התפילין שהצילו רבבה
רבבה של אנשים, בתוכם גם אלפי יהודים, קיבלו את חייהם במתנה בזכות התפילין של דייוויד מילר, וליתר דיוק, בזכות מסירות נפשו לא לאבד מצווה יקרה זו
רבבה של אנשים, בתוכם גם אלפי יהודים, קיבלו את חייהם במתנה בזכות התפילין של דייוויד מילר, וליתר דיוק, בזכות מסירות נפשו לא לאבד מצווה יקרה זו
הוא בא לי בחלום... שלוש פעמים אני רואה בחלומי איש זקן, אולי כבן 80, אין לו זקן, אין לו כיפה, הוא חילוני, אבל פניו מטושטשות. אני מרגיש בנימת קולו שהוא במצוקה, שהוא מאותת לי לבוא להצילו. אבל אינני מזהה את קולו, וגם תווי פניו לא מוכרים לי
מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה
ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא
בית הכנסת במושב היה ריק בדרך כלל ושומם מרבית ימות השנה. כמו כל הילדים, לא כל כך הבנתי מה עושים שם בדיוק. פרק א' מתוך הספר "העיתונאי"
חסמת את הצרכים החברתיים של הילד? הוא יחפש אותם במקום אחר, ולאו דווקא במקום חיובי יותר
רבים הם הבתים שאינם מודעים לקיום המצוות הקשורות לתרומות ומעשרות. לפני שמתחילים, בואו לערוך היכרות עם שני מושגי יסוד בנושא: טבל ודמאי
מחוץ לרכב הממוזג שרר שרב מהביל ומבהיל, חום ישראלי כבד, המצריך מזגן 24 שעות ביממה. הרב סילם הפעיל עד למקסימום את המזגן ברכבו ואמר: "בבקשה קבל סיפור נדיר ביופיו, מופלא בהשגחתו, המעלה בי בכל פעם שאני נזכר בו תזזית של שמחה, התרגשות ומתח..."
במסגרת שליחות לאקוודור זכתה רינה שטרן לחיי פאר, אבל בכל אותה עת המשיך לנקר בה החשש שמא בנה יתחבר לבנות הקהילה היהודית שהיתה מתבוללת ברובה. אחרי שגילתה שהמקווה המקומי אינו כשר, הזהות היהודית שבה התחדדה עוד יותר. סיפור מסע
העיניים הן ארובות הנפש, אומר הפתגם. למה ארובות? רוצה לומר אולי שמה שמתבשל פנימה, בתוך האישיות, בוקע מתוך העיניים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה