סיון רהב מאיר

אחרי שיחה עם כמה משפחות שכולות ומשפחות חטופים, נדמה לי שהשאלה היא לא איך אפשר לחגוג את פורים השנה, אלא איך אפשר שלא לחגוג את פורים. צריך פשוט לחגוג אותו נכון

במגילת אסתר שנקרא בשבוע הבא, שבה המן רצה "להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים". זה קרה גם בשואה וזה התגלגל לשמחת תורה, אז מחבלים רצחו באכזריות את כולם, מתינוק ועד קשיש, בלי הבחנה. הטובים שוכחים לפעמים שלא כולם שוחרי-טוב כמוהם

חודש אדר החדש, חוויות בלי מצלמה, ההגדרה המיוחדת של אסף פאסי לשמחה, והשירים של ביני לנדאו שחיזקו את הלוחם

איזה מרפא ללב השבור של כולנו. איזו זכות לנגן כשעשרה זוגות של לוחמים נכנסים לחופה, הולכים להקים את הדור הבא

מטבע של כבוד, הקשר בין פרשת השבוע לבין אסון מירון, והוקרה לדיוויד מגרמן

אלפי שנים אחר כך, אף אחד לא מאמין בעגל הזהב ובעוד אידיאולוגיות שסחפו ואז קרסו. אבל אותם עקרונות עתיקים של התורה רלוונטיים מתמיד

שעה של שתיקה, בין ישראל לעמים בטיימס סקוור, האנטישמיות החדשה, והנאום של מנכ"ל מלון "כרמים" בפרידה מתושבי שלומית. וגם: מה קורה בהמשך?

הרב ישראל מאיר לאו, ניצול השואה, מרבה לדבר על כך. למה רק מתוך הכבשנים של אושוויץ, אנחנו מתאחדים, פורחים, בונים, מאירים? למה האויב צריך להזכיר לנו מי אנחנו?

השליח של וולט בעזה, היציאה בחזרה הביתה, האור שרואים מבחוץ, והזמן לשתוק קצת, ביחד

על חלקי הבריאה הפיזיים שהופכים להיות ייעוד רוחני, על עצי שיטים במדבר ועל ספר התהילים של נתן שרנסקי

נס ההצלה של החטופים בחודש אדר, ההתגייסות של עם ישראל עבור בארי, תפילה של עם ישראל כולו, וזמנה של מסיבת ההודיה

כשעוסקים בהסברה, ישראל לא יכולה לנצח בתחרות מי האומלל, מי הנעבעך, של המזרח התיכון. היא צריכה להסביר שהיא כאן בשם הצדק, האור, האמת והמוסר

מה אנחנו עושים עם מה שאנחנו שומעים, היצירה במקום האסון בשדרות, ומילים חשובות מרבי ישראל סלנטר ומהרב יעקב אדלשטיין זצ"ל

מהשטח מגיעים הרבה סרטונים ויראליים של קבלת שבת בחאן יונס, של הבדלה בסג'עייה. גם במצב של פיקוח נפש, של לחימה תמידית, מנסים לזכור את השבת סיון רהב מאיר

השליחות של אייל מבורך טויטו הי"ד, עשרת הדיברות בשנה הזו, קריעת ים סוף של אלומה ועזרא, הסיפור המרגש על ברק בן וליד הי"ד, ועצה מאמא של חטוף

מילים לזכרה של אלה אבוקסיס הי"ד, מילים שמגיעות מניו ג'רזי לעזה, מחלקת האבידות העצובה, ושלושה דברים על ט"ו בשבט השנה

בשבוע הבא כבר ייקרע הים, ופרעה ייטבע. בינתיים התורה מזכירה לנו איך מחזיקים מעמד – סיפור, תקווה, עשייה

הילולת הבבא סאלי עם מפונים במלון, התשובה למי שמרגיש "סתם", לימוד לזכרו של סגן יעקב איליאן הי"ד ועוד עצה פשוטה: בואו לכותל

הלוחם התחיל ללמוד את התנ"ך בהפסקות שבין הכניסות מהרצועה והיציאות ממנה, וביום שסיים את הספר - הפלוגה שלו השתחררה

אי אפשר להמשיך כרגיל מול עוול כזה, אי אפשר לשתוק ולטשטש רשע. גם בימינו, יש לנו אויב שעוד ישלם מחיר על דם ילדים יהודים, על חטיפת תינוקות