לא מספיק תזכורות?
אם חג הפסח נקבע לנו כעדות לדורות על סבלם של בני ישראל במצרים, מדוע מחייבת אותנו ההלכה לשים דגש כה חזק על סדרה כה ארוכה של פעולות ומעשים? מדוע שלא נסתפק בתזכורות שאינן כרוכות במאמצים כה רבים?
אם חג הפסח נקבע לנו כעדות לדורות על סבלם של בני ישראל במצרים, מדוע מחייבת אותנו ההלכה לשים דגש כה חזק על סדרה כה ארוכה של פעולות ומעשים? מדוע שלא נסתפק בתזכורות שאינן כרוכות במאמצים כה רבים?
לקראת פסח אנו מוכרחות לעשות את העבודה הפנימית של היציאה מעבדות לחירות. היציאה ממצרים היא היציאה מהמיצרים האישיים שלנו
כאשר הבכורות שמעו על המכה העומדת להתרגש על מצרים, דרשו מאבותיהם להניח לבני ישראל לצאת ממצרים. האבות סרבו, ואז נלחמו בהם הבכורות והרגו 600,000 מתוכם
הסרבנות של פרעה ועקשנותו שהייתה נראית בשעתו כתמוהה ולא מוסברת היוותה אמצעי לגילוי כבוד השם על ידי עשרת המכות, שהרי לבורא הייתה מטרה בכל סיפור גלות מצרים. תובנות מפרשת בשלח
בט"ו בניסן יצאו עם של עבדים ממצרים מוכים וחבולים פיזית ונפשית. כעת פניהם מועדות אל ארץ לא זרועה, אל מדבר יבש ושומם, אך לבם פועם בקרבם ועיניהם נשואות אל המעמד הנשגב אשר יתרחש לאחר חמישים ימי הספירה, בשבועות - בו יקבלו את התורה למרגלותיו של הר סיני
לאחר צאת ישראל ממצרים בעזרת התערבות על-טבעית - מספרת התורה על המשך ההנהגה הניסית הסוללת את הדרך במדבר, וקובעת את מסלול הצעידה ההמונית ממצרים לישראל, דרך מדבר סיני
21 הימים שבין י"ז בתמוז לט' באב נקראים "ימי בין המצרים". מה היה בבית המקדש שאובדנו כה חסר לנו עד היום? מה באים ימים אלו ללמדנו? הרב ארז משה דורון על התקווה הטמונה בבכי של ימי בין המצרים
בתוך כל טומאת מצרים, עם ישראל הראה שהוא לא מושפע מהתרבות המצרית, שהוא עדיין בן חורין בדעתו וזה הביא להם את הגאולה
אין ספק שכל תפילה וכל פניה לבורא נשמעת במרומים ועושה רושם. כמובן, בשביל לשנות גזירה זקוקים אנו לתפילה רצינית יותר, כנה יותר. וכגודל שברון הלב - כך עצמת התוצאה. תובנות מפרשת מסעי לימי בין המצרים
חז"ל מבארים, שהסיבה שה' בחר להשמיד את המצרים דווקא במים, הוא מפני שלה' יש הנהגה שנקראת "הנהגת המכ"ם" - מידה כנגד מידה. בדרך שהאדם מתנהג עם הזולת, באותה מידה הקב"ה מתנהג אתו. וכיוון שהמצרים הטביעו את ילדי ישראל במים אלוקים בחר לאבדם במים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה