אפרת ברזל

ה"אני מתארסת" שלה לא היה רק ביטוי של שמחת מציאת חתן, סוף סוף. "אני מתארסת" בשבילה, זה להגיד "החלטתי", או יותר נכון, "הצלחתי להגיע להחלטה. הוא בא, אבל גם משהו בי השתנה"

טור על זוגיות כשחוגגים שלושים שנות נישואים - זה משמיים

הנחתי את האג'קס ליד הגוגואים ממקודם, התיישבתי על כיסא קטן ועברתי במחשבה, גאולה, גאולה, על כל אוסף הגאולות שלי. אין אוסף יפה ממנו. מבטיחה לכן

אפרת ברזל משוחחת עם עמירה בן גיגי, מפענחת ציורי ילדים, שהפעם מספרת דווקא את הדרך שלה ליציאה לגאולה

אפרת ברזל משוחחת עם בתה, מאיה, על הניקיון לקראת חג הפסח, על הדרכים שבהן אנחנו מתחברות לחג, ועל מה שאנחנו זורקות מהבית

שאלות כמו מה נלבש לליל הסדר, ובאיזה צבע נערוך את השולחן. שאלות כמו איפה השכנים בקצב הניקיון שלהם, והאם באמת אכפת לנו. שאלות של אהבה

לילדים אין שכפ"צים ומעילים מפרידים. לתינוקות של בית רבן יש כוח אחר, גם עלינו, המבוגרים. "סבא שלי עושה חדשות" הוא סיפור שעושה דמעות

אפרת ברזל משוחחת עם הדסה כוכב לב, מטפלת בפוסט טראומה, על ההשפעה של פסח של ילדותנו על פסח שאנחנו יוצרים היום

המסיבה היתה מושלמת. התרגשתי. אבל כל הזמן שמתי לב למשהו שקורה בתוך עצמי. כשהוא חזר על עצמו, שמתי לב עוד יותר

הזמן ההוא היה חמש עשרה שנים אחורה מכאן. הערב היה פורים. אני הייתי לפני לידה שביעית, עם שאלה רפואית שרק ר' חיים זצוק"ל יכול היה לענות עליה

הרבנית חנה קוריץ, בשיחה עם אפרת ברזל, מסבירה לעומק את המשמעות של חג הפורים, ואת היותנו נשים בתוך היום הזה

זה אומר: יש לי נחת מכם. קלטתם אותי. אני סומכת עליכם. אתם תשמרו עלי, ולא אני עליכם. יש בכם את כל הכישורים. טוב לי, לא משנה לי איפה אני, העיקר שאני אתכם

אפרת ברזל משוחחת עם ד"ר דינה איזן, בוגרת אונ' תל אביב ששימשה במשך שנים כרופאת משפחה, וכיום נותן הסתכלות אחרת על בריאות: לא שווה שום תרופה אם אין לאדם שמחה, מוסיקה, הומור

את אף פעם לא יודעת איך מי שמולך חונך, ומה כואב לו, ולמה הוא גיבש את ההתנהלות שלו. את אף פעם לא יודעת. עד שאת קצת כן יודעת