רחמים
וטהר לבנו מכל הכעסים: איך נחווה יום כיפור ללא פחד?
הימים האלה מעוררים אותנו לפחד, אפילו חרדה. אבל רבותינו מלמדים אותנו: כל רגש שמוביל לעצבות, כעס וקושי בעבודת השם – לא לזה כיוונה התורה. אז איך נקבל את היום הזה ברחמים? נכיר בחשיבות של לסלוח. אף שאנו רגילים בצורך לבקש סליחה מאחרים, אנחנו לא מרגישים שלסלוח לאחרים – חשוב באותה מידה, גם לנו עצמנו. זה נכון בכל עת, ונכון במיוחד בערב יום הכיפורים
במותו ציווה לנו את החיים: דבר תורה לפרשת וילך
גם ביומו האחרון, משה רבנו המשיך להשתנות. ללכת, לצאת מהמקום בו היה, מדפוסי החשיבה, ולעשות עוד צעד קטן, אל עבר עולם התשובה. כך גם אנחנו – עם קשה עורף – יכולים לרכך את קשיות עורפנו, לרכך את ליבנו. בפרט בימי הדין והרחמים
אסף וגיל נגל בחידוש לקלאסיקה של אריק איינשטיין, "סתיו יהודי"
באווירת ימי הרחמים והסליחות, מוציאים אסף וגילי נגל ביצוע מיוחד ויפהפה לשיר "סתיו יהודי", המוכר בביצועו של אריק איינשטיין ז"ל
תפילה לשמירת הלשון: כנסו וקראו עכשיו את התפילה המיוחדת
המציאות שלך היא, ולכן כל דיבור שלילי על המציאות הרי הוא פגם גדול – כלשון הרע עליך חלילה! ואיך אעז פני לדבר רע על בוראי, המחיה את כל הבריאה כולה ברחמים וחסדים גמורים? היום, כ"ה אלול, יום אחד לפני יום בריאת העולם, עזרני לעשות תשובה על הדברים שאמרתי
ראש ה"שונה": איך נזכה לשפלות אמיתית בימי ראש השנה?
"היום, הרת עולם. אל תקרי 'הרת' אלא 'הרעת'. היום, את אוספת את כל הרע שלך, את כל הרע שבך – ושולחת אותו אל דוכן הנאשמים, להישפט לפני מלך מלכי המלכים. עמדי מולו בהכנעה, באהבה, בחיל ורעדה. ספרי לו על הכשלונות של השנה החולפת, בכי לו על ימים שלא יחזרו עוד לעולם, ובקשי ממנו רחמים על נשמתך הסוררת, הממאנת להתיישר". שירה כהן בטור אישי לכבוד ראש השנה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה