השיעור, שלא ישכחו להדליק את נרות החנוכה. (עג)

אף על פי שלכתחילה יש להדליק בחצי השעה הראשונה מצאת הכוכבים, אבל במקום שיש חשש של ביטול תורה ובפרט תורה של רבים, ידליקו מאוחר יותר בסיום לימודם. וכמו שכותב המאירי: יראה לגדולי הדורות שלפנינו שלא נאמר שיעור זה של חצי השעה הראשונה, אלא לזמנים ההם שהיו מדליקים נרות חנוכה בחוץ, וצריך היכר לעוברי דרכים, אבל בזמן הזה הואיל ואין אנו צריכים אלא להיכר של בני הבית, ידליק מתי שירצה. וגדולי הרבנים הצרפתים התירו להדליק עד עמוד השחר, וכן נוהגים שם בני הישיבות להדליק נרות חנוכה לאחר שעומדים מבית המדרש. וכן כתבו בספר המאורות, התרומה ועוד. (עד)

 

בתי הכנסת האוהבים תורה

שאלה: בתי הכנסת האוהבים את התורה ולומדיה, ושמחים לזכות את הציבור בקביעת עיתים לתורה, ועל כן מקיימים שיעור בהלכה ובאגדה בכל יום כרבע שעה בין מנחה לערבית, היאך יתנהגו בימי החנוכה שלא להפסיד את השיעור, ומאידך שיספיקו הציבור להדליק מיד בצאת הכוכבים?תשובה: ישנה עצה טובה להקדים

את תפילת המנחה ברבע שעה, ולאחר מכן ידליקו את הנרות בבית הכנסת, וימסרו את השיעור הקבוע ויתפללו ערבית, וכך לא יתבטלו מלימוד התורה, וגם יספיקו להדליק בביתם בצאת הכוכבים. ומכל מקום אם לא מסתדר מכל סיבה שהיא להקדים את תפילת המנחה, לא יבטלו את השיעור בשום פנים ואופן, אלא ימסרוהו וידליקו בביתם לאחר צאת הכוכבים.

 

אברכי כוללים

המנהג הרווח הוא שאברכי הכוללים המסולאים בפז ה' עליהם יחיו, לומדים עד שעה ארבע אחר הצהריים, ומתפללים מנחה וערבית, והולכים להדליק בביתם בזמן, במעמד כל בני ביתם, כדי לספר להם על נסיו ונפלאותיו של הבורא יתברך, ולהשריש את האמונה בליבותיהם. וישנם שלומדים ברציפות מהבוקר עד שעה ארבע, ומארגנים ארוחת צהרים עם שירה ודברי תורה, כדי למנוע את ביטול התורה של זמן ההליכה לבית והחזרה. ואולם, יש להבהיר ולדעת, כי אברכים שיודעים שאם יבואו לביתם מוקדם, או שאם יבטלו את מנוחת הצהריים שלה הם רגילים, יגרם להם ביטול תורה, הנכון שילמדו כסדר לימודם הרגיל בכל יום, ואז יבואו לביתם להדליק נרות במעמד כל בני ביתם. (עה. א רסו)

 

לא נמצא בבית

מי שיודע שלא יגיע הלילה לביתו, מכל סיבה שהיא, יאמר לאשתו מראש שתדליק את הנרות ותברך, ובכך יוצא ידי חובתו. וכן רשאי הבן הגדול מגיל בר מצוה ומעלה, להדליק. ומכל מקום לבני אשכנז, אם הוא נמצא במקום שיכול להדליק, טוב שמלבד הנרות שהדליקו בביתו, ידליק גם הוא במקום שבו הוא נמצא, אך בלי ברכה. (קמט. ת"ה לט)

מי שלא היה בביתו בלילה הראשון, ואשתו ברכה והדליקה, בלילה השני כשמדליק, יברך גם "שהחיינו". (הב"ח, הרמ"ץ, פרי חדש, אליה רבה, אשל אברהם מבוטשאטש, בגדי ישע, שואל ונשאל, שבט הלוי, הגרי"ש אלישיב. קלח)

 

האיש מאחר

מי שיודע שיגיע הלילה לביתו בשעה מאוחרת שכבר ילכו בני ביתו לישון, עדיף שיאמר לאשתו שתדליק בזמן, מאשר שידליק הוא עצמו מאוחר יותר.

מי שיודע שיאחר את זמן ההדלקה, אך לא בשעה מאוחרת כל כך שילכו בני ביתו לישון, אף שמן הדין היה עדיף לומר לאשתו להדליק בזמן, מכל מקום הניסיון מוכיח שלא דומה הדלקת החנוכיה שהאבא מדליק להדלקת החנוכיה שהאמא או מישהו אחר מבני הבית מדליק. כי כשהאבא מדליק, אזי לאחר ההדלקה יושב עם אשתו וילדיו ומבאר להם את משמעותם של הימים הללו, ומספר להם בניסיו ונפלאותיו של השם יתברך, כמבואר לעיל בשער האגדה. רמת השמחה היא אחרת, ויש לתת לזה חשיבות מרובה, כי השמחה בקיום המצוות מקנה לילדים הרבה כוח, רצון וחשק להתמיד במצוות ולא להרפות חלילה. בעוונות הרבים, הרחוב היום מציב הרבה נסיונות, וכמה נערים שסטו מן הדרך, לבסוף חזרו מחמת הזכרונות היפים מימי הקטנות, ממעשי המצוות של האבא בהתלהבות ובשמחה של מצוה. אשר על כן, במקרים אלו עדיף שהאבא ידליק במעמד כל בני הבית, מאשר שאחרים ידליקו בזמן. וכן היה מנהגו של מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, שבהיותו הרב הראשי לישראל, היה נוסע מידי ערב בימי החנוכה לכנסים בכל הארץ, כדי לזכות את הרבים בדברי אלוקים חיים ולהדליק בהם את הניצוץ הקדוש והטהור, והיה חוזר לביתו בשעה 11 או 12, ואז היה מדליק את החנוכיה עם בני ביתו המצפים והמייחלים לבואו.

 

מכאן נלמד כמה חשוב שכל אב ישתדל להיות בביתו בלילות החנוכה, ואפילו אם הוא מוכרח לצאת לרגל עסקיו לכמה ימים לחוצה לארץ, יעשה את כל המאמצים לדחות את נסיעתו לאחר ימי החנוכה, וזכות מצוה זו של חינוך הבנים, תעמוד לו לפרנסה טובה בכבוד בנחת ובשמחה, ויזכו הוא ואשתו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ביראת שמים טהורה ומדות טובות, אמן. (עיין עמוד עו)

 

האשה מאחרת

על כל אשה לתת את דעתה ולשים לב להיות בבית בשעת ההדלקה, כנזכר לעיל שכאשר ההדלקה נעשית בחיק המשפחה עם האב והאם, משמעותה אחרת לגמרי, אך במקרה שמשום מה האשה מאחרת את זמן ההדלקה, יש להתבונן בכל מקרה לגופו אם להמתין לה או לא, והעיקר שלא יפגע השלום בבית חס ושלום, כי יש אשה המקפידה על זה, ויש שאינה מקפידה, על כן יעשה בחכמה ובתבונה, וטוב שיתייעץ עם חכם מורה הוראה, והכל על מקומו יבוא בשלום.

כתב הרמב"ם (הלכות חנוכה פ"ד הי"ב): מצות נר חנוכה, מצוה חביבה היא עד מאוד, וצריך כל אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו. ואפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק. הרי שאין לו אלא פרוטה אחת, ולפניו לקנות או נר לשבת או נר לחנוכה, או שלפניו לקנות נר לשבת או יין לקידוש, נר שבת קודם, משום שלום ביתו, שהרי שם השם נמחק כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום". ע"כ. הרי לך שעם כל חשיבות ומעלת נר חנוכה וחביבות פרסום הנס, עדיין נר שבת קודם ויוותר על מצות הדלקת נר חנוכה, כיון ששלום הבית עדיף.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (83 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים