אמונה - שאל את הרב

מדוע?

כ"ו אדר א' התשע"ד | 26.02.14 08:11

שאלה

שלום כבוד הרב, שמי נתן גנון, יש לי ידידה אשר לומדת לתואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת ת´´א,יש לנו המון שיחות עומקות ברומו של עולם,על עמד המדע מול חוכמת היהדות , באמת שיחות בריאות וחכמות. ישנה שאלה שברצוני להפנות אליך, שאלה שכיום כל מדעני העולם עומדים נבוכים מולה,וחשיבתי היא, שרק בתורה ובחכמיה יהיה אפשר למצוא תשובה. השאלה היא, עד היום מדענים לא הצליחו להבין, מדוע כשאדם עצוב הוא בוכה,מה הקשר בין הדמעות, אשר מטרתן היא לשמור על העין רטובה,או במקרה שנכנס חלקיק אל תוך העין לעזור לו לצאת אל מחוץ לעין,מה הקשר בין העצב לבין מי הגוף העונים לשם דמעות. אני מאמין שרק בחכמת אלוקינו ניתן יהיה למצוא את התושבה. בתודה רבה נתן גנון

תשובה

שלום נתן,
התבטאות רגשות דרך הגוף, בהחלט מוכיחה שהאדם הוא לא סתם יצור מכאני בדומה לרובוט.
 
הבורא בהחלט דאג לכך שהאדם יוכל להביע את רגשותיו באמצעות דמעות, מצד אחד דמעות של צער, ומצד שני דמעות של שמחה והתרגשות.
העיניים הן חלונות הנשמה, הן נמצאות במרכז הפנים, מרכז התקשורת החזותית וההבעה האנושית. לכן ראוי שדווקא הן ייצגו את רגשותיו החזקים ביותר של האדם. באמצעות הדמעות מאותת האדם לעזרה וגורם לאחרים להבין את גודל רגשותיו, כך האדם גם מצליח להוציא החוצה את סבלו וע"י כך להפיג את לחצו (עובדה שאחרי בכי מרגיש האדם רגוע ושלו יותר). כמה היה נורא סבלו של האדם אם הוא היה עצור עמוק בלב, ולא היה יכול לצאת החוצה על ידי דמעות. הרי הדמעות הן המפלט האחרון של האדם, הדרך היחידה לשחרר את רגשותיו האדירים המבקשים לפלח את גופו מבפנים. בלעדיהן היה התינוק מאבד את אנושיותו, והאדם מאבד את יכולתו לפרוץ החוצה את מכמני ליבו חסרי המעצורים.
 
למעשה הדמעות חובנות תכנון אלוקי רב גם ברמה הפיזית, מכיוון שהן מתחלקות לשלושה סוגים: סוג הדמעות הראשון נועד לשמור על לחות העין ולהלחם בזיהום חיידקי. סוג הדמעות השני נוצר על יגי גירוי של העין, והוא נועד לשטוף החוצה את הלכלוך שנכנס לעין. סוג הדמעות השלישי שונה מן הדמעות הרגילות, כי מופיעה בהן הפרשה גבוהה של הורמונים הקשורים למתח ולחץ בגוף, כך שיחד עם הורדת דמעות אלה משחרר הגוף כח הרגעה המשכך את כאבו!
הבט וראה כמה נפלאה היצירה האלוקית ועד כמה היא מחושבת עד הפרטים הקטנים ביותר. אבולוציה עיוורת לעולם לא היתה מתחשבת כל כך באדם ורגשותיו הפנימיים ביותר, ובודאי שלא היתה דואגת לו להביע את רגשותיו באמצעות דמעות וגם להפריד בדייקנות בין דימעה לדימעה כדי להקל עליו ולשפר את מצב רוחו. גם מכאן אנו למדים שהאדם הוא לא סתם "מכונת הישרדות", אלא ישות רוחנית נשגבת, והגוף האנושי אינו אלא כלי שנברא לנשמה כדי לנהוג בו.
 
היהדות מלמדת אותנו שיש לדמעות כח אדיר בהתקרבות אל הבורא, כי באמצעותן פותח האדם צוהר לנשמתו בבחינה של השתפכות הנפש.
על כך מלמדים אותנו חז"ל (ברכות, דף לב, עמוד ב): "אמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה... ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו, שנאמר (תהלים לט, יג): "שמעה תפילתי ושוועתי האזינה אל דימעתי אל תחרש".
 
שלך בברכה,
דניאל בלס.

דרגו את השאלה:

ממוצע 4.4 (102 מדרגים)

כותרות מומלצות

הנקראים ביותר