סיון רהב מאיר

כל כך הרבה חקלאים נרצחו או נחטפו. ועכשיו כל כך הרבה חברים שלהם מתייצבים מול המצלמה ומספרים כיצד המשיכו את מפעל החיים הזה. הם חקלאים קשוחים, רק פה ושם בוכים

ישראל – אם תדע מה תפקידה ההיסטורי – היא כרגע אי של בהירות מוסרית, בעולם שקורס משני צדדיו: איראן מצד אחד, הרווארד מצד שני

מציאות שמפתיעה לטובה, המילים של אילנה בוסקילה, פסח שני, והרוע האמיתי שאנחנו נלחמים בו

"עמית נרצחה על קידוש השם, רק כי הייתה יהודייה. כל יהודי שהיה שם – היה נרצח. רב הסביר לי שהיא בשמיים במקום הכי גבוה, כי היא שליחת ציבור, הרוגת מלכות"

חנה קריס ז"ל נצרה את דף העיתון עם המילים היקרות האלה יותר מ-80 שנה, אולי כדי שנקרא אותן שוב, היום. וגם: קדושים תהיו

"העם היהודי קם מתוך האפר של מחנות ההשמדה והגיע לפסגות היסטוריות. עלינו ללמוד וללמד איך קמים מהאפר של בארי ומחורבות נחל עוז". סיון רהב מאיר בטור ליום השואה תשפ"ד

על אחדות גם תוך כדי ויכוחים חשובים, על אסון אישי שהופך בפרשה למנהיגות, ועל הדברים הטובים שנחשפו אחרי השואה, ואחרי הטבח

שהחיינו, ארבעה בנים, מצה ומרור, דיינו ויציאת מצרים: הדברים שאנחנו יכולים להוסיף השנה להגדה של פסח

מרים פרץ בת 70, הגוי שהתייאש מליל הסדר, והתראה אחת: גונבים לכם את ליל הסדר!

לא מביאים אותו למרכז הבמה, למהדורות ולפריים טיים, כדי להשמיע שוב ושוב את האמירה השערורייתית שלו. לא מצטטים אותו ולא מבקשים שיתנצל ולא מוציאים גינויים. פשוט מזיזים אותו הצידה