פרשת ויגש
- ו' טבת התשע"ה
שאלה
שלום כתוב שכשהמצרים ביקשו מיוסף אוכל הוא דרש מהם למול את עצמם, וגם שכדי להוכיח לאחים שהוא אחיהם הוא הראה להם שהוא מהול. אם כולם במצרים היו מהולים אז האם יש הסבר למה דווקא זו ההוכחה שנבחרה לאשר שהוא אחיהם ? [הרי הוא גם יכל להזכיר להם דברים מהילדות המשותפת] בברכה
תשובה
שלום וברכה
על פי הפשט חזקוני פרשת ויגש
ואעפ"י שהמצריים נמולים היו כמו שפרש"י אשר יעשה לכם תעשו, היינו מחמת דוחק רעב, אבל הוא עשיר אם כן לא מל אם לא היה יהודי. ד"א השבטים לא היו יודעים במצרים שהם נמולים ולכך היה להם להכיר ביוסף במילתו.
ועל פי עומק מראה יחזקאל בראשית פרשת ויגש
ויאמר להם גשו נא אלי כו', כתב רש"י הראה להם שהוא מהול, וקשה דמאין מוכח מזה שהוא יוסף שמא הוא מבני ישמעאל, ועוד הלא כל המצרים הוי נמולים שמל אותם יוסף בשנה ההיא, ונ"ל דהנה כתב בספר חרדים שמצוה והיתה בריתי בבשרכם לאות עולם היא מצוה התלויה בלב שיעלה תמיד על לבו שהוא עבד חתום לקונה של מקום כמו שחותמין העבדים ועי"כ תהיה אימת שמים עליו וכבר הארכתי בענין זה בפ' בראשית, וע"כ נ"ל דמ"ש חז"ל [עירובין יט א] הבועל ארמית נמשכה ערלתו היא דכיון דבעל בת אל נכר פורק מעליו עול מלכות שמים ופחדו ואימתו ולמה לו החותם, וז"ש במדרש שלהארץ יש כל האברים פי הארץ ועין הארץ וטבור הארץ וירכתי ארץ ומצרים היה ערות הארץ היינו לפי שהיה מקום עומק הקליפות שמכחישים בהשגחת הבורא מכל וכל.
והנה כבר ביארתי ע"פ וישתו וישכרו עמו, דתיבת עמו הוא למותר, וגם מה ענין השכרות וההוללות שאיננו נאה לחכמים ואנשים כמוהם, אבל הענין הוא דהשבטים בעצמם היו מסופקים אם הוא יוסף קודם שנתוודע להם וע"כ שתו ונשתכרו עמו שגם הוא ישתכר וכטוב לבו ביין יגלה להם כמו שאמרו [סנהדרין לח א] אשקוהו חמרא לדרדקי כי היכי דנימרו, וכמ"ש נכנס יין יצא סוד, וע"כ נאמר וישתו וישכרו עמו שגם הוא ישתכר, וע"כ כאן כאשר התוודע להם לא הוצרך לתת להם סימן עוד רק שנתייראו אם לא נטמא בטומאת מצרים ובאשת פוטיפר וע"כ הראה להם שהוא מהול ולא נמשכה ערלתו כי עדיין אימת מלכות שמים עליו.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il