כל התכנים של הרב זמיר כהן

אלפי שנים הגן האדם על עצמו ונלחם באויביו באמצעות חרב וחנית. רק בשנת 1869 גילה הכימאי הנודע אלפרד נובל את האפשרות לגרום לפיצוץ באמצעות תערובת של חומרים כימיים שונים, ומכאן קצרה היתה הדרך לייצורם של אמצעי לחימה שונים המבוססים על התפוצצות

לאחר שהתבוננו בהתפעלות בפלאי הבריאה המעידים על כוח עליון מתכנן ובורא, וראינו את דבריהם הנלהבים של רבים מגדולי המדענים, כדאי לעמוד על נקודה שבוודאי מעסיקה רבים מאיתנו: ריבוי הדתות בעולם

מדוע הקב"ה היה צריך להתייעץ עם המלאכים בבריאת האדם? האם לא היה יכול לקבל את ההחלטה לבדו?

בשנים האחרונות התנועה הפמיניסטית איבדה מזוהרה. מה קרה? מסתבר שאנשים מתחילים להפנים את העובדה שגברים ונשים אמנם שווים, אך שונים בתכלית השינוי. הרב זמיר כהן במאמר מקיף ויסודי

הקב"ה הביא לנו הרבה תכונות נפלאות, אך צריך להשתדל שלא נפנה אותן נגדו

רבים טועים לחשוב שכל עוד הם הולכים בדרך התורה – זה מספיק. אך מה קורה בדור הבא?

נדמה שעוד לא היה דור כזה, בו מספר הממתינים לזיווגם הינו כמעט בלתי נתפס. האם הדבר תלוי בי או בגזרת שמים? האם ייתכן שהחמצתי את זיווגי עקב טעות? האם עלי לבצע סגולות כלשהן? הרב זמיר כהן מציג את גורמי העיכוב

האדם מושפע מהסביבה, ומכאן החשיבות העליונה לבדוק מה נכנס אלינו לבית ולנשמה

"לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו, ויהיה קרוב לשלשול מעט. וזה כלל גדול ברפואה: כל זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי, חולאים רעים באים"

בניגוד לתחושה הרווחת כי ריבוי אכילת מזון בריא מוסיפה בריאות, האמת היא שאחד מגורמי המוות הוא מזון מיותר המוכנס לגוף בהפרזה - גם אם כולו מורכב מחומרים בריאים בלבד.

אומרים חז"ל בתלמוד ירושלמי ובמדרש בדבר גורמי עיתוי המוות, כי "תשעים ותשעה בפשיעה [משום שפשעו בשמירת בריאותם], ואחד בידי שמים"

אם מישהו היה יודע איזה תהליך מורכב ומסובך עובר המזון עד שהוא מגיע לקיבה, ומשם לשאר האיברים, הוא היה מביע התלהבות רבה. ראיון מרתק עם פרופ שמואל אדלר, על נפלאות הבריאה במערכת העיכול האנושית

איך זוכים לאושר תמידי על אף כל המחסורים? הסוד טמון בהסתכלות נכונה

לפני התפוח בדבש, עצרו לרגע וחשבו: אחד הכללים היסודיים בכשרות הוא "היוצא מן הטמא – טמא, והיוצא מן הטהור - טהור". הרי הדבורים אסורות באכילה. אז כיצד הדבש שהן מייצרות מותר באכילה? מאמרו של הרב זמיר כהן

אחת המצוות שנראות תמוהות לכאורה היא מצוות שילוח הקן. אכן זהו רק במבט ראשון, אולם בעומק הפשט טמון בה מסר חינוכי גדול

כשאדם מבקש להביע עמדה בענייני אמונה – הוא חייב להישמר מנגיעות אישיות. מסתבר שכל אחד נדרש לשופטים ושומרים לעצמו

שמות בעלי החיים הטמאים מספקים לנו הצצה למסרים הטמונים מאחורי האיסורים השונים

מאז ומעולם סיקרן המוות את אנשי העולם. מה קורה לאחר שנפרדת הנשמה מהגוף? האם אמינות העדויות בדבר המעבר במנהרה והמפגש עם ישות של אור חמה ונעימה? האם הנפטרים אכן פוגשים את קרוביהם שנפטרו?

בעשרות השנים האחרונות הולך ומתפרסם בקרב קהיליית המדענים בכל רחבי העולם מחקר עולמי מרתק, לפיו העולם הירוק שנראה לנו חסר חיים ומשולל רגשות, אינו כזה כלל וכלל! אדרבה, הוא בעל תחושות ורגשות עזים!

כותב התורה מתחייב לדורות עולם שכל בעל חיים אשר יגיע לידינו אם אינו אחד מארבעת בעלי החיים הנ''ל, ומצאנו בו סימן טהרה אחד, אזי בהכרח יימצא בו סימן הטהרה הנוסף