קשב וריכוז

הייתי המומה. זו אותה מורה מקסימה שדיברה איתי בטלפון?! אותה אחת שהקשיבה בסבלנות, והבטיחה להתחשב, ולתת למיכלי יחס חיובי ומחזק?! זה היה מוזר. משהו כאן לא תקין

בשורה התחתונה, אנחנו מתבלבלים לעיתים מהדרישה החוזרת ונשנית ומהאשליה שהפתרון נמצא מעבר לתשלום, ושואלים – איפה שמים את הגבול? עד כמה ראוי להיענות, על מה להילחם?

מה יש בה, במיכלי, שמטריד אותי כל כך? מה יש בה, בילדה מקסימה כל כך, שמרחיק ממנה כל ילדה בת גילה, שעוצר אותה מלממש את הפוטנציאל העצום שראיתי בה רק לפני שנים בודדות

המורה סרבה לתת למיכלי הקלה בהעתקה מהלוח. במקום זה היא טענה בתוקף שיתכן מאוד שיש לה הפרעה במיקוד הראיה. אבל מה הקש"ר?

כשהמחנכת לא היתה בשטח – המצב החברתי של מיכלי החמיר. השיא היה, כמובן, בצהרון

הפרעות קש"ר מגיעות עם מגוון תופעות מפתיעות ושאינן. הריפוי בעיסוק בשיטת קוגפאן פתח לנו עולם חדש

כשהריפוי בעיסוק דרש יותר ממה שהוא נתן בפועל, קיבלתי המלצה: ריפוי בעיסוק בשיטת קוגפאן. ואז זכיתי לראות בעיניים את העזרה משמים

כמה טוב שיש אבחנה. נכון שהאבחנה לא מרפאת שום דבר, אבל היא התחלה. היא הבנה. היא בסיס להתקדם ממנו

רק בשלב מאוחר יותר הבנתי שקשיים בתפקודים ניהוליים הם מן המאפיינים הבולטים ביותר של ADHD, הפרעת קש"ר. הם הולכים יד ביד ממש

כל מי שמתמודד עם ילד שיש לו איזשהו קושי, מכיר אותו. שתי צרות יש בעולם הזה, עולם הביורוקרטיה: הטפסים, וההמתנה