חיה הרצברג

"הלכתי רחוק בשדות, הגעתי למקום שלא היה שם אף אחד והתחלתי לצעוק: 'אבאאאא! כסףףף! אני לא יכולה יותר! אנחנו חייבים כסף! מלא כסף! אבא!! תרחם עלינו ותביא לנו מהר מהר!'. יש פעמים שאתה מגיע לאיזו נקודה ויודע - אני את הבכי שלי בכיתי, את הדיבור שלי דיברתי, את האמת שלי שמעתי" – חיה הרצברג בטור מרגש על צעקות שמולידות ישועות

כל אחד מאיתנו, אם היה הולך לשעה של טיפול אצל מישהו שלמד להקשיב – ללא ספק היה נפתח לו הלב. אז איך למרות העומס הבלתי אפשרי, הרעש מסביב והיצר הרע הזה, אנחנו יכולים להגיע למעין 'שיחה מרפאה' עם הקב"ה? חיה הרצברג מלמדת איך יוצרים שיחה מרפאת עם הבורא

מכירים את זה שאתם פוגשים אדם כלשהו, ולא מבינים למה בכל פעם מחדש משהו אצלו 'מקפיץ' אתכם? חיה הרצברג בטור מיוחד של "שער הלב", שמסביר איך כל אדם שאנחנו פוגשים – הוא בעצם השתקפות של עצמנו

יום אחרי ראש השנה, והבוקר כבר מתחיל לדמות לשגרה רגילה. אני הולכת ברחוב בחזור מהמכולת, איך הכל נראה רגיל כאן, "אבא", אני מלחששת לו כהרגלי, "איך הכל נראה כאילו כלום. שני לחם שני חלב קוטג' אחד וגבינה"

"הרצון שלי, היכולת להעז להיות מי שאני, לדעת מה אני מרגישה, להיות שמחה בצורה פשוטה, לשיר כמו שילד שר, לרקוד כמו שילד רוקד, ולשמוח ולצחוק ולכאוב ולבכות, כל הדברים האלה נחסמו. נעלמו. אנחנו בוכות היום כשכואב לנו? לא., באמת לא"

כל כך הרבה עומס הצטבר לי על הכתפיים כאישה, אמא וסופרת. והכניסה הזאת, למרוץ הזה, לא מאפשרת להיות בשמחה. לא מאפשרת להרגיש את אלול באמת. ואז זכיתי להארה מתוקה מה', שהפכה הכל. "תהיי שלי". טור שני של חיה הרצברג

בתקופה הקרובה, תוכלו ליהנות מהגיגיה המיוחדים של חיה הרצברג, מי שעומדת מאחורי לא מעט רבי מכר. בצורה אישית ונשית, חיה תשתף בחוויות אישיות, בתובנות עמוקות ובתמונות מחיי היומיום שלה כאם, כאישה וכבת של הקב"ה. טור ראשון: "אלול שלי – ההתחלה"