כל התכנים של הרב ראובן אלבז

איננו יכולים לבוא עם אותם הנהגות שהתנהגו קודם לכן. בחודש זה נכנסים אנו להיות בני מלכים, עכשיו צריך להיזהר בכל מילה ומילה שמוציאים מהפה, ללמוד בהתמדה ולהתפלל מעומק הלב, כיוון שהמלך נמצא איתנו

על ידי כך שיענה חולה זה אמן, יבראו ויהיו לו מלאכים רבים שהם יהיו לו למליצי יושר, ולכן כדאי הוא הדבר לעשות כן, ומי יודע שאולי בזכות זה יזכה להאריך ימים

כל תפילה שאדם מתפלל - עושה רושם בשמים. אצל בני האדם, אם לא נתת כלום - זה אפס, ואין ערך לאפס. אבל אצל הקב"ה זה לא כך, אצל ה' יתברך גם לאפס יש ערך

האם עם ישראל באמת רבים ככוכבי השמים? הכמות נמדדת לא רק במספר, אלא בעיקר - באיכות

"אני הבאתי בכוח הדיבור ראייה כי הדיבור הוא החשוב ביותר, ואיך הוא מביא ראייה משלי על שלו? אין לו רשות להשתמש בכוח הדיבור שלו! עליו להביא ראיות על ידי שתיקה!"...

אדם הלומד תורה בקדושה ובמסירות עד כלות הנפש, זוכה שתורתו תתקבל ותחדור בכל מקום

אדם שמסיר ומסלק את הקנאה והתחרות מלבו, ומתנהג בלב פתוח ונדיבות, ועושה חסדים עם הזולת, הרי שלעולם לא יפסיד מכך, והצלחתו קרובה לבוא

זה לא קל, זה לא פשוט. יש כאלה שהיו באמצע הסידורים וההתארגנות. איך אפשר לעזוב הכל באמצע ולהתחיל לנסוע? אבל זהו רצון ה'

אדם יכול לחיות חיים טובים ומאושרים, חיים של ברכה והצלחה, אלא שלעתים מזומנות הכבוד "אוכל" אותו. בגלל גאווה משוקצת הוא מסוגל להרוס במו ידיו את חייו ולרדת אל שפל המדרגה

גם אלו שהיו רחוקים לגמרי משמירת תורה ומצוות בכו. כששאלו אותם מה קרה להם, השיבו: "אנחנו מרגישים שיש כאן משהו שֶׁמְּדַבֵּר אתנו!"

זהו העיקר - מידות הטובות ודרך ארץ, בפרט בתוך הבית עם האישה, התנהגות ההורים זה עם זה משפיעה על הבנים, "להזהיר גדולים על הקטנים" – תיזהרו, הגדולים, הקטנים מסתכלים ובוחנים

מדוע מיהר הבחור מחוץ לתחום שבת, ואיך זה קשור לאמונה בקב"ה? אם יש לך אמונה, יש לך הכל

ביקש הרב מתלמידו שיחפש את העני ויתן לו את הפרוטה, ולאחר שביצע התלמיד את המשימה נרגע הרב ושמח שמחה גדולה על שהבין את המסר ששלחו לו משמים

"יראה כבודו. אשתו של הפחח אינה מכבדת אותו בשל עבודתו הפחותה, ומתוך כך נוצר מצב בו החל שלום הבית להתערער... על כן עתה, כאשר יענקל הפחח חולה - נקרתה בפנינו הזדמנות פז להשיב את שלום הבית על כנו"

מדוע הוכיח הבעל שם טוב את באיו של בית המדרש המלא בתורה, ומתי העצלות היא חלק מעבודת ה'?

לעתים סבורים אנשים שדווקא בשבת ישנה הזדמנות להרוויח הרבה יותר מימות החול, אך אין זו אלא טעות. כשיעשה חשבון לאחר מכן, יתברר לו שבסופו של דבר לא הרוויח מאומה

אנחנו, לדאבוננו הרב, איבדנו את הרגישות לרגשות הזולת. וכי יעלה על דעתנו לא להיכנס הביתה כדי לא להפריע לאשה האלמנה משירתה? וכי יעלה על דעתנו להמתין ברחוב עד שילדות תסיימנה את משחקן?

נס קריעת ים סוף היה אחד משני הדברים שעיצבו את האומה היהודית, שהפכו אותנו לעם ה', ושאיחדו אותנו עם בורא עולם בקשר בל ינותק. האירוע השני שעשה זאת, היה מעמד הר סיני

תישארו לעולם זקופי קומה, אנחנו חיילים של בורא העולם! אנחנו עם ישראל לא מרכינים את הראש שלנו בפני שום אומה ולשון, יהודים אנחנו ויהודים נמות

מובן הדבר שיש להכיר טובה ולא לזלזל באדם שעשה לך טובה, אך מה שייך להכיר טובה לחפץ דומם? וכי יש לו שכל ונשמה להבין שגומלים עמו חסד ומוקירים לו טובה?