הטור של ידידיה מאיר: להפוך את הכעס לחנוכייה
בוקר אחד, לפני כמה שנים, ליאת פתחה את החלונות בחדר הילדים – ונבהלה
בוקר אחד, לפני כמה שנים, ליאת פתחה את החלונות בחדר הילדים – ונבהלה
על קולפן ירקות, הערבי שהפתיע אותי ובאיזה צד עדיף להיות? הטור של ידידיה מאיר
בשנים האחרונות יש ז'אנר שלם שמנסה לשכנע אותנו שהרב קוק היה קודם כול מקל. פשרן. מין גשר כזה בין המחנות. משהו באמצע. פרווה. וזה כל כך לא נכון
וולקאם טו אמריקה. הכול בגדול, בענק, בחזק. הכול מתוק מדי, רועש מדי, פלסטיקי מדי. כמה מסקנות משלושה ימים בניו-יורק ושעה בנתב"ג
כשהדתיים מבקשים כסף למוסדות התורה שלהם, קוראים לזה "סחטנות". כשהאמנים מבקשים כסף למוסדות הבידור שלהם, קוראים לזה "מאבק על התרבות הישראלית". עכשיו פשוט תנסו להחליף את ההגדרות
מה אני מקפיד להגיד לפני תיקון ליל שבועות, ומה קרה לחרדי אחד בבית העלמין של קיבוץ עינת?
שירת נשים והתעלמות מההלכה – כך עולה ממכתב קורא, שמביא ידידיה מאיר במדורו. "האם לאותו אבא שנשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ הזאת (כן, הארץ שאנחנו אוהבים אותה בלי להתנצל) יש גם say בענייני צניעות?"
על מכתב האלמנות, שיפוצניק ערבי, בית"ר ירושלים ותמונות הזוועה. טורו של ידידיה מאיר
התמונה של הרפורמים בכפר יונה הקפיצה אותי כי היא הייתה מוחשית ויוצאת דופן. פתאום נחרדתי לכבודו של ספר התורה. אבל מכונית שנוסעת לידי בשבת מזעזעת אותי הרבה פחות. למה?
אני אישית לא הייתי מאמין לסיפור שאתם הולכים לקרוא כעת. לכן חקרתי ובדקתי לפני שפרסמתי אותו, וביקשתי שמות מלאים של אנשים ויישובים, כולל תאריכים