חברון
בתקופת המקרא הייתה חברון אחת הערים הגדולות בארץ, ואף הייתה בירת ממלכתו של דוד בשנותיו הראשונות למלוכה
בתקופת המקרא הייתה חברון אחת הערים הגדולות בארץ, ואף הייתה בירת ממלכתו של דוד בשנותיו הראשונות למלוכה
כתב רש"י היה נהוג בספרד בימי הביניים. השימוש בו נעשה כדי להבדיל בין אותיות המקרא לאותיות פירוש רש"י, אך כנראה שרש"י מעולם לא השתמש בכתב זה
ארץ מואב השתרעה בתקופת המקרא על מישור הררי גבוה בעבר הירדן המזרחי, אל מול ארץ יהודה. גבולה הדרומי היה נחל זרד, מדרום לים המלח, ובצפון הגיעה לערך עד הר נבו, מול הקצה הצפוני של ים המלח
מדי פעם בפעם צצות ועולות השאלות בדבר זיהויו של השפן המקראי: האם זה מין ממיני השפנים הקיימים בזמננו אנו? והאם הוא אכן מעלה גרה, וכפי שהתורה כותבת: "ואת השפן כי מעלה גירה הוא ופרסה לא יפריס..." (ויקרא יא, פס ו). לכן ראיתי לברר את העניין כשלמה מפי סופרים ומפי ספרים, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה