במשפט הכללי מתקשים להתמודד עם רצח, לא רק בגלל הכישלון החינוכי, אלא גם בגלל שתי האבחנות: רצח בכוונה תחילה ובין הריגה. השופטים מוגבלים בענישה של מאסר עולם לרוצח בכוונה תחילה, ומספר שנות מאסר להורג. לא כן משפט התורה, מלבד ייחודיותו בחינוך לערכים, הוא קבע דרגות שונות של רצח, כך שלדיינים יש מרחב תמרון, וכן נתן לדיינים סמכויות אידיאליות ופרגמטיות, וסמכויות ענישה יצירתיות, כך שלפי משפט התורה יש יכולת התמודדות עם המציאות החמורה בה אנו חיים.