בהלכה מעמד הקרוב הוא ברור. מצווה עליו יותר מאחרים, לסעוד את קרובו הדל, לגאול את נכסי קרובו הדל, לדאוג לבריאותו וכל שכן להצילו ממוות לחיים, ולדאוג לקבורתו. יש לו גם מעמד גואל דם כדי להרתיע שופכי דמים. אולם אין הקרוב רשאי לשלול הצלת קרובו בגלל חששותיו לייסוריו, ואין הקרוב רשאי להניאו מלהילחם מלחמות מצווה, או למנוע שלטון חוקי, מלשלחו למלחמה, ואינו מוסמך להתיר או לאסור אחר ניתוח מיתה של קרובו, רק ההלכה קובעת. במשפט הכללי מעמד הקרוב עמום, מצד אחד אין קביעות ברורות על חובותיו למען קרובו, ויש גם נטייה הולכת וגוברת לתת לו מעמד ביחס לטיפול הרפואי בקרוביו. ובאיסור ובהיתר נתיחה שלאחר מיתה, וכן מעורבות ההולכת וגוברת של הקרוב גם בענייני צבא ומלחמה ומשפט.