אדר ב

שלום וברכה

כתוב בתורה
(א) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַידֹוָד אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה: פירשו חז"ל שיש לשמור שפסח יהיה תמיד בחודש האביב.

ועל כן מאחר ששני עשרה חדשי הלבנה חסרים 11 יום משנת החמה יש לעבר את חודש אדר אחד לשלוש שנים לערך כדי  שפסח יישאר תמיד באביב.

דינים אלו נהגו מאז מתן תורה ועד ימינו אנו על פי בית דין.

ולמה אין מעברין אלא חֹדש אדר בלבד? שהרי כבר נאמר  שעיבור השנה נעשה כדי שיצא ניסן בחדש האביב, כלומר, בתקופת בישול הפֵּרות וכו', לפי שהתורה צוְּתה לאמר (דברים טז) שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, לפיכך כשבאין לעבר חדש שלפני ניסן, כדי לדחות את ניסן שיצא בעונת האביב, אין מעברין אלא החדש הסמוך לו. שאם יעברו את שבט או את טבת ויגיע אחר כך חדש אדר ויראו שהאביב כבר בא - ויתחרטו על העיבור. אבל כשמוסיפין אדר, הרי כבר רואים את השנה שהיא מאוחרת ויש צורך בעיבור השנה. ואף על פי שבזמננו אין משגיחין אלא בחשבון ולא בשינויי העתים שבכל שנה, אין אנו משנים בחשבוננו מן הכללים שהיו נהוגים בסנהדרין בשעה שישבו לדון על עיבור השנה, כל שנה כפי שהיתה צריכה. והרי כלל זה נהוג תמיד: אין מוסיפין לעולם אלא אדר:

{קטע זה הוא מספר התודעה}

בברכה - בנימין שמואלי