השחקנים שחושבים שהם יכולים לכתוב תסריט טוב יותר מהתסריטאי
אנחנו אומרים בכל יום "שהכל נהיה בדברו". לא חלק נהיה בדברו, אלא הכל. הקב"ה הוא זה שכותב את ה"תסריט" של חיינו, והוא יודע הכי טוב מה נכון בשבילנו
אנחנו אומרים בכל יום "שהכל נהיה בדברו". לא חלק נהיה בדברו, אלא הכל. הקב"ה הוא זה שכותב את ה"תסריט" של חיינו, והוא יודע הכי טוב מה נכון בשבילנו
משפחתו של אליהו אשרי שנרצח לפני כעשור, חנכה טרמפיאדה חדשה בצומת תפוח לזכרו. מילותיו האחרונות היו: "שהכל נהיה בדברו"
הטנקים של הפלוגה נכנסו למארב מצרי. הרגשנו שהגיהנום נפער תחתינו. המפקד צעק בקשר: "מי יודע איך מתפללים?" היה שקט – למרבה הבושה, לא ידענו להתפלל... ואז נזכרתי שסבא שלי, בכל פעם שהייתי בא לבקרו, היה נותן לי כוס מיץ תפוזים, ואומר לי לברך: ''שהכל נהיה בדברו''
האם כשאנו שומעים אותו מברך (את הברכה שלמעשה נאמרת ללא צורך), מותר לנו לענות אמן, או שמא מכיון שיוצאת הברכה לבטלה, אין לענות אחריו אמן (כמבואר בשו"ע סי' רט"ו ס"ד, שאסור לענות אמן אחר ברכה לבטלה)?
החל שמעון לברך: "ברוך אתה... מלך העולם..." לפתע קפץ ראובן והמשיך: "שהכל נהיה בדברו"!
האם על המברך לברך עתה פעם נוספת, שהרי יתכן וברכתו הראשונה על המאכל שביד חבירו היתה לבטלה?
דין ברכה אינו תלוי כלל באכילה או טעימה, אלא תלוי הוא בהנאת החיך, והואיל וזה הטועם גומי לעיסה ומרגיש בו מתיקות נהנה ממנו, הרי פשוט שחייב גם בברכה עליו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה