כללי - שאל את הרב

איך להיגמל מדיבור רע וניבולי פה?

כ"ג תמוז התשע"ד | 21.07.14 16:26

שאלה

שלום כבוד הרב! אני דתי וחזרתי בתשובה לפני שנה בערך (עד לפני שנה וקצת הייתי חילוני גמור אך תמיד הייתה לי אהבה לשם יתברך) ומאז אני ממש שמח ומאושר בדרך החדשה שה' התברך הראה לי,דרך שמירת המצוות והשבת. אני מקיים את כל המצוות (הנחת תפילין,שמירת שבת,שמירת העיניים,שמירת הגוף ועוד..) ואפילו כותב עלון שבת לבית הכנסת. בע"ה השנה הזו שתבוא עלינו לטובה אני נכנס לישיבה קטנה ומאושר בהחלטה שלי (ברגע שהודיעו לי שהתקבלתי לישיבה,זרקתי את כל הדברים הלא טובים שהיו עליי,לפח. אני מתכוון, עזבתי את חבריי מבית הספר החילוני,עזבתי את בית הספר החילוני,אפילו הייתה להקה מחו"ל שכ"כ אהבתי אותה ברמות מטורפות ופשוט ברגע אחד עזבתי גם אותה ומחקתי את כל השירים שלה מהפלאפון. ניתן לומר התחלתי דרך חדשה בחיי. אני אבל נתקל בבעיה שמציקה לי המון זמן וזה דבר שאני לא מצליח לעזוב אותו ולזרוק וזה,לשון הרע (קללות,ניבולי פה...) וזה ממש קשה לי להיגמל מזה לא משנה כמה אני מנסה תמיד יצא הקללה הקטנה הזו בין אם זה לחבר (בצחוק כמובן) בין עם זה מעצבים במשחק מחשב כי לא הצלחתי לפגוע באוייב או בין אם זה סתם ככה המילים הקטנות ביני לבין אחיי. אני חייב להפסיק עם הדיבורים האלה,זה שארית שנשארה עליי מהצד החילוני והיא לא רוצה להיפרד. אני יודע כמה זה נוראי זה שמדברים לשון הרע,שערי שמיים נסגרים לפני למשך 40 יום אם אני אומר קללה אפילו הקטנה ביותר ואני, שמתפלל כ"כ הרבה מתבאס כל הזמן בידיעה שתפילותיי כנראה ולא יענו בגלל הדיבור שלי. אני חייב לדעת איך להפסיק לקלל ולנבל את הפה. אבל זה דבר שנדבק לגוף שלי ולא מוכן לצאת ממנו ביחד עם שאר הדברים החילוניים בגופי. אני חייב עזרה כבוד הרב,אני רוצה לדעת שהשפה שלי נקייה ושום תפילה שלי לא הולכת לשווא בגלל הדיבור שלי. איך אפשר להיגמל מהדיבור הרע והמלוכלך???

תשובה

לכבוד השואל, 

רצונך להגמל מן הדיבורים השליליים ניכר מתוך מכתבך, וזהו הצעד הראשון בעזרת השם להגמל מהם. 

מה שאתה צריך לדעת, שמצד כוחות הנפש של האדם, ישנם דברים שנספגים לתוך דרך התנהגותו של האדם, שכאשר  ההתנהגות  נשנית לתקופה ארוכה,  נעשה אותה התנהגות כטבע שני, ובלתי אפשרי לעקור אותה מן הנפש בבת אחת.

אולי ידוע לך אודות הנסיון המפורסמת של ד"ר פבלוב, לפני מאה שנה, אשר הוכיח שכאשר לקח קבוצת כלבים וצלצל בפעמון ונתן להם בשר - אחרי שעשה את זה, נגיד, עשר פעמים, אז בפעם האחת עשרה התחילו הכלבים להוריד רוק מפיהם בצפייה לבשר אפילו ע"י שמיעת הפעמון לבד. והיינו, שאצלם כבר נתפס ב"תת הכרתם" שהפעמון והבשר הוא אחד, עד שמהפעמון לבד נעשה להם אותה תגובה ביולוגית כמו שטבעם להגיב לבשר. 

ומתוך אותה נסיון ישנה ג"כ ההוכחה שאפשר לגרום התרגלות הפוכה. דהיינו, ע"י שהד"ר מצלצל עם הפעמון עשר פעמים, ולא נותן לכלבים בשר,  יפסיקו לאט לאט להוריד רוק ע"י הצלצול לבד, עד שכעבור כל אותם פעמים הם כבר יחזרו לטבעם - שיגיבו  רק לנתינת בשר לבד. 

~~~

ואותו הכלל שייך ג"כ בכל מעשה בני אדם שהתרגלו עליהם ע"י שעשו מעשה הרבה פעמים שחזר על עצמו לתקופה ארוכה, שכמו שהתרגל לעשותו, כך יוכל שוב להתרגל שלא לעשותו - אבל חייבים לשמור על הכללים של היציאה מן ההתרגלות.

~~~

כלל א': להתמקד רק על התנהגות אחת שרוצה לירד ממנו בתקופה אחת. ואם כך, יש צורך אצלך להתמקד ולבחור אם העבודה הראשונה תהיה על ניבול פה או על לשון הרע. לאחר הגמילה מאחד בעזרת השם, יהיה ניתן לעבוד על השני.

 

כלל ב': חייבים ללכת בהדרגה. אי אפשר להפסיק ביום אחד את הכל, וכנזכר לעיל, כי זה לא יעבוד. אלא מפסיקים רק חלק מסויים של הדברים או רק בזמן מסויים, ואח"כ כשמתגברים קצת, אז אפשר להגדיל את תחום האיסור או את זמן האיסור.

כלל ג': ישער בעצמו לקחת רק חלק קטן מן ההתנהגות שרוצה לתקן ולהחליט לשלוט עליו, ולא ינסה לשלוט על כל התחום שרוצה לתקן בבת אחת

 

והדוגמא לזה הוא: אם רוצה לרסן את עצמו בדיבור או במילים, יבחר פרק זמן שיוכל להיות בתחום שליטתו - לא יותר מידי מכוחותיו ולא פחות; וכגון, שיאמר לעצמו "משעה 10-11 בבוקר אני לא אשתמש במילים אלו, מה שלא יהיה". אבל לא יקח זמן שיותר מידי קשה בשבילו, וכגון 8-9 בערב כאשר מדבר עם החברים שלו; וגם לא יקח זמן שיותר מידי קל בשבילו, וכגון בין 4-5 לפנות בוקר כאשר הוא עדיין ישן, כי זה לא יעזור כלום. וכאשר בוחר זמן שבשבילו הוא מצב בינוני - דהיינו, שקצת יותר מכוחותיו, אבל הוא יודע בקרבו שאם הוא יתאמץ בכל הכוחות שיוכל לשלוט על זה - אז הוא יוכל להשיג הרבה תועלת מזה ואת מטרתו בעזרת השם. כי אחרי אשר יתרגל כעבור מספר ימים להתגבר ולשלוט על עצמו באותה שעה, מזה ירגיש חיזוק בכוחותיו עד שיוכל גם להגדיל את זמן האיסור, לשעה וחצי למשל, וכן הלאה והלאה עד שיזכה בעזרת השם להתגבר על ההתנהגות הזו בכל שעות היממה.

 

~~~

ומה שציריכים לדעת עוד, שהעבודה הזו נשמעת קל, אבל כל מי שחיווה אותה, יודע שהיא קשה. פירוש הדבר, שכדי להצליח בעבודה זו  צריכים להשתמש בכל הכוחות כדי שלא לוותר ולא לעשות דבר שכבר קיבל על עצמו שלא לעשות, וצריכים להתחזק עד כדי מסירות נפש. כי היצר מפתה, ומושך, ומנסה לשכנע. אבל תדע לך, שכל מי שמיקל על ה"קבלה" שקיבל על עצמו, ובתוך הזמן שקיבל על עצמו, הרי הוא מחליש את עצם ה"מפתח" (כמעט היחיד) שיש לו בכדי לשנות כיוון להתנהגויות תת- הכריות.

ולכן כדאי עוד קודם התחלת ביצועת ה"קבלה", לגמור בדעתו "יהיה מה שיהיה" והוא לא ישנה ממה שקיבל על עצמו.

~~~

ואם האדם עושה את העבודה הזאת נכונה, אז בדרך כלל הוא ירגיש בתוכו איזה שינוי כעבור קצת זמן (בערך שבועיים). כלומר, בהתחלה לא ירגיש שום שינוי בקרבו, אבל כעבור תקופה די קצרה, הוא יתחיל לחוש שהמשיכה שהיתה לו מקודם לאותה התנהגות אסורה, כבר אינה כל כך חזקה – היא עדיין נמצאת, אבל היא כבר נחלשה ממה שהיתה לפני כן. כמו כן יתחיל להבחין שה"התקפות" הפנימיות הלוחצות עליו דוקא לעשות את ההתנהגות האסורה שהיתה מורגלת, הם גם כן יפחתו – הם עדיין יבואו, אבל לעתים יותר רחוקות ממה שהיו תמיד באים לפני כן.

וכל אלו הם סימנים טובים – הם מראים שההתנהגות הקודמת הולכת ומשתנית, גם בתוך תחום התת-הכרתי, והאדם מתרפא ומגיע בחזרה למקום של איזון ושליטה. וכמו כאשר יש לאדם פצע חזק בעור, היא הולכת ומתרפית קצת יותר ויותר כל יום; כך גם ההתנהגות האי רצויה הולכת ומתרפית לאט לאט בכל יום.

גם צריך שתדע שמסתמא יהיו נפילות – אבל אל תפול מזה; אם תתחזק, והייתי לאיש לחזור לקשרי המלחמה ולא לותר שוב כלל  על הקבלה שלך, אז ברבות הימים  בודאי תצליח וגם את החלק הזה העמוקה של התנהגות אי רצויה, תוכל לעקור מנפשך.

~~~

וכל שאר הזמן שאינו בגדר ה"קבלה" שלך, תמשיך להתנהג כמו שהיית מתנהג עד עכשיו – אלא אם כן בא לך להמנע מן הדבר מאד בקלות – כי אם תתאמץ בשאר כל היום לשמור הדבר באותו חוזק כמו בזמן קבלתך, אז זה יוכל להחליש אותך ח"ו מן השמירה בזמן ה"קבלה" שהוא העיקר. לכן בשאר היום אל תתאמץ דוקא לשמור ענין קבלתך, אלא אם קשה לך, תמשיך להתנהג בשאר כל היום כמו שהיית נוהג ומתבטא עד עכשיו.

ואין אתה צריך לדאוג כעת אודות קבלת התפילות, כי כלל ידוע הוא, שאין הקב"ה דורש מן האדם יותר ממה שביכולתו לעשות; וכיוון שהשם יתברך רואה שאתה עושה כבר את כל מה שביכולתך לעשות, אז הוא יתברך  בודאי שמח אתך, ומקבל את תפילותיך מכיוון שאתה עושה את כל מה שאתה יכול לעשות לפי מצבך של עכשיו.

ואסיים בברכה שהשם יתברך אכן יתן לך את הכוח שאתה צריך, ושתוכל באמת בקרוב לראות ולהבחין בתוצאות טובות, עד שתגיע לשינוי בתת ההכרה ממש והייתי לאיש אחר מקדש שם שמים בעולם על ידי קיום תורה ומצוות.

בברכה,

רב נחום

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר