סבא וסבתא שלי

שירה ישראלי עשתה את הבלתי יאומן כאשר יזמה פרויקט בו חברים מאות בני נוער המתעדים סיפורים של שורדי שואה. "את הסיפורים של סבא וסבתא שלי לא אזכה לשמוע, אבל לפחות אחרים יספרו", היא מרגשת

תמונות המשפחה שלי מעלות אצל כולן את התמונות המשפחתיות שלהן, או את אלה שהן היו רוצות. פרק י"ח מתוך הספר "איך לא ידעתי", המתפרסם באתר הידברות מדי שבוע

ביקשתי ברכה. היא שפעה ברכות בכל תחום ובכל סוג, ולפני שהלכנו היא אמרה לבעלי: "נו, יהיה לך קשה לנהוג עכשיו עם כל הברכות..." – מילות פרידה לסבתא מילי, האישה הפשוטה שהייתה לאגדה

סבא רבא שלי, הגאון ר' שמואל בן קיקי זצוק"ל, היה אחד מגדולי הרוח אשר לא זכה שנתפרסם שמו כראוי, וכל הספרים אותם חיבר במשך שנים רבות לא עלו על מכבש הדפוס. הנה אחד משיריו

"כל חייו עבד לפרנסתו, אבל את אהבת התורה שלו אפילו הגרמנים לא הצליחו להשמיד" ציפי יהל נפרדת מסבא שלה

לפני שעלתה סבתא לרכבת, היא עברה בחנות תכשיטים. המוכר אמר לה שאלה זמנים מסוכנים, ושמוטב לה להסיר את השרשרת שענדה, שעליה היה כתוב בעברית ״שמע ישראל". אבל סבתא רצתה את השם איתה תמיד – וקנתה שרשרת שעליה היה כתוב בערבית "מאשה אללה", השבח לאל. ואז הגיעו החיילים המצרים

כשהייתי עושה איזו מצווה, אבא היה שמח ומפרגן לי. בכל מוצאי שבת, הוא היה לומד ומלמד זהר בבית הכנסת, ובימי שישי היה מספר לי מעשיות צדיקים. בליל שבת היינו מסבים לשולחן שבת, ואבא היה מקדש בהתלהבות. לעילוי נשמתו

סבא נפטר יום לפני תשעה באב, היום הנורא, חורבן הבית. יום שמסמל את המחסור באהבת חינם. וכמה סבא מסר על זה נפש. כמה היה אכפת לו להשכין שלום בין אנשים שאפילו לא הכיר. כמה הוא בעצמו מחל לאחרים, ואמר, "אין דבר, הכל בסדר"

כשעלו לארץ, אמר סבא לסבתא סוליקה, בואי ניסע לקברי צדיקים ונתפלל לבן זכר. הם נסעו והחלו להתפלל, ופתאום פנה סבא לאשתו, וביקש ממנה להפסיק. הודיעו לו משמיים שרק ילדה אחת תהיה לו. לעילוי נשמתו של רבי משה בן רחל למשפחת פחימה

יום אחד, ביום שישי בשבוע, סבא אברהם הלך לשוק במרוקו וביקש מהמוכר למכור לו תבלינים. המוכר, כשראה אותו בלבוש פשוט וחליפה ישנה מאוד, עושה רושם של עני, סילק אותו בצורה מבזה. אותו סבא צדיק לא ענה למוכר, ופשוט הלך