עמדו בפניי 2 אופציות: או שאמי תתגייר איתי, או שהיא תתאים את הבית לאורח חיים דתי עבורי. אך היא סירבה. כך עברו להם שנים של תסכול. מצד אחד קיים פתרון למצב שלי – להתגייר - אך מצד שני, את הפתרון לא ניתן להוציא לפועל, כל עוד אני עדיין לא בת 18
"נענשתי קצת הרבה בחיים עבור ילדה בת 14" אמרתי לעצמי. אבי נפטר, והייתי צריכה לגדול למציאות ללא אבא, וללא אחים ואחיות. אז עכשיו אצטרך להכיל גם את הבשורה הזאת? מיומנה של גרת-צדק, פרק שני (ואמיתי לחלוטין, לכל המתעניינים)
"אני כן יהודייה" אמרתי לעצמי ולה. חגגתי את החגים היהודים, צמתי בכיפור ובעצם לא הכרתי אף דבר אחר. בלבי ובעמקי נשמתי ידעתי שאני חלק מהעם, אך בכל זאת נכפה עליי להיות שונה. "מיומנה של גרת צדק" – מדור חדש באתר הידברות, חלק #1
