כלל ג': ניקוי הגוף מחומרי פסולת המצטברים בתוכו
"לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו, ויהיה קרוב לשלשול מעט. וזה כלל גדול ברפואה: כל זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי, חולאים רעים באים"
"לעולם ישתדל אדם שיהיו מעיו רפין כל ימיו, ויהיה קרוב לשלשול מעט. וזה כלל גדול ברפואה: כל זמן שהרעי נמנע או יוצא בקושי, חולאים רעים באים"
האם לא יותר פשוט להרפות מהצורך האובססיבי לדעת הכל על הכל, להיות בכל מקום, שכולם יעריכו אותי וכן הלאה? הגיע הזמן להודות שאיננו יודעים הכל, ולהשאיר זאת לקב"ה
מאז גיל 6 הייתה לי תחושה שאחי האהוב ימות. ואז זה קרה. "זה כמו מוות בעריסה בגיל 20", אמרו לנו הרופאים. עם הזמן הבנתי שכל החיים הרמזים היו שם... ואז, ביום ההוא, גיליתי את האמת. פתאום הכול השתנה
באופן טבעי אנו מעוניינים שלילד שלנו יהיה הכי קל שאפשר, רק מה לעשות שלקב"ה יש תוכניות אחרות, והוא מזמן לו לא מעט התמודדויות. מה התפקיד שלנו במערכת? האם עלינו לרפד את דרכו, או לאפשר לו לנסות לבד?
בתקופה זו אנו מקבלים על עצמנו קבלות שונות לשנה החדשה, אך להפתעתנו הרבה, בקושי מצליחים להחזיק בהן מספר ימים או שבועות... כיצד נוכל לעשות עבודה פנימית ואמיתית שתחזיק מעמד לאורך זמן מבלי להתפוגג?
כמו אותו הזמן שהיתה בתוך רחם אמה, מכוסה כולה במי השיליה
כל הפירות שמוציא האילן בתוך שלוש שנים מזמן נטיעתו, אסורים הם משום ערלה. בציווי זה התחייבו ישראל מיד עם בואם לארץ, ומיד עם תחילת הכיבוש
האם יש להקדיש את מרב הכוחות והזמן ללימוד התורה או לעיסוק בפרנסה? ביממה, כידוע, יש רק 24 שעות. מהו האיזון הנכון? הרב ארז משה דורון במאמר מיוחד על העובדים והלומדים
אמנם חיכינו לגשמים כאלו זמן רב, אך הם הביאו איתם גם לא מעט מפגעים - כבישים הוצפו, אנשים פונו מבתיהם, וישנן תבואות שדה שנפגעו. האם בכל זאת ניתן להגדיר ממטרים אלו כגשמי ברכה? ומתי הם הופכים לגשמי קללה? יצאנו לבדוק
"זקני תלמידי חכמים, כל זמן שמזקינים דעתם מיושבת עליהם", אומרים חז"ל. ועכשיו המדע: במחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן מתברר כי הפעלה מתמדת של המוח מונעת תופעות שליליות של זקנה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה