נזקי סופת הכעס
הרגש לא נשאר בכעס פנימי אלא גם מביא לידי מעשי השחתה, קריעת בגדים, שבירת כלים, השלכת כספו ועוד. ראו הוזהרתם
הרגש לא נשאר בכעס פנימי אלא גם מביא לידי מעשי השחתה, קריעת בגדים, שבירת כלים, השלכת כספו ועוד. ראו הוזהרתם
אין שום מקרה בעולם שבו מותר לכעוס! אלא שישנם מקרים שבהם מותר לנו להראות את עצמנו ככועסים, אבל לכעוס באמת אסור לעולם
במהלך שנות השמונים הסעירה את הארכאולוגים בארץ ובעולם, תגלית יוצאת דופן ובעלת משמעויות מהיבטים שונים – מחקריים, היסטוריים, חברתיים וגם פוליטיים. המזבח בהר עיבל
בטקסט המגילה נזכר שם העיר בשתי צורות: "שושן הבירה" ו"העיר שושן". החוקרים מניחים כי הביטוי "שושן הבירה" מציין את הרובע המלכותי שבתחומי העיר
אפשרויות הסריקה החדישות של המוח מאפשרות להתבונן לעומק על תהליכים המתרחשים בתוך האבר המסתורי הזה. כיום יש בידי החוקרים אפשרות לדעת היכן הם מוקדי הדיבור במוח, איפה הם המרכזים המפענחים את הראייה והשמיעה, מהו מוקד הצחוק, והיכן הוא המקום שבו מתרחשת הפעילות המחשבתית
פעמים רבות כאשר בני-הזוג מבקרים ומעירים זה לזה, הם עושים זאת בלא להסביר למבוקר את המצוקה שהוא גורם
בראש השנה בין שאר תפילותינו התפללנו גם את התפילה הבאה: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקריך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
המופיליה היא מחלה תורשתית שעיקרה חוסר של גורמי קרישה בדם, דבר הגורם לשטפי דם מכל פצע פתוח עד כדי סכנת חיים. מהיכן ידעו זאת חז"ל?
השיטה פשוטה: מתוך הסיפור המלא, בתקשורת מסתירים פרטים ונתונים מסוימים המפריעים ליצירת הדימוי השלילי של נשוא הסיפור, קרי - החברה החרדית, ומדגישים ומבליטים את מה שיכול להצטייר כשלילי בעיני מי שאיננו מכיר את התמונה המלאה
עם ההתפתחות הטכנולוגית בעידן המודרני אנו ניצבים לפני דילמות, חדשות לבקרים. פעמים רבות אנו תוהים מה לקבל כעובדה מציאותית ומה לדחות כדמיון חסר בסיס. לכאורה, אורחות חיינו מבוססים על מדע מודרני ורציונלי. בפועל, הם שזורים בהשקפות ודעות אשר אין להן דבר עם מדע אמיתי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה