כיף לרקוד במעגל ההרס? אולי די?
מה גורם לנו לשחזר את הדפוסים של עצמנו, ולחזור שוב ושוב לאותם מקומות שפוגעים בנו?
מה גורם לנו לשחזר את הדפוסים של עצמנו, ולחזור שוב ושוב לאותם מקומות שפוגעים בנו?
כשריב קטן הופך מהר מאוד למריבה, זה מלמד על זוגיות שברירית מאוד. אז מה עושים?
יהונתן איננו מסוגל לספק את הצרכים הללו עבור עצמו, הוא איננו קשוב ומחובר לרצונותיו, ואז בהכרח הוא הופך להיות תלותי וחרד. כי איזה אדם יוכל למלא את הצרכים שלך, אם אתה לא עושה זאת? הרב אריה אטינגר מסביר
"ממש כואב לי לשמוע שזה היה מאינטרסים. אני מרגישה מנוצלת וגם מנצלת, וזה לא הגיוני, כי אני ממש הרגשתי שזו אהבה"
בחלקן אלו הפתעות נעימות, אך ברובן הגדול הן הפתעות מפחידות, מלחיצות, מתסכלות, הגורמות להרגשת חוסר אונים, חוסר יציבות, חוסר ביטחון, ולעיתים אף לייאוש. אז מה עושים?
איך יוצרים אווירה נעימה בבית ונמנעים מוויכוחים? קודם כל, מפנימים את הידיעה שזווית הראיה שלנו מוגבלת, שהשיפוט שלנו סובייקטיבי לחלוטין
לפעמים הדרך לפתרון בעיות בזוגיות עוברת בסך הכל דרך מציאת השאלה הנכונה. לומדים לשאול
"האגו לא אפשר לך להודות בזה ששלומי נותן לך משמעות, ואז נאלצת להשתמש בכל מיני דרכים עוקפות כדי להראות לו את הצורך שלך בשייכות אליו"
"אני" אינה מילת קסם – היא גישה, גישה שמדברת עלי ועל הצורך שלי, גישה שיוצאת מנקודת הנחה שלבן או בת הזוג יש אינטרס לעזור לי ולתמוך בי, ושאני פשוט צריך להביע את עצמי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה