סיון רהב מאיר על ההבדלים בין אמריקה לישראל בימי הקורונה
איך זה שהאמריקאים פספסו את הקורונה בהתחלה, ואיך זה שעכשיו דווקא הישראלים מפגרים אחרי האמריקאים? וגם: איך בונים אמון במנהיגים
איך זה שהאמריקאים פספסו את הקורונה בהתחלה, ואיך זה שעכשיו דווקא הישראלים מפגרים אחרי האמריקאים? וגם: איך בונים אמון במנהיגים
שיעורה השבועי עם סיון רהב מאיר הועבר השבוע בשידור חי מארצות הברית – בקשת 12. בדבריה, תיארה רהב מאיר לו"ז קורונה להעברת שבועות הבידוד
ההבדל בינינו לבין עמלק, מה שאנחנו בונים בתוך הבית הפרטי שלנו, והמצווה של שמיעה להוראות משרד הבריאות
ההפסדים מהקורונה, הפוליטיקה שהשתגעה, והפרשנות של רון דרמר לא רק למגילת אסתר, אלא לכל מאבק עם הרוע האנושי
המסרים האקטואליים והאישיים של מגילת אסתר, מחוות קטנות של אחווה והמסר שכדאי לנו לקחת מפורים לחיים
"אבי היה הדור ה־37 של רבני המשפחה, ואני הייתי צריך להיות ה־38. עשיתי זאת. הייתי הרב הראשי של נתניה, ואז של תל-אביב, ואז של כל מדינת ישראל"
אם לנסות להכליל, היה חסר שם דבר אחד - כבוד. כבוד להשקפת העולם האחרת, לצד השני. לא הסכמה, רק כבוד
היהודים שעושים את השבת גם במנהטן, הבסיסי המשותף והחשוב שלנו, הבחירות שאנו עושים גם מחוץ לקלפי, וההזדמנות לחשוב על המזוזה, גם ובמיוחד כשלא נוגעים בה
למה עולה חדשה מקישינב תלתה בחדרה פוסטר עם הכיתוב "חביתה"? על מנת להגיע הביתה באמת צריך לעשות דרך, ללמוד, להבחין בדקויות, לא לשפוט
עין תחת עין, חודש אדר בשדרות, הדרך ליצור אהבה וקרבה באמצעות נתינה, והרגעים במהלך היום שצריך לשים לב אליהם במיוחד