אברהם, לוט ומה שביניהם
כידוע, אין מילה מיותרת בתורה. אם כך, לשם מה היא כותבת את תפריט הסעודה שאברהם הגיש בפני המלאכים? סתם לתת לנו מושגים קולינריים?
כידוע, אין מילה מיותרת בתורה. אם כך, לשם מה היא כותבת את תפריט הסעודה שאברהם הגיש בפני המלאכים? סתם לתת לנו מושגים קולינריים?
אני נשוי ארבע שנים לאשה שמאוד אהבתי פעם. הייתה בינינו כימיה עצומה. מיד כשנפגשנו הבנו שאנו מיועדים זה לזה. אבל משהו לאחרונה גורם לי לחשוב אחרת. נראה כאילו היא השתנתה
לכל אחד יש התמודדיות שונות אם זה בשמירת מצוות, בתוספת שעות לתורה, בהתחזקות בצניעות, ביראת שמים ועוד, ופעמים שאדם עושה חשבון אם אעשה כך יאמרו עלי כך, ושמא אפסיד מזה? ואולי זה מה שהוא שונה?
מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה
ההתבוננות בציצית גורמת לאדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים. חז"ל אף אמרו בגמרא שכאשר רואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת הוא נשמר מן החטא
זה היה מאוחר, נסיונות ההחייאה עלו בתוהו. חיים נפטר. כשהודיעו לי שהוא נפל מן הסולם, נזכרתי באותן דקות, ברבנים הזקנים שאמרו לנו שהמוות שלו יהיה קשור בסולם. הסולם הזה חיכה לו 55 שנים
כבעל תשובה, לא הבנתי מה גורם לאנשים שגדלו בבתים דתיים לעשות את הדרך ההפוכה. תמיד חששתי שהם גילו איזה סוד שעדיין לא עליתי עליו... לאחר שקראתי את הספר "הדתל"שים", נפל לי האסימון: האנשים שעזבו את הדת לא גילו שום סוד גדול, הם סתם הרימו ידיים בלי שום סיבה משכנעת
בעל ספר החינוך דן בכל המצוות על פי הסדר בו הם מופיעות בתורה, ללא שום חלוקה וסיווג אחר (וכגון החלוקה שעשה הרמב"ם בספרו "ספר המצוות" בין מצוות עשה ומצוות לא תעשה).
פעמים רבות, כשאנו מצפים לישועה כלשהי, אנו דרוכים ולחוצים מעבר לרצוי. הישועה 'מסרבת' לבוא סיפורים רבים מוכיחים שרק כאשר אנו מצליחים להרפות מן הבעיה, היא מסתדרת. מדוע? ישועה בלי לחץ
רבים הם הבתים שאינם מודעים לקיום המצוות הקשורות לתרומות ומעשרות. לפני שמתחילים, בואו לערוך היכרות עם שני מושגי יסוד בנושא: טבל ודמאי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה