ידידיה מאיר על פרשת אלאור עזריה: פעולת נקם או מעשה פזיז?
אני לא חסיד של אזריה. זאת אומרת - אני לא חושב שהוא גיבור ישראל. אבל אני בוודאי לא חושב שמגיע לו לעבור את כל מה שעובר עליו מאז. לכל החברה הישראלית מגיעה חנינה מהפרשה המוגזמת הזאת
אני לא חסיד של אזריה. זאת אומרת - אני לא חושב שהוא גיבור ישראל. אבל אני בוודאי לא חושב שמגיע לו לעבור את כל מה שעובר עליו מאז. לכל החברה הישראלית מגיעה חנינה מהפרשה המוגזמת הזאת
אני מכיר כמה אנשים ששמעו השבוע שהמלחין של “אשת חיל” ושל “מזמור לדוד ה’ רועי לא אחסר” הלך לעולמו, ונדהמו. מה? הוא חי עד עכשיו? אז כן. בשבוע שעבר, בגיל 92 , נפטר ר’ בן ציון שנקר
עשרות שנים עוסקים פה בחטיפה הפיזית של הילדים, שהיא בהחלט פצע פתוח, אבל מה עם החטיפה של הנפש, הנשמה, המורשת והאמונה? גם כאן נעשו מעשים חמורים, מגזיזת פאות ועד כפייה של חינוך חילוני
אנשים נוטים לזלזל בחשיבות של תעודת הכשרות. האם אי אפשר להסתפק בהצהרה של המוכר על כשרות המאכלים, ולמה צריך לשלם למשגיח כשרות? ידידיה מאיר מביא הוכחות לכך שבלי תעודה - לא כל 'כשר' באמת כשר
כבר הרבה זמן אני מסתובב עם ההרגשה שיש דעות ואנשים שכדאי לצנזר. לא, לא על ידי יוזמת חקיקה, אלא לבד. בשיטת עשה זאת בעצמך. להוציא אותם מהפיד, להוציא את עצמי מהקבוצות, בקיצור, לנקות קצת את התודעה
בכל פעם שאלול מגיע, מתחיל החשש שאצטרך לקום מוקדם לסליחות. יש רק בעיה אחת עם התחושה האותנטית הזאת
רס"ן אליאב גלמן, שנהרג בפיגוע לפני כמה חודשים, הותיר אחריו בין השאר מכתב הדרכה לחיים שכתב לאחיו הקטן לרגל עלייתו לישיבה
להשתמש במילה "מרגש" כדי לתאר את העלייה שלהם זה אנדרסטייטמנט. אתה עומד בנמל התעופה JFK ורואה תפילות ופסוקים מתגשמים מול עיניך: "שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך", "ותוליכנו קוממיות לארצנו", "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו"
ידידיה מאיר בטור מיוחד שמצטט דתיים שלא מוכנים להיכנע להכתבות התקשורת ומתעקשים לבטא, ברהיטות ובלי מורא, את עמדותיה האמיתיות של היהדות
האם דוגמאות של מזרחיים חילוניים שהשתלבו באליטה - הן התשובה? הרי אורשר לא כתב נגד עצם קיומם של המזרחיים. הוא כתב נגד המורשת. להגיד לו ”הנה, תראה, יש גם רופא מזרחי!“ זה לא רק מעליב, זה פשוט לא להבין את הסיפור